בשיתוף קבוצת חיפה
צפו בוועידת "שדות חדשים"
משבר האקלים מרחף מעל העולם ומביא איתו, בין היתר, אתגרים של מחסור במים ובשטחים לגידול חקלאי. בצילו מתפשט משבר מזון, ואם חשבתם שתוצאותיו לא ישפיעו על ישראל – כדאי לכם לחשוב שוב. כמדינה שנסמכת גם על יבוא, במלחמה ובמצב ביטחוני ודיפלומטי שברירי, הביטחון התזונתי שלנו בסכנה, וכמוהו גם ביטחון האנרגיה – ופתרונות חדשניים נחוצים עכשיו. ועידת "שדות חדשים", בשיתוף פעולה של קבוצת חיפה וקבוצת ידיעות אחרונות, התכנסה כדי לתת תשובות: כיצד מגבירים את הייצור החקלאי בישראל ומפחיתים את התלות בייבוא? איך אגרוטק ופיתוחים חדשניים בעולם החקלאות יכולים לסייע בכך? ומהי הדרך לעצמאות אנרגטית במדינת האי שלנו במזרח התיכון – כדי לאפשר את מקור החיים לכל אלה?
כדי לענות על השאלות הללו הגיעו לוועידה: שר החקלאות אבי דיכטר, מנכ"ל קבוצת חיפה מוטי לוין, חוקרים מהאקדמיה, בכירים בתעשייה, יזמים מעולם ההייטק וחקלאים, וניסו לשרטט ביחד תמונת הווה ועתיד שתיתן פתרונות ותבטיח שנוכל להמשיך ולהתקיים כאן בשגשוג – גם בעשורים הקרובים. צפו במשדר ששודר ב-ynet מוועידת "שדות חדשים" בראש הכתבה.
שר החקלאות: "היעד – להגדיל את התוצרת החקלאית המקומית בשליש"
משרד החקלאות החליט בשנה האחרונה להוסיף לשמו את "ביטחון המזון" – ומבחינת השר דיכטר הטייטל מגובה ביעד. "ביפן עשו תוכנית ביטחון מזון ל- 50 שנה, סין עשתה תוכנית ביטחון מזון ל-100 שנה, אנחנו בנינו תוכנית ביטחון מזון ל-25 שנה", הוא אומר בריאיון. דיכטר מציג תחזית קודרת של ארגון המזון והחקלאות העולמי (FAO) וקורא להיערך: "בגלל תנאי מזג האוויר, המדבור שמתקדם מדרום לצפון ומביא איתו חום ומזיקים – זו שרשרת שתוביל לכך שהתוצרת תפחת בעד 20% בפרק זמן של כעשור, ומדינה שלא תתארגן מבעוד למועד להתמודד עם האיום הזה תמצא את עצמה בבעיה".
למרות זאת, לדבריו, לא צפוי בישראל מצב בו נפגוש מדפים ריקים. "הנושא של מדפים מלאים הוא עיקרון מאוד חשוב במדיניות שלי", הוא מכריז. "קבעתי שהמדיניות הזו היא לא רק שיהיו מדפים מלאים כי המחירים כל כך יקרים שלא באים לקנות - אלא יהיו מדפים מלאים כי פשוט תהיה מספיק סחורה".
שר החקלאות מציין כי אחד היעדים של משרדו כדי לממש את אותה מדיניות היא לצמצם את הייבוא ולהגביר את הייצור המקומי. "קבענו תוכנית אסטרטגית שמטרתה להגדיל את התוצרת החקלאית של ירקות ופירות בישראל בשליש בעשור הקרוב", נוקב דיכטר במספרים, "כשהבאנו את התוכנית להחלטת ממשלה קבענו ארבעה גורמי ייצור שהם שם המשחק כדי להבין אם נצליח או לא נצליח לעמוד ביעד: הגדלת כמות העובדים הזרים, משק המים, קרקעות וחדשנות טכנולוגית".
