במלחמת "חרבות ברזל" ובמבצע "שומר החומות" (2021) נחשפה מדינת ישראל לסיכון בפגיעה במשק הדלקים בשעת חירום, בשל היעדר יכולת לפרוק תזקיקים מחוץ לנמלי הים התיכון. בנוסף, עלו חששות לגבי שימור היתירות והמשך פעילותו של נמל אילת לקליטת ואחסון נפט גולמי, עקב מגבלות על כמות הפריקה בו עוד לפני מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. כך עולה מדוח מבקר המדינה, המתפרסם הבוקר (יום ד'), על חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א).
מבקר המדינה על קצא"א
(צילום: משרד מבקר המדינה)
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אמר: "לקו הצינור אירופה-אסיה חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל. ממשלות ישראל לא השכילו להיערך כנדרש לשעת חירום והשתהו בקבלת החלטות. משכך, במלחמת 'חרבות ברזל' וגם במבצע 'שומר החומות' מדינת ישראל נמצאה על סף פגיעה במשק הדלקים בחירום".
למרות שהביקורת מופנית בין היתר נגדם, בירכו בקצא"א על ממצאי המבקר בסעיף זה, כיוון שלטענתם המצב נגרם בשל "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת, החלטה שהטילה הגבלות על פעילות החברה על ידי המשרד להגנת הסביבה. מנגד, במשרד להגנת הסביבה אמרו כי מכלי הקיבול של קצא"א אילת אינם חלק מהמאגרים הלאומיים לחירום.
המבקר התייחס להסכם "מד-רד" להגדלת היקף שינוע הנפט ממפרץ אילת, ומדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד להגנת הסביבה, שהגביל את היקף שינוע הנפט ובעצם התנגש עם ההסכם.
המבקר קבע כי קצא"א יידעה בשלב מוקדם את המשרד להגנת הסביבה בעניין הרחבת הפעילות בנמל אילת באוקטובר 2020, כשהחברה חתמה על מזכר הבנות להסכם. יחד עם זאת, רק במהלך הביקורת של משרד המבקר ולאחר פרוץ המלחמה, משרד ראש הממשלה פרסם במאי 2024 את מסקנות הצוות הבין-משרדי שהוביל. הצוות ביקש לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שבוטלה בסופו של דבר בהחלטת ממשלה בדצמבר האחרון .
המבקר כתב בדוח כי "מצב זה ממחיש הליך ממשלתי טורי, ממושך ומסורבל לבחינת מדיניות שמשרדי הממשלה הרלוונטיים הסכימו שיש לה השפעות נרחבות על הסביבה, הכלכלה ומשק האנרגייה ועל פעילותה של קצא"א, בפרט על רקע התמשכות מצב החירום בעקבות מלחמת חרבות ברזל החל מאוקטובר 2023".
לדברי מבקר המדינה, צורכי משק האנרגיה בשעת חירום התנגשו עם מדיניות "אפס תוספת סיכון". יחד עם זאת, צורכי המשק לא נפגעו, שכן בפועל במשרד התירו לקצא"א לחרוג מהגבלת כמויות הנפט. המבקר כתב כי ההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה במאי 2022 על פעילות החברה באשקלון ובאילת לפני מועד זה, לצד הגבלת הפעילות של לקוחות זרים באילת, צמצמו את מלאי הנפט הגולמי שמשמש את שני בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד באופן ניכר.
ומשכך, עם פרוץ "חרבות ברזל", בהמשך למכתבו של מנכ"ל קצא"א למנכ"ל משרד ראש הממשלה יום לאחר פרוץ המלחמה, התיר המשרד להגנת הסביבה לקצא"א לחרוג מהגבלת הכמויות של פריקת נפט גולמי בתקופת המלחמה וכמה שבועות לאחר מכן. כלומר, כתב המבקר, צורכי משק האנרגייה בשעת חירום התנגשו עם מדיניות "אפס תוספת סיכון", שבה נקט המשרד להגנת הסביבה.
עם זאת, מצא המבקר ליקויים בהתנהלות הסביבתית של קצא"א - שפעילותה גרמה לאסונות זיהום, כמו זה שבשמורת הטבע עברונה בסוף 2014. אנגלמן הצביע על סיכון לפגיעה ולדליפות מצנרת החברה גם כעת.
