הוא יצור חברתי שמתקשר בשפה עם מאפיינים של שפה אנושית, הוא צמחוני והכי מגניב - יש לו רפרטואר שירה מרשים: הכירו את שפן הסלע. שוחחנו עם פרופ' עמיעל אילני, מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, שהסביר מה אפשר ללמוד מבעל החיים שאולי מצא בית חדש מחוץ לאתר הבנייה הקרוב לביתכם.
איפה חי שפן הסלע?
"שפן הסלע הוא מין מקומי שנפוץ ברחבי ישראל - שהיא גבול התפוצה הצפוני שלו בעולם. ניתן למצוא אותו מאזור מהגולן ועד הרי אילת, והתפוצה שלו מתפשטת. שפן הסלע נמצא גם באפריקה, אך שם יש מקומות שהתפוצה שלו בסכנה. כשמו כן הוא, שפן הסלע מתגורר באזורים סלעיים שמהווים עבורו מחסה. כיום יש עלייה בכמות שלו - כנראה כתוצאה מירידה במספר הטורפים ובתנופת בנייה. כלומר, הבנייה ביישובים יוצרת להם מקומות מחסה, לדוגמה, אם סלעים נזרקו הצידה, ואפילו מתחת למבנים בירושלים".
לאיזו משפחה ביולוגית הוא שייך?
"שפן סלע הוא יונק, אבל הוא לא מכרסם. אורך החיים המקסימלי שלו הוא כ-11 שנה, אבל רבים לא עוברים את גיל 6–7, וכמו במינים רבים רוב הגורים לא שורדים את השנה הראשונה שלהם. במובן הזה, המחקר ארוך הטווח שאני שותף לו, הוא יתרון בהבנת ההתנהגות של שפן הסלעים".
"זה אולי מפתיע אך מדובר בקרוב-רחוק של הפיל ושל תחש הנהרות. המינים האחרים שחיברו ביניהם כבר נכחדו".
מה תפקידו במערכת האקולוגית?
"שפן הסלע ניזון מכל צמח אפשרי וחשוב לו שיהיה מגוון רחב של מיני צומח. יש לו יכולת לאכול אפילו את ההרדוף - שאם אנחנו נכין ממנו תה ונשתה אותו - אנחנו נמות. כמו כן, הוא נטרף על ידי טורפים רבים. גורי שפן סלע נאכלים על ידי שועלים ועל ידי עופות דורסים, והשפנים הבוגרים נאכלים על ידי זאבים ובעבר, כשהיו בישראל, על ידי נמרים. כלומר, המערכת האקולוגית תלויה בהם. בעוד ששפן הסלע עלול לפעמים לאכול לנו מהגינה או להיות נשא של טפילים שמועברים בעקיצת זבוב חול, מבחינה חקלאית, הוא לא נחשב מזיק גדול".
איך אתה חוקר שפני סלע?
"במשך 26 שנה מתקיים מחקר שדה בעין גדי, בשיתוף פרופ' לי קורן מאוניברסיטת בר אילן, פרופ' אלי גפן מאוניברסיטת תל אביב וסטודנטים רבים, שהמחקר היה חלק מההכשרה שלהם. צוות המחקר נמצא בשטח ומבצע תצפיות. אנחנו עוקבים אחרי כל פרט ומכירים את ההיסטוריה שלו ואת התכונות שלו. היתרון בעבודת השדה הוא האפשרות לחקור את ההתנהגות של שפן הסלע בהקשר האקולוגי - בסביבה שבה הוא התפתח באופן אבולוציוני. מנגד, בעל חיים במעבדה עלול להתנהג בצורה לא טבעית בסביבה המלאכותית".
מה אפשר ללמוד משפני סלע?
"אני אוהב ומתעניין בשפנים, אבל מבחינתי מדובר במודל. בעזרת שפן סלע אפשר לשאול שאלות כלליות ורחבות באקולוגיה ובאבולוציה על התנהגות בעלי חיים. למשל, יכולים להיות גילויים חדשים על התקשורת בין שפני הסלע בעין גדי שאפשר להגיע מהם למסקנות כלליות. כלומר, אנחנו מצאנו דבר אחד בשפנים וקבוצות מחקר אחרות מצאו משהו חדש בקוף, בציפור או בדג – בדרך זו נגיע למסקנות כלליות".
למה בחרת לחקור אותו?