מנכ"ל קבוצת חיפה: "ידע אגרונומי בשילוב AI ישנה את השדה"
חדשנות טכנולוגית כמפתח להגדלת כמויות המזון במדינה היא אחת המטרות שהציבה לעצמה גם קבוצת חיפה. "אנחנו כבר לא חברת מוצר, הפכנו להיות חברה שמספקת פתרונות", אומר מוטי לוין, מנכ"ל קבוצת חיפה. "הנרטיב המרכזי שלנו מתבסס על הובלת השוק דרך פיתוחים חדשניים, להוציא הרבה יותר מהרבה פחות, וזה בא לידי ביטוי בפורטפוליו של מעל ל-550 תרכובות שונות של דשנים לחקלאות; אנחנו עמוק בעולמות של ה'וויטמינים' לצומח; יש לנו היום פתרונות של דשן בשחרור מבוקר - מדובר בקפסולות שאוחזות בחומר פעיל ומשחררות את חומרי ההזנה אל הקרקע בדיפוזיה, כתגובה לטמפרטורת הקרקע".
לדבריו, התפיסה המרכזית של הארגון שהוא עומד בראשו, היא חקלאות מדייקת כפתרון למשבר האקלים ולחיזוק ביטחון המזון. "כדי לשפר את היקפי היבולים, להאריך את חיי המדף של הירקות והפירות, תוך כדי מינימיזציה של שימוש במקורות מים וחומרי הזנה, חייבים לשלב טכנולוגיה. אנחנו עושים את זה גם היום, ויש לנו יתרונות גדולים שנובעים מהעמקת הידע האגרונומי וכניסה של עולמות הבינה המלאכותית – יתרונות שאפשר למנף לטובת אתגרי החקלאות".
מנכ"ל קבוצת חיפה מספר כי אחת המטרות שהארגון הציב לעצמו הוא שימוש בפחמן דו-חמצני מייצור מקומי לטובת החקלאות. "חלק מפרויקט הפיתוח של המפעל שלנו במישור רותם שבדרום הארץ כולל, לצד הקמת מפעל לאמוניה כחולה, גם מפעל קליטה והנזלה של פחמן דו-חמצני, חומר שיש לו שימושים חקלאיים רבים, לא בישראל, כי נכון להיום מתקיים ייבוא, עד כמה שזה נשמע פרדוקס", מספר לוין. "אבל כשאנחנו נתחיל ללכוד את דו תחמוצת הפחמן שלנו, להנזיל אותו ולפמפם אותו בחממות זה ישתנה".
לדבריו, ניסויים שעשתה קבוצת חיפה ביחד עם מו"פ רמת נגב גילו ממצאים מעניינים שיכולים לסייע גם מול אתגר ביטחון המזון: "גילינו שפמפום של פחמן דו-חמצני לחממת עגבניות מגדיל את היבולים ב–15-20%. אז עשינו חשבון ואמרנו: בואו נראה איך אנחנו מגשרים על הפער בעגבניות ומחסלים את הייבוא של עגבניות. כל מה שצריך זה כארבע מאות דונם נוספים של גידולי עגבניות וליישם את הפרקטיקה של הזרמה של CO2 לחממות, כי זה משפר את הפוטוסינתזה. אז הנה, יש פתרונות".
ביטחון המזון: "אנחנו על סיפם של משברים רציניים שיפגעו בייבוא"
כדי לנתח את האתגרים והפתרונות לעומק, התכנס בוועידה גם פאנל מיוחד שהוקדש לנושא ביטחון המזון, בהשתתפות: ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, עומרי בורל, מנכ"לית Imagine Impact ונתן פלדמן, סמנכ"ל שיווק, פיתוח עסקי וחדשנות של קבוצת חיפה. בפתח הדיון הדגישה ד"ר אדלר כי ביטחון מזון אינו רק הבטחתו של מזון נגיש לכולם, אלא גם שמספק לנו את כל הרכיבים התזונתיים הנחוצים לגופנו, או במילים אחרות: מזון בריא ובר-קיימא.
אלא שבדרך למטרה זו ניצבים לא מעט מכשולים. "אנחנו נמצאים כרגע בחפיפה של משברים: משבר האקלים, משבר השמנה, אי-ביטחון תזונתי ומגפות", ציינה ד"ר אדלר. "אני חושבת שזו השנה הכי יבשה שהייתה לנו. אנחנו על סיפם של משברים מאוד רציניים שיכולים לפגוע בשרשרת האספקה, וייתכן מצב שגם אם נרצה לייבא חלק מהמזון לא נוכל לייבא, כי המדינות המספקות אותו נמצאות תחת משבר אקלים, וחלקן כבר חשופות למשבר הזה הרבה יותר מאיתנו". לדבריה, "כיום מעט מאוד מדינות מייצאות את המזונות הבסיסיים שכמעט כל העולם צורך - ולכן אנחנו חייבים לראות איך בונים פה מערכת שתבטיח שכאן, במדינת ישראל, יהיה לנו מספיק מזון".
