נייר עמדה חדש של המכון למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב קורא למקבלי ההחלטות לנצל את אירוע פגיעת הטיל האיראני במתחם בזן במפרץ חיפה כנקודת מפנה – ולהאיץ את המעבר למשק אנרגיה חשמלי, מבוזר ומבוסס מקורות מתחדשים. החוקרים מדגישים כי סיום עידן הדלקים הפוסיליים בישראל איננו רק יעד סביבתי אלא הכרח בריאותי, כלכלי ובטיחותי דחוף. לדבריהם, במקום להשיב את פעילות בתי הזיקוק לקדמותה, על הממשלה להציג תוכנית שאפתנית שתהפוך את המשבר להזדמנות לחיזוק הביטחון האנרגטי, שיפור בריאות הציבור וצמצום התלות במקורות אנרגיה מזהמים.
מאחורי נייר העמדה - המתפרסם כמה ימים לאחר דוח המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה - עומדים פרופ’ נדב דוידוביץ, פרופ’ אופיר רובין, ד"ר טל אולוס ונועה ניימן. הם מציגים ניתוח מדעי, כלכלי ובריאותי של הפגיעות המובנית במודל האנרגיה הישראלי ומציעים סדרת צעדים ליישום בטווח המיידי. הפגיעה הישירה במתקני בזן ב-16 ביוני, שגבתה את חייהם של שלושה עובדים והביאה להשבתת מערך הזיקוק כולו, ממחישה לדעתם את חולשתה של תשתית אנרגיה ריכוזית במדינה המצויה תחת איומים ביטחוניים מתמשכים.
פגיעה ישירה בבזן
על אף ההבנה הציבורית והמקצועית הרחבה שהמשך פעילות בזן סותר את יעדי מדיניות האקלים של ישראל, מקודמת בקשה להקים מתקנים זמניים במתחם – בהליך חריג של פטור מהיתר בנייה ועקיפת הליכי תכנון. נייר העמדה קורא לממשלה שלא להיגרר לפתרונות כאלה ללא חלופה ברורה לאספקת אנרגיה וללא תוכנית אופרטיבית לסגירת בזן. "פטור זמני מבנייה אינו יכול להינתן כל עוד אין מפת דרכים מוסכמת למעבר מואץ לאנרגיות מתחדשות", מזהירים החוקרים.
המסמך מתמקד בשני הסקטורים המרכזיים הנשענים על בזן – תחבורה ותעשייה – וממליץ להסתמך על תוכניות ממשלתיות קיימות, להאיץ אותן ולנצל את המשבר להזדמנות לשינוי. כיום רק 13% מהחשמל בישראל מיוצר ממקורות מתחדשים, לעומת 48% באיחוד האירופי. במקביל, מדי שנה נרשמים בארץ כ-5,510 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מזיהום אוויר – פי שניים מההערכות הקודמות – נתון שממחיש עד כמה הסיכון הבריאותי גבוה יותר מכלל תאונות הדרכים גם יחד. לכך מתווסף מיקומו הבעייתי של המתחם: 60% מצריכת הבנזין ו-80% מדלק הסילון בישראל מופקים בלב אזור אורבני צפוף.
נייר העמדה מציע מפת דרכים תלת-שלבית לסגירת בזן עד 2028 ולעיצוב מחדש של משק אנרגיה חשמלי ומבוזר. בתחום התחבורה ממליצים החוקרים להציב יעד לחשמול מלא של התחבורה הציבורית, עירונית ובין-עירונית, עד 2035; להפחית את מס הקנייה על כלי רכב חשמליים (בניגוד למדיניות הנוכחית); לעבור למס נסועה שיחליף את מס הבלו; ולהבטיח פריסה רחבה של עמדות טעינה. ללא האצה משמעותית, מזהירים המומחים, ייווצר צוואר בקבוק חמור, שכן עד 2030 צפויים לנוע בכבישי ישראל 1.3 מיליון כלי רכב חשמליים.
לדברי תמר זנדברג, שרת הגנת הסביבה לשעבר וראש המכון כיום, "פגיעת הטיל בבזן החזירה אותנו לשיח מתקופת מאבק האמוניה. בזן הוא פצע עירוני בלב המטרופולין. העולם מתקדם לפתרונות מבוססי אנרגיות מתחדשות, ולישראל יש תוכנית קונקרטית לפינוי המפעלים המזהמים – צריך רק ליישם אותה. נכון, זה דורש השקעות, אבל בטווח הארוך זה יביא גם לחיסכון משמעותי. הבעיה היא שאין גורם אחד שמרכז את כל המאמצים, וכל סקטור ממשיך לפעול בנפרד".
כחלק מהצעדים המעשיים, נייר העמדה ממליץ על ייבוא תזקיקים כפתרון ביניים, תוך הגבלת היבוא לצרכי המשק המקומי בלבד וללא ייצוא, והגדרת תקופת מעבר עד 2040 שבה תופחת התלות בדלקים מזהמים בשיעור של 5% מדי שנה. כמו כן מוצע להשתמש במתקני אחסון קיימים בחיפה ובדרום כפתרון חירום זמני.
בסיכום הדברים מזהיר פרופ’ נדב דוידוביץ, מומחה לבריאות הציבור וממובילי הדוח, כי "הבריאות של תושבי מפרץ חיפה ושל אזרחי ישראל כולה תלויה בהחלטות שיתקבלו כעת. הפסקת פעילות בזן אינה מותרות סביבתיות; היא הכרח בריאותי דחוף".
מקבוצת בזן נמסר בתגובה: "בניגוד לעמדת המומחים, דוח המפל"ס (מרשם הפליטות לסביבה) של המשרד להגנת הסביבה, שפורסם אך לפני ימים ספורים, מוכיח כי אזור מפרץ חיפה ממשיך את מגמת השיפור הסביבתי שלו באופן רציף מאז שנת 2012. יתרה מכך, בהשוואה שעורך המשרד להגנת הסביבה בין שבעה אזורי תעשייה ברחבי הארץ עולה, כי במפרץ חיפה עיקר ההשפעה הסביבתית נגרמת על ידי הפעילות בנמלים".
עוד נמסר מבזן כי "חשיבותה האסטרטגית של קבוצת בזן התחדדה במהלך מלחמה שנמשכת כבר כשנתיים, במהלכה כל יכולותיה של הקבוצה שמרו על רציפות אספקת האנרגיה בכל החזיתות, כולל שמירה על צרכי משק האנרגיה ומערכת הביטחון. כל גורמי המקצוע, המערכת הבטחונית, משרד האנרגיה וגופים נוספים, מבינים כיום את היותה של בזן נכס לאומי שיש לשמר אותו. כפי שהתבטאו גורמי ממשל בכירים במהלך המלחמה - 'ללא בזן משק האנרגיה בישראל היה קורס'. בתקופה שבה מדינת ישראל חווה איומי אמברגו שונים, המשך סגירת בזן תהווה חוסר אחריות לאומית".