המבקר כתב כי אף שבסקר הסיכונים שנערך עבור החברה בשנת 2015, שהוא תנאי לחידוש היתר הרעלים (מדי שנה בשנה) לקווי החברה, הומלץ על התקנת שני מגופים נוספים לאורך קו 42 (בעניינם נקבע כי אלה כרוכים בסיכון גבוה ולפיכך יש לבחון חלופות להתקנתם) ועל העתקת מגוף נוסף (בסיכון נמוך) שמחבר בין נמל אשקלון לנמל אילת), לא הושלמה בחינת החלופות להתקנת שני המגופים, והמגוף השלישי לא הועתק, נכון למועד סיום הביקורת (בחלוף תשע שנים מאז ההמלצה).
עוד נמצא כי רק בשנת 2022, שבע שנים לאחר שנקבע שיש להתקין את שני המגופים או לבחון חלופות להתקנתם ולהעתיק מגוף נוסף, קבע המשרד להגנת הסביבה בהיתר הרעלים כי החברה תבחן חלופות לצמצום הסיכון מאירוע דלף במקום התקנה והזזה של המגופים שנקבע שיש לטפל בהם כבר בשנת 2015.
עוד עולה מהביקורת כי כתוצאה מזרימת מי שיטפונות באזורים מסוימים בנגב קווי החברה נחשפים מפעם לפעם, כפי שעלה בסיור המשותף של רשות הטבע והגנים עם החברה בנגב בדצמבר 2019 וכפי שנמצא בעבודת תחזוקה בקו 42 בשנת 2022, זאת בניגוד לתקנות המים, הגם שאלה לא חלות בעניין זה על קווי החברה שהונחו לפני התקנת התקנות.
המבקר התריע כי קווי דלק חשופים הם בסיכון מוגבר לאירוע דליפה כתוצאה מסחף של אבנים ומפגיעות חיצוניות. יש לציין כי בשנים עברו התרחשו כמה דליפות משמעותיות מקווי החברה, כך בתקופתה של קצא"א ההיסטורית (דליפה בשמורת עברונה ב-2014 ודליפה בנחל צין ב-2011) ודליפה בתקופת הפעילות של קצא"א באזור היישוב משען משנת 2021.
בנוסף נמצא בביקורת כי משרד האנרגיה לא העביר את התקציב שהקצה בשנת 2020 במסגרת התוכנית לקידום הצמיחה במשק על רקע משבר הקורונה, להכשרת נמל אילת לצורך פריקת תזקיקים ואחסונם או את חלקו, בסכום של 130 מיליון שקלים. המבקר כתב כי היעדר מימון לפרויקט הביא בין השאר לכך שבמלחמת "חרבות ברזל", קצא"א נערכה בזמן קצר והכשירה יכולת פריקה מהירה של תזקיקים ישירות אל משאיות ומשם צפונה, בלי יכולת אחסון והזרמה מהאתר.
כלומר, מדינת ישראל לא הייתה ערוכה למצבי החירום ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל בשל היעדר היכולת לפרוק תזקיקים באילת ובשל הגבלות על פריקת נפט גולמי שהטיל המשרד להגנת הסביבה.
פרט לנושאים הביטחוניים והסביבתיים מצא מבקר המדינה ליקויים גם בתחומים אחרים בקצא"א. המבקר מצא כי קצא"א לא הוכפפה לשר ולמשרד הייעודיים - שר האנרגייה ומשרד האנרגייה. זאת על אף בקשת משרד האנרגייה משנת 2016 להעביר אליו את האחריות לחברה בדומה לחברות ההולכה במשק האנרגייה - נתג"ז ותש"א.
מבקר המדינה מצא גם ליקויים בהעסקת מבקר פנים חיצוני ויועץ משפטי חיצוני. המבקר כתב כי קצא"א שילמה ליועץ המשפטי החיצוני כ-2.5 מיליון ש"ח לשנה בממוצע. רשות החברות הממשלתיות לא אישרה את שכר הטרחה ששולם ליועץ המשפטי החיצוני של קצא"א בשנים 2020 עד 2023, בהיקף ממוצע שנתי של כ- 2.5 מלש"ח ולא אישרה את העסקתו, זאת כיוון שהוועדה למינוי יועצים משפטים הייתה חסרה מניין חוקי מאז יולי 2020 ולפיכך לא התכנסה.
דליפת נפט באשקלון ב-2020
(צילום: עמיר ערד, המשרד להגנת הסביבה)
גם בנוגע לשכירת שירותי דוברות נמצאו ליקויים. המבקר מצא כי בעלי החברה שקצא"א שכרה הורשע בבית המשפט בעבירות של סיוע למרמה והפרת אמונים, ונגזרו עליו תשעה חודשי מאסר לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות, 12 חודשים של מאסר על תנאי ותשלום קנס בסך 900 אלף שקלים.