"ישראל היא מדינת אי, ולכן התנועה של סחר חופשי של תוצרת חקלאית, כמו שאנחנו מכירים אותה במקומות אחרים, לא קיימת בטריטוריה הזו", מוסיף נתן פלדמן. "האילוץ בישראל כבר קיים זה עשרות שנים, ובשל כך התפתחו פה טכנולוגיות שכעת מופצות בעולם. למשל, ישראל היא חלוצה בניהול משק המים, לא רק בהתפלה, גם בהשבת מי קולחין לחקלאות. אצלנו בקבוצת חיפה יש דשנים מסיסים במים – כמו סוכר – שאפשר להמיס אותם ולהגיש את חומרי ההזנה ישירות לבית השורשים של הצמח, ובכך להפחית מאוד את רמות הבזבוז שילכו אל מתחת לאזור בית השורשים, או לנהרות ולנחלים".
עומרי בורל מדגישה כי מעבר לטכנולוגיה, הפתרון טמון בביסוס שיתופי פעולה בתחום בין החקלאות, החברות העסקיות והממשלה. "אני חושבת שהדבר חיובי שיצא מתוך המשבר והמלחמה הנוראית הזו, זה שפתאום עיניהם של אנשים נפקחו לזה שטכנולוגיה לא יכולה לפתור הכול. בסופו של דבר, בשביל מזון אנחנו צריכים חקלאות, ולכן אנחנו כעם, ובטח המדינה, צריכים להבין שהחקלאות לא יכולה להיות זנוחה. נדרש כאן שינוי מאוד משמעותי בתפיסה. החקלאים רגילים לשים את הזרעים, לגדל את המזון, למכור אותו, ובזאת סיימנו. והם צריכים להתחיל להסתכל לטווח הרבה יותר ארוך ולהבין את המשמעויות ואת השחיקה לקרקע, למגוון הביולוגי ולכל המערכות מסביב. אותו דבר לגבי החברות העסקיות, היזמים, המשקיעים וכל המגזר העסקי – צריכים להתחיל לחשוב לטווח הרבה יותר רחוק, כדי שלילדים ולנכדים של כולנו יהיה אוכל".
10 צפייה בגלריה
פאנל ביטחון המזון. "לחשוב קדימה כדי שלנכדים שלנו יהיה אוכל". מימין לשמאל: ד"ר דורית אדלר, נתן פלדמן ועומרי בורל
(ליאור שרון)
"נתיבי הסחר והנמלים יכולים להיסגר – והעצמאות האנרגטית חשובה"
כשברקע מלחמה ואיום על נתיבי הסחר, אל אתגר המזון של ישראל מתווסף גם אתגר העצמאות האנרגטית. "אם אנחנו מסתכלים על כל צריכת האנרגיה של ישראל, אז כמעט מחצית היא מגז טבעי משלושת המאגרים שלנו", מציג רון אייפר, ראש חטיבת האנרגיה המקיימת במשרד האנרגיה, את תמונת המצב. "המקור השני הוא נפט ותזקיקיו, ואחר כך מגיעה אנרגיה מתחדשת, שעולה ועולה. בסוף 2024 האנרגיה המתחדשת תהיה בערך 14% מסך הייצור של החשמל. עד סוף 2026 כבר לא יהיה פחם בישראל - וכדי להבטיח את העצמאות באנרגיה, אנחנו קודם כול צריכים להגדיל את האנרגיה המתחדשת".
לדברי אייפר, כיום היחס בין ייבוא אנרגיה לישראל לייצור מקומי הוא כ-50:50, ואין ספק שהמלחמה האחרונה היתה קריאת השכמה לחזק עוד את מגמת השינוי. "במהלך המלחמה לא הייתה פגיעה באספקת האנרגיה של מדינת ישראל", הדגיש ראש חטיבת האנרגיה בפאנל בנושא העצמאות האנרגטית. "משק האנרגיה הפגין חוסן יוצא מן הכלל, והכול המשיך לתפקד כרגיל, גם ב-7 באוקטובר וגם בזמן ההתפתחויות בצפון. עם זאת, זה כן היה קריאת השכמה, לציבור על החשיבות של העצמאות באנרגיה, כי נתיבי הסחר יכולים להיפגע, וגם כי יכול להיות שהנמלים ייסגרו. זה לא קרה עכשיו, אבל זה יכול לקרות".
