בשיתוף קבוצת חיפה
צפו בריאיון בוועידת "שדות חדשים"
משבר האקלים כבר כאן, גם משבר המזון, ואיתם מחסור בקרקעות, מים וצורך להגדיל את כמות היבולים בתנאי קיצון - כשמנגד אוכלוסיית העולם שרק הולכת וגדלה. בקבוצת חיפה, שליבה הוא חקלאות, רואים במשברים האלה כאתגרים ארגוניים ומבקשים לתת להם מענה, בין היתר, בעזרת חדשנות טכנולוגית אותה הם מפתחים בחממות הניסויים שלהם, בדשנים חדשניים ובאמונה בחקלאות מדייקת וברת-קיימא.
"אנחנו כבר לא חברת מוצר אלא חברת פתרונות", אומר מנכ"ל הקבוצה מוטי לוין בריאיון בוועידת "שדות חדשים". "המטרה שלנו היא להוציא הרבה יותר, מהרבה פחות - וזה בא לידי ביטוי בפורטפוליו של מעל ל-550 פורמולציות דישון מתקדמות, אנחנו עמוק בעולמות של ה'וויטמינים' לצומח, ויש לנו היום גם פתרונות של דשן בשחרור מבוקר - מדובר בקפסולות שאוחזות בחומר פעיל ומשחררות את חומרי ההזנה אל הקרקע בדיפוזיה, כתגובה לטמפרטורת הקרקע".
למעשה, חדשנות נכנסה בשלב די מוקדם ל-DNA של קבוצת חיפה, ובתפיסתו של לוין העשייה היום היא המשך טבעי לאותה דרך. "הוקמנו בשנות ה-60' מתוך רעיון שהיה למצוא ערכים מוספים לאוצרות הטבע היחידים שהיו באותן שנים בישראל: ים המלח ושדות הפוספטים", מתאר לוין. "כך בעצם פרץ לעולם הדשן המסיס הראשון. באותן שנים, במקביל, קמה גם חברת 'נטפים', והחיבור בין שתי החברות יצר את המושג: הדשייה - שילוב של הזנת הצומח באמצעות מערכות טפטוף. זו הייתה פריצת דרך, שאז עוד לא ידעו באמת להעריך את המשמעות הגלובלית שלה, בטח לא בראיית ההידלדלות של משאבים וסוגיות אקלימיות שאיתן אנחנו מתמודדים היום. אז למעשה אפשר לומר שמדינת ישראל וקבוצת חיפה היינו סוג של פיילוט עבור מה שקורה בעצם היום בעולם".
לדבריו, כיום התפיסה המרכזית של הארגון שהוא עומד בראשו, היא שהחקלאות המדייקת, שמתאימה את עצמה לסביבת הגידול של הצמח, היא הפתרון המרכזי למשבר האקלים והמזון. "כדי לשפר את היקפי היבולים, להאריך את חיי המדף של הירקות והפירות, תוך כדי מינימיזציה של שימוש במקורות מים וחומרי הזנה, חייבים לשלב טכנולוגיה. אנחנו עושים את זה גם היום, ויש לנו יתרונות גדולים שנובעים מהעמקת הידע האגרונומי וכניסה של עולמות הבינה המלאכותית – יתרונות שאפשר למנף לטובת אתגרי החקלאות".
כפועל יוצא של התפיסה הזו השקיע הארגון, בין היתר, בסטארט-אפ ישראלי בשם: קרופטיון (Croptune). "מדובר בסטרט-אפ שפיתח תוכנה שמאפשרת באמצעות צילום של עלה לפענח את רמת החנקן בתוכו, ומכאן לגזור מסקנות לגבי מה צריך להוסיף לצמח, מה צריך להוריד וכו'. מאחר ומדובר בסמארטפון, על הפלטפורמה הזו אפשר להלביש עוד פיצ'רים שקשורים לאופטימיזציה דישונית כמו: השקיה, הגנת הצומח, ואפילו מחשבונים לחישוב חיסכון בפליטות. למה זה חשוב? מכיוון שממשלות חותמות על האמנה למניעת פלטות ורוצות לדעת מה למעשה מכניסים אצלן לקרקע. בעזרת הביג דאטה אתה יכול לייצר בעצם סיטואציה שמובילה את החקלאות העולמית למחוזות שבה היא מתמודדת עם האתגרים".
כהמשך לאותו קו, מספר מנכ"ל קבוצת חיפה כי אחת המטרות שהארגון הציב לעצמו הוא שימוש בפחמן דו-חמצני מייצור מקומי לטובת החקלאות. "חלק מפרויקט הפיתוח של המפעל שלנו במישור רותם שבדרום הארץ כולל, לצד הקמת מפעל לאמוניה כחולה, גם מפעל קליטה והנזלה של פחמן דו-חמצני, חומר שיש לו שימושים חקלאיים רבים, לא בישראל, כי נכון להיום מתקיים ייבוא, עד כמה שזה נשמע פרדוקס", מספר לוין. "אבל כשאנחנו נתחיל ללכוד את דו תחמוצת הפחמן שלנו, להנזיל אותו ולפמפם אותו בחממות - זה ישתנה".
מיזם אחר ייצר פתרונות של כלכלה מעגלית, לצד חשיבה סביבתית בייצור האמוניה, חומר גלם עיקרי בייצור של דשנים לחקלאות. "אמוניה ככלל זה גז שיש בו שימושים, מעבר לחקלאות, במגוון רחב של תעשיות: מתקני התפלת מי ים, תעשיית המזון ומשקאות, תעשיות צבאיות, בתי חולים מתקני קירור ועוד. במפעל שלנו אנחנו הולכים לעשות הסבה של כל מתקני הקירור לשימוש באמוניה כחולה", הוא מספר.
"מה שמבדיל בין אמוניה רגילה לאמוניה כחולה הוא שהמקור האנרגטי לפיצוח הגז הטבעי שממנו מזקקים את האמוניה - הוא אנרגיה מושבת. כלומר, זו אנרגיה שבאה ממקורות טבעיים, ללא הזיהום שגורר ייצור החשמל בדרכים קונבנציונליות. לכן, אנחנו גם מקימים לצד מפעל האמוניה שדה פוטו-וולטאי, שיספק את הצרכים האנרגטיים של המפעל".
מנכ"ל קבוצת חיפה סבור כי שום חזון חדשני לא יצליח ללא שיתוף פעולה בין התעשייה, החקלאים והממשלה. "המגזר החקלאי סבל מהזנחה לאורך שנים רבות", אומר לוין, "זה השפיע גם על סל המזון שלנו. לפני 30 שנה הצריכה לנפש של עגבניות בישראל הייתה 25 קילו לשנה, זה ירד ל-18 קילו לשנה. נכון שגם היקף האוכלוסייה גדל, אבל היינו אמורים, כמדינה מובילה בעולמות של האגטק, להיות מסוגלים לגשר על הפער הזה - אז יש בעיה והבעיה הזו חייבת להיפתר בשיתוף פעולה של הסקטור העסקי, המגזר החקלאי, והרבה מאוד הכוונה ממשלתית".
בשיתוף קבוצת חיפה
למידע נוסף על פיתוחים חדשניים לחקלאות לחצו כאן>>
פורסם לראשונה: 07:00, 07.04.25
