רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת תל אביב הודיעו הבוקר (יום ג') בכנס העמותה הישראלית למדעי הימים, כי החלו לערוך מחקר שמטרתו להבין האם ניתן לצמצם את ההשפעות האקולוגית של פלישת הדג זהרון הדור. הדג, שמוכר לכל מי שצלל או שנרקל אי פעם באילת, נחשב לאחד ממיני הדגים עם יכולות הפלישה הטובות ביותר. בשנים האחרונות, הדג פלש למרחבים ימיים רבים - וכאן אצלנו בישראל הצליח לפלוש לחופי הים התיכון.
"הדג הגיע אל הים התיכון מהים האדום. עם השנים אנו רואים מאות מינים של בעלי חיים ימיים רבים שהגיעו מהים האדום, ככל הנראה דרך תעלת סואץ - מופיעים בים תיכון", אמרה ד"ר רות יהל, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים. "לאחרונה אנו עדים להתפרצות במספר הפרטים של הדג זהרון הדור, שנצפה לאורך חופי הים התיכון ואף תועד בעומק של עד 100 מטרים. נכון לשנת 2024, מדענים מעריכים כי פלשו לים התיכון דרך תעלת סואץ כ-100 מיני דגים, 140 מיני רכיכות, 50 מיני סרטנים ועוד כ-160 מינים של בעלי חיים ימיים נוספים מקבוצות שונות".
זהרון פולש
(צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה)
ד"ר יהל הוסיפה: "קצב התבססות של מיני הדגים הפולשים הינו מהיר מאוד - 2.5 מינים חדשים מתבססים כאן בים בשנה. השלכות ההתבססות רבות ומגוונות, ומשנות את המארג האקולוגי הימי, לכן אנו נדרשים לבצע ניטור אינטנסיבי, בייחוד סביב מינים המציבים איום סביבתי ממשי, ובמקרה כזה - לבחון האם יש אפשרות לצמצם את מספרם ואת ההשפעה שלהם, גם אם מדובר באזורים מוגבלים בים כמו שמורות טבע".
במסגרת המחקר, יערכו צוותים ייעודיים של הרשות ואוניברסיטת תל אביב איסוף נקודתי של פרטים הנמצאים בשמורת הטבע הימית ראש הנקרה-אכזיב. כלל הפרטים יילקחו למסגרת המחקר המבקש להבין את האנטומיה של הדג, דפוסי הרבייה שלו, דפוסי האכילה וכן יבדקו ההשפעות על כלל הדגים בשטח.
ברשות הטבע והגנים מציינים כי בעוד זהרון הדור הינו דג הנחשב ערך טבע מוגן בים האדום, בהיותו פולש בים התיכון - הוא מותר בדיג, אבל רק מחוץ לשמורות הטבע הימיות.
ד"ר שבי רוטמן ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב מסבירה כי מדובר בדג בעל עמידות פיסיולוגית מרשימה, המסתגל לתנאי טמפרטורה ומליחות קיצוניים, ובעל קצבי גדילה ורבייה מהירים. לכן, ההתאמה שלו לים התיכון עלולה להיות מוצלחת אף יותר מזו של טורפים מקומיים. מנגד, ניתן לצוד אותו בקלות יחסית ובאופן סלקטיבי באמצעות חנית ולדלל את גודל אוכלוסיות הזהרון מתחת לסף שבו הנזק שלהם על הסביבה משמעותי.
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי ההחלטה לערוך מחקר, הגיעה לאחר השוואת הממצאים בין סקרי הביו-בליץ הדו-שנתיים שאותם עורכת הרשות מאז שנת 2015, שבהם עלו ממצאים מדאיגים המעידים על מגמת עלייה בכמות הדגים מהמין זהרון הדור - מין שגורם לנזקים אקולוגים משמעותיים וטורף כמויות גדולות של מינים מקומיים. במסגרת המחקר התגלה כי מיני הדגים המקומיים טווסון ים תיכוני ויולית ים תיכונית נמצאים בירידה דרסטית - ירידה של 50% ויותר במספר הפרטים, בשל היותם "טרף קל" עבור הזהרון.
הזהרון ההדור, דג ממשפחת העקרבנוניים, הינו דג שניתן לזהות בקלות - הוא מוקף קוצים ארוכים נושאי ארס, אורכו עד כ-40 ס"מ, לאורך גופו וראשו פסים אנכיים אדמדמים ולבנים לסירוגין. הוא נע בנחישות, אך באיטיות, בגוף המים ואינו נרתע מצוללים. מחוץ לשעות הפעילות שלהם, הם מסתתרים במערות ובכוכים. הם חיים באזורים סלעיים בקרבת החוף, במים רדודים ועד לשוניות בעומק של כ-1,000 מטרים.
בישראל ניתן למצוא את הזהרון בכל החופים - מאכזיב ועד זיקים בים התיכון וכן באילת בים האדום. הזהרון פלש לים התיכון דרך תעלת סואץ והחל להתבסס ולהרחיב את תפוצתו בהדרגה בחופי אגן הלבנט בשנים 2013-2012, אז תועד בחופי לבנון וקפריסין.
זמן קצר לאחר מכן הוא כבר נצפה בצפון החוף הישראלי. מאז ועד היום, הזהרון הרחיב את תפוצתו צפונה ומערבה לחופי טורקיה ויוון, והפך לשכיח באגן המזרחי של הים התיכון, למעט במים הקרירים שבצפון הים האגאי ובים האדריאטי.
בישראל, הזהרון התבסס לכל אורך רצועת החוף הים תיכוני והוא שכיח בעיקר בשוניות סלעיות או מלאכותיות מרוחקות מהחוף ומעט עמוקות. רשות הטבע והגנים מזכירה כי הזהרון נושא 13 קוצים ארסיים בסנפיר גב, קוץ ארסי בשני סנפירי הבטן ושלושה קוצים ארסיים בסנפיר השת, לכן אין לגעת בו.