"חשוב שנייצר לעצמנו מקורות אנרגיה עצמאיים", מצטרפת לדבריו דורית קולטין, סמנכ"לית רגולציה, קיימות וסביבה בקבוצת חיפה ומספרת על תרומתה של התעשייה: "אנחנו בקבוצת חיפה מקימים בימים אלה מפעל שבעצם ייתר את התלות בייבוא אמוניה למדינת ישראל ממקורות אחרים, ויעבור לייצור עצמי שמסתמך על המשאב של גז טבעי".
קולטין קושרת בין העצמאות האנרגטית לביטחון המזון. "אמוניה היא מרכיב יסודי במהות החיים. חומר זה למעשה מאפשר את ייצור המזון - על ידי זה שהוא מייצר דשנים, הוא מייצר את האפשרות לקרר, הוא חומר גלם לתעשייה הביטחונית וחומר גלם לעולם הרפואי. לכן, מדינה צריכה שיהיה לה את המשאב הזה גם כדי לייצר דשנים וכך לשמור על הביטחון התזונתי שלנו וגם לשימושים האחרים. והראייה שלנו היא שחשוב לייצר אותו תוך כדי שמירה על כל הנושאים הסביבתיים".
איך עושים את זה? "אנחנו בונים מתקן שנמצא בחזית הטכנולוגיה ויש בו יעילות אנרגטית", מספרת הסמנכ"לית. "אם מדברים על אנרגיה מתחדשת, אנחנו מתכוונים להקים שדה פוטו-וולטאי שיספק את החשמל למתקן הזה. המתקן ייצר קיטור, אז הוא יהיה הרבה יותר יעיל אנרגטית. בנוסף, יש לו מערכות שמטפלות בנושא הפליטות, כך שהפליטות לאוויר יהיו מינימליות בהשוואה למתקנים אחרים בעולם. המתקן הזה בעצם פולט גם CO2, והכוונה לקחת בעתיד את החומר הזה ולייצר ממנו מוצר, במקום לפלוט אותו לאוויר. ולכן, כשאת מסתכלת על התמונה הרחבה, המתקן הזה גם מנתק את התלות מייבוא וגם תורם סביבתית".
אגרוטק: הייטק בשירות החקלאות
אם צוללים לעולם הפתרונות הטכנולוגיים - בשדות אגרוטק הוא שם המשחק. "אגרוטק משמעותו להכניס טכנולוגיה לחקלאות", הסביר דורון מלר, מנהל החדשנות במרכז נטר ליזמות בתחומי החקלאות והאקלים, בפאנל בוועידה שהוקדש לנושא. "אבל זה מורכב, כי מדובר בלהיכנס לתעשייה, שגם אחרי המהפכה התעשייתית, ב-100-200 השנים האחרונות עובדת בצורה מאוד שמרנית, ולשכנע את החקלאי, שגם הוא לרוב שמרן, להכניס טכנולוגיה". מלר סבור כי גם בתוך האקוסיסטם עצמו נחוצה מהפכה: " אנחנו רואים פה בפינטק ובסייבר ובהרבה תעשיות אחרות את האקזיט הנכסף. אבל, כשמסתכלים על העשור–עשור וחצי האחרונים של חברות האגרוטק אנחנו יכולים לספור על כף יד אחת את האקזיטים".
אחת מחברות האגרוטק המובילות באקוסיסטם היא Evogene, שתמקדת בשילוב של עולמות המחשבים עם עולמות הביולוגיה והכימיה. "יש לנו כמה חברות בת, שכל אחת מהן מתמקדת בסגמנט אחר", מתאר עופר חביב, מנכל החברה, איך נראה אגרוטק בשטח: "למשל, אחת החברות שלנו, שנקראת קסטרה, מתמקדת בפיתוח ובהשבחה של צמח הקיקיון, שמגדלים אותו כדי להפיק שמן שמשמש לתעשיית ה-biofuel (דלק ביולוגי) ולתעשייה של ביו-פלסטיקים, שזה פלסטיק שהוא הרבה יותר ידידותי לסביבה".
גם בקבוצת חיפה עוסקים בפיתוח מוצרים מעולם האגרוטק, שמטרתם הגדלת התוצרת החקלאית במינימום משאבים, תוך כדי התאמה לאקלים משתנה ושמירה על הסביבה. "אחד הנושאים שאנחנו עוסקים בו הוא דשנים חכמים, שמאפשרים לצמח לקלוט את מרב הדשן שהחקלאי נותן, תוך כדי שאנחנו מגנים על הסביבה ומצמצמים את העיבודים", מספר גד שחר, יועץ בכיר לאגרונומיה לקבוצת חיפה.