משרד מבקר המדינה פנה לקצא"א לברר את נושא העסקת הדובר. קצא"א מסרה לו במרץ 2024 כי הדובר לא מסר לה דיווח בעניין כתב האישום והרשעתו בפלילים, ולא נמצאו מסמכים המוכיחים שהחברה שקלה מחדש את המשך העסקתו לאחר שהורשע. אנגלמן כתב בדוח כי ביצוע חלק מהמעשים שבהם עוסק כתב האישום, וכל ההליך המשפטי - החל בהגשת כתב האישום וכלה בהרשעתו ובמתן גזר הדין - חלו בתקופת העסקתו על ידי החברה.
מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א מברכת על דוח מבקר המדינה, שקבע באופן חד משמעי שההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה על קצא"א סיכנו את הביטחון האנרגטי של ישראל ערב מלחמת 'חרבות ברזל', פגעו במשק הדלקים, בשל היעדר כשירות לפריקת תזקיקים, במוכנות לחירום, במלאים ובשימור היתירות".
עוד נמסר כי "מאז הטלת ההגבלות התריעה קצא"א שוב ושוב על הסיכון שבמימושן ועל השלכותיהן על משק האנרגיה והביטחון האנרגטי. דוח מבקר המדינה מוכיח את טענות קצא"א מעבר לכל ספק. מאז ומתמיד וביתר שאת מאז 7 באוקטובר קצא"א ועובדיה המסורים פועלים סביב השעון לאספקת אנרגיה רציפה לגופי הביטחון ולמשק בישראל והם ימשיכו לעשות כך. קצא"א מצוידת בכל האמצעים המקצועיים ביותר להגנה על ערכי הטבע, הים והסביבה ועומדת בכל התקנים הבינלאומיים".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד מצר על מסקנות והמלצות מבקר המדינה בדוח הביקורת הפיננסית על קצא"א, שאינן עולות בקנה אחד עם הרקע העובדתי הנוגע להסדרת העיסוק של קצא"א ברעלים ולסמכויות המשרד להגנת הסביבה. האחריות על הבטחת צרכי משק האנרגיה בישראל, בשיגרה ובחירום, מוטלת על משרד האנרגיה, שטען שוב ושוב שמכלי הקיבול של קצא"א אילת אינם חלק מהמאגרים הלאומיים לחירום. על אף פניות חוזרות ונישנות של המשרד להגנת הסביבה אל משרד האנרגיה, החל משנת 2022, לא נמסרו נתונים המעידים על כמויות נפט גולמי הנדרשות לצורך הבטחת צרכי משק האנרגיה בישראל בגינן יש להגדיל את הכמויות המותרות לעיסוק שנתי במסגרת היתר הרעלים של קצא"א".
עוד נמסר כי "המשרד להגנת הסביבה דוחה מכל וכל את הניסיון לטעון כי חוסר היערכותה של מדינת ישראל למצבי חירום עקב פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' נובע ממגבלות שהטיל על פריקת נפט גולמי בנמל קצא"א אילת. נזכיר, כי למרות שהמשרד להגנת הסביבה אישר את הגדלת כמות הנפט הנפרקת בנמל קצא"א אילת בעקבות פרוץ המלחמה, מכליות נפט לא הגיעו לנמל קצא"א אילת לאור האיומים הביטחוניים. בנוסף, המשרד אישר את הגדלת איחסון הנפט בים התיכון לבקשת חברת קצא"א".
בנוסף אמרו במשרד להגנת הסביבה: "בשלב זה, נוכח החלטת הממשלה על ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון, מתייתרות חלק ממסקנות המבקר, ולאור קביעתו של ראש הממשלה כי יש לבחון את בקשות קצא"א להגדלת כמויות הנפט המותרות לעיסוק, הממונה במשרד להגנת הסביבה העבירה לידי קצא"א הנחיות להגשת מידע סביבתי נדרש לצורך בחינת הבקשה. המידע ייבחן בהתאם לסמכות הממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, תוך התייעצות עם גורמים ממשלתיים הרלוונטיים לבחינת שיקולים משקיים הנוגעים לדבר".
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "חברת קצא"א כפופה למשרד האוצר ולרשות החברות, ובהתאם משרד האנרגיה והתשתיות לא תוקצב לטובת המשימה. במסגרת החלטת הממשלה שאושרה לאחרונה, סוכם שאת העבודה בסוגיית נמל התזקיקים באילת תרכז רשות החברות".