"אבא שלי, גיורא אילני, היה זואולוג. אז אפשר לומר שירשתי את ההתעניינות. אני אוהב להסתכל על חיות ולתהות איך הן מתנהגות ומה הסיבה להתנהגויות שונות. למשל בדוקטורט שלי, בדקתי אם עיקרון ההכבדה פועל ב'שירה' של שפני סלע. ההנחה היא שתכונות מתפתחות כי הן מקנות יתרון כלשהו. זנב של טווס הוא דוגמה לעיקרון ההכבדה: למה שהוא ינוע עם זנב כבד ומסורבל שמקשה עליו לעוף ולברוח מטורפים? הזנב המפואר התפתח כדי שהזכר יוכל להוכיח את איכותו בפני הנקבה. שיערתי שהאנרגיה ששפן הסלע משקיע בשירה עשוי להיות סימן לאיכות הפרט, אולם לא מצאנו קשר כזה. ייתכן שהשירה מהווה הכבדה בחשיפת השפן לטורפים פוטנציאליים".
מדוע שפני סלע שרים?
"נראה שהשירה מקנה לשפן יתרון בתחום הרבייה, אבל המנגנון דרכו היתרון מופיע הוא עדיין שאלה פתוחה. מחקר השדה שלנו והמעקב אחר כל פרט מאפשר לנו את רוב הגילויים. למשל, אם רוצים לבדוק את הקשר בין שירה להצלחה ברבייה, צריך להכיר כל שפן וגם את צאצאיו. היום אנחנו יודעים ששפנים ששרים יותר ובצורה 'מורכבת' יותר, מצליחים יותר ברבייה. אצל שפן הסלע כל שיר נשמע קצת אחרת. הוא יכלול שלושה או ארבעה אלמנטים, שישולבו כל פעם בדרך אחרת. השירה של שפנים זכרים אינה קלה לפיענוח. השיר נשמע הרבה פעמים בתוך הקשר שלא ברור לנו, וקשה לנו להבין את תפקידו. עוד לא ידוע לנו מה המאפיינים בשירה שנקבות 'רוצות', וקשה לזהות תגובה שלהן לשירה".
"את הקולות שהם מפיקים אפשר לשמוע גם ממאות מטרים. בדומה לשפות אנושיות, ראינו שיש להם דיאלקטים גיאוגרפיים. נוסף על כך, גם אצל שפנים, כמו בכמעט כל שפה אנושית, פועל חוק הקצרנות - ככל שמילה נפוצה יותר היא תהיה קצרה יותר, כמו ההבדל בין המילים 'כן' ו'לא' למילה 'אנציקלופדיה'. למעשה, סוגי קולות נפוצים פחות או קולות שמושמעים בעוצמה רבה יותר דורשים יותר אנרגיה. זאת דוגמה לחוקים שנמצאים בשפות אנושיות, ואנחנו מוצאים אותם גם במערכות תקשורת של בעלי חיים שגם הן מתוחכמות ויש לנו הרבה מה ללמוד מהן. לפעמים התקשורת הזו נמצאת מחוץ לטווח החושים שלנו ולא נהיה מודעים אליה. למשל, קיימים חרקים שמתקשרים בעזרת רטט שמועבר על פני ענפים שעליהם הם עומדים. לכן, אנחנו צריכים להיות צנועים בשיפוט מערכות תקשורת שאנחנו לא בהכרח מבינים".
איזו עוד תגלית מעניינת מצאתם לגבי שפני סלע?
"קיים קשר בין המבנה החברתי של שפנים להישרדות שלהם. גילינו שבקבוצות שוויוניות יותר השפנים שרדו טוב יותר. כלומר, כשהקשרים החברתיים התחלקו בשוויוניות ולא היו פרטים מנודים או מרכזיים במיוחד, אז סיכויי ההישרדות שלהם היו גבוהים יותר".
כיצד שפני סלע מושפעים ממשבר האקלים?
"בשלב זה לא ידוע על השפעות של משבר האקלים על שפן הסלע אך מדובר במין שרגיש לטמפרטורת הסביבה ולכן שינוי אקלים עלול להזיק לשפני הסלע שרגישים לחום. אומנם הם חיים באזורים חמים כמו בעין גדי אבל במהלך היום הם לא יכולים להיות בשמש. אם הם לא יישארו בצל, הטמפרטורה של הגוף שלהם תעלה באופן מסוכן".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