בין פיתוחי האגרוטק הנוספים שהציגו משתתפי הפאנל היו פיתוח זרעים עמידים יותר, הגדלת מגוון הזנים והפחתת הצורך בהדברת השדה כולו – כשכולם מכוונים למטרה אחת: מיקסום כמות היבול בפחות שטח. "בזכות הטכנולוגיה היבולים כיום הם פי שישה ויותר ממה שקיבלנו לפני 100 שנה. היום אנחנו מדברים על רמות יבול של 6-8 טון לדונם ולפני 100 שנה היה יבול של 500 קילו לדונם במקרה הטוב", מדגיש שחר.
מבחינת רונית אשל, מנהלת אגף טכנולוגיות אקלים ותעשייה בוגרת ברשות החדשנות, המגמה הזו היא גם אחד הפתרונות המרכזיים למשבר המזון: " אוכלוסיית העולם צפויה לגדול למעל עשרה מיליארד איש; יותר מרבע מהמזון שמגודל ומיוצר היום מתבזבז, והיבול מגידולים שבעצם נועדו לצריכת מזון ירד מתחת ל-50%. אלה תמורות מאוד משמעותיות בעולם החקלאות, שצריך לתת להן מענה. ברשות החדשנות אנחנו מנסים לפתוח את כל הערוצים המשמעותיים על מנת לפתח את הטכנולוגיות של העתיד שייתנו מענה לכל דברים האלה".
שדות בתוך בניינים, AI ודשן בשחרור מבוקר: עתיד החקלאות
"בעוד 100 שנה אני מדמיין שלא הייתי נכנס למטע בכלל. הייתי שולח את הרובוט שלי, או את הרחפן, שיעבור בין כל העצים, ייתן לי תמונת מצב - ויעזור לי גם לקבל החלטות לגבי מה צריך לעשות בשטח", שוטח את חלומו אבנר גולן, חקלאי מקיבוץ כנרת, בפאנל הסוגר של הוועידה – עתיד החקלאות. החלום של גולן, מנהל מטעי התמרים בקיבוץ, קרוב להגשמה יותר ממה שנדמה לו.
"אני לא חושב שאבנר אפילו רואה את החזון מספיק קדימה", טוען מארק פישמן, מנכ"ל Croptune, "זה לא רק שהוא יישב בחדר ולא יגיע לשדה, אלא הוא אפילו לא יגיע לחדר. יקראו לו רק אם יש בעיה. כבר היום כשאני נמצא בכל מיני כנסים בחו"ל, אנחנו רואים את הרובוטים, את כלי הניטור, כמו שאנחנו ב- CropTune מפתחים, שנותנים כלי AI שמקבלים החלטות בשדה". הכלי שעליו מדבר פישמן היא אפליקציה שמצלמת את העלה ומספרת לחקלאי על מצבו של הצמח, מעין מעבדה ניידת בטלפון של בדיקות עלים.
"אנחנו דואגים לוויטמינים, למינרלים – לחומרי ההזנה של הצמח. זה כמו שאנחנו הולכים לרופא מדי פעם ועושים בדיקות דם. זה תהליך מאוד ארוך ויקר, וגם אי אפשר לעשות אותו כל הזמן. באמצעות ה- CropTune, אנחנו מצלמים את העלה, ובזמן אמת יודעים מה כמות החנקן בצמח, כמה דשן יש בצמח, האם חסר לו, או האם יש יותר מדי – ונותנים לו מה שהוא צריך – לא יותר ולא פחות".
חקלאות מדייקת היא שם המשחק, ולצד ה- CropTune, בקבוצת חיפה משקיעים בפיתוחים נוספים בתחום, שישנו את העתיד. "אנחנו מייצרים דשן שמשחרר את חומרי ההזנה במהלך עונת הגידול בסביבת בית השורשים, והוא מאוד יעיל", מסביר גדי שיפטן, מנהל שיווק דשנים בשחרור מבוקר בקבוצת חיפה. "כלומר, אנחנו שמים פחות דשן כדי לקבל יבול דומה או אפילו יותר יבול. בדישון קונבנציונלי הרבה מחומרי ההזנה מגיעים לסביבה, ובדשן בשחרור מבוקר אנחנו חוסכים את זה. הדשן מושפע מהטמפרטורה – כשהיא עולה, אז הדשן משחרר יותר מהר את חומרי ההזנה וכשמתקרר - יותר לאט".
