בזמן שתחנת החלל הבינלאומית עברה מעל צפון אמריקה, זיהתה האסטרונאוטית האמריקנית ניקול איירס "שדוני ברקים". היא מיהרה לתעד את התופעה המדהימה.
שדוני ברקים הם הבזקי אור צבעוניים ומרהיבים, אך קצרים מאוד, המופיעים באטמוספרה מעל העננים בעת סערת ברקים. איירס, המשתתפת במשימת Crew-10 של SpaceX, לא הסתירה את התלהבותה: "וואו. כשעברנו מעל מקסיקו וארה"ב הבוקר, הצלחתי לתפוס את ה'שדון' הזה". בהמשך היא הסבירה: "אלו תופעות אור חולפות (Transient Luminous Events) – שמתרחשות מעל העננים ונגרמות כתוצאה מפעילות חשמלית עזה בסופות רעמים שמתחתיהן".
האסטרונאוטית, שתיעדה לפני כחודש את הזוהר הצפוני מהחלל, הוסיפה: "מהמקום שלנו מעל העננים יש לנו תצפית מצוינת, ולכן מדענים יכולים להשתמש בצילומים מהסוג הזה כדי להבין טוב יותר את ההיווצרות, המאפיינים והקשר של תופעות אלו".
אגב, גם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל, עסק בתופעת "שדוני הברקים" והוא היה הראשון שחקר אותם מהחלל במשימת מעבורת החלל קולומביה ב-2003 . 19 שנים מאוחר יותר תועדו "שדוני ברקים" גם במהלך המשימה שבה היה שותף האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה.
2 צפייה בגלריה
תמונה שצילם איתן סטיבה מתחנת החלל
(צילום: איתן סטיבה, Imagery taken on AX-1 mission (April 2022) as part of the ILAN-ES research)
את הניסוי שהחל אילן רמון ממשיך להוביל פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, באמצעות חברת "משימת רקיע" שהוקמה בעקבות השתתפותו של האסטרונאוט הפרטי איתן סטיבה במשימה המאוישת הראשונה של חברה מסחרית לתחנת החלל הבינלאומית. סטיבה עצמו הצליח לצלם במשימה תמונות מרהיבות של השדונים - התפרקויות חשמליות צבעוניות המתרחשות מעל העננים בעת סופת ברקים, אבל קשה מאוד להבחין בהן בזמן אמת כי הן נמשכות רק שבריר שנייה.
במשימה בפברואר 2024 הצליח מפקד משימת Ax-3, מייקל לופז אלגריה, לתעד שדונים באופן טוב יותר. "הוא אמנם תפס את העניין היטב, והצילומים שלו השתפרו מתצפית לתצפית", אמר אז פרופ' יאיר לאיתי נבו ממכון דוידסון לחינוך מדעי. "אומנם הצוות לא צילם את כל מה שביקשנו, אבל מי שהיה פנוי צילם, ואני שמח על כל מה שאנו יכולים לקבל מהמשימות האלה".
התצפיות מהניסוי של משימת אקסיום מחזקות את הערכתו של פרופ' יאיר שיש לעיתים קשר בין סופות ברקים רחוקות מאוד זו מזו - דבר שאפשר להבחין בו רק בתצפיות מהחלל. "גם אם הסופות במרחק מאות קילומטרים, אנו יכולים לראות את הברקים בהפרשים של פחות מאלפית השנייה. אנו עדיין לא מבינים את המנגנון הפיזיקלי של אותו 'סנכרון ברקים', אבל נראה שזו תופעה אמיתית".
ברקים ורעמים חזקים בינואר בישראל
(צילום: רועי רובינשטיין, לימור זקרי)