התהליך הזה מצמצם גם את טביעת הרגל הפחמנית של הדשנים בשדות. "בדשנים קונבנציונליים בדרך כלל העודף מגיע לסביבה ומייצר טביעת רגל פחמנית משמעותית. בתוכנת הדישון, נוטרינט - לדשנים מסיסים, ובתוכנת MultiMatch לדשנים בשחרור מבוקר יש גם ממש הערכה מספרית פר יחידת שטח לחיסכון בטביעת רגל פחמנית".
10 צפייה בגלריה
פאנל עתיד החקלאות בוועידת "שדות חדשים". מימין לשמאל: יואל זילברמן, גדי שיפטן, מארק פישמן, ד"ר יובל קיי ואבנר גולן
(יאיר שגיא)
במו"פ רמת נגב עוסקים בניסויים שמטרתם להתמודד עם משבר האקלים שצופן לחקלאות עתיד עתיר אתגרים. "ביחד עם מכון וולקני יש לנו פרויקט של חממת העתיד, שמשלב בקרת אקלים ברמה הכי גבוהה, שרואים בה 10-20 שנה קדימה, ורובוטיקה", מספר ד"ר יובל קיי, אגרונום חוקר והמנהל המדעי של מו"פ רמת הנגב. "אנחנו מכניסים את כל הרובוטים של חברות סטארט-אפ ישראליות - לסנדבוקס שמבקש להתמודד עם משבר האקלים ואתגר כוח האדם".
אחד הניסויים שמבקש למצוא פתרונות למשבר האלה הוא ניסוי בעגבניות שרי: ""אנחנו כבר רואים היום באזור שלנו שברגע שטמפרטורת הלילה בקיץ עולה מעל 24 מעלות, אין חנטה ואין פרי. זו גם הסיבה שבספטמבר-אוקטובר אין עגבניות והמחיר מאוד גבוה. הפתרון הוא להיכנס לתוך מבנים מבוקרים, והשאלה היא איך עושים את זה באופן יעיל וכלכלי".
אחת התחזיות היא כי הצורך לייצר גידולים באקלים מבוקר לצד צמצום השטחים יוביל לשדות בתוך בניינים. "אני זוכר שכבר לפני עשרים וחמש שנה, כשגידלנו חסה בתוך קונטיינר סגור עם תאורה, קראו לנו משוגעים. היום זה נראה דבר טריוויאלי", אומר פישמן . "אני חושב שגם דקלים בסוף ייכנסו, אז יבנו בתים יותר גבוהים".
יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל השומר החדש, מזכיר כי כל החידושים העתידניים יתקשו להחזיק מעמד אם במבט לעתיד, לצד הטכנולוגיה, לא נפתח גם את דור העתיד של החקלאים. "אין דור המשך ויש פער גדול מי יוביל את התחום הזה", מתריע זילברמן. כבר שנים שכל עולם ההשקעות בתחום הזה מוזנח. צריך לעשות איזשהו שילוב שמחבר בין משקיעים פוטנציאליים לאותו צעיר או צעירה שרוצה להקים משק, שעולה היום מיליונים, ואם אותו אחד רוצה גם לבנות בית, זה כמעט חסר סיכוי. אז אם אתה בעצם מתחיל לייצר חיבור של טכנולוגיות מאוד מתקדמות עם תמיכות ממשלתיות שמלוות את אותו חקלאי צעיר, והיכולת להביא השקעה משמעותית עם משקיע שמלווה בהקמה – זה מנוע מטורף קדימה".
"אנחנו חקלאים מהדור החדש", אומר החקלאי אבנר גולן, "אנחנו עובדים עם הטלפונים צמוד אלינו, כמו כל אדם, ואנחנו צמאים לפתרונות חדשניים ולכלים, ובסופו של דבר ביטחון המזון של ישראל מושפע ממה שאנחנו יודעים להביא".
10 צפייה בגלריה
"חקלאים מהדור החדש". החקלאי אבנר גולן והאגרונום נמרוד מיטיב בחממה בחוות אהרונסון
(אלעד גרשגורן)
בשיתוף קבוצת חיפה
למידע נוסף לחצו כאן>>>
פורסם לראשונה: 10:30, 25.03.25
