רק לפני כמה ימים ירד גשם מצפון הארץ עד צפון הנגב, ושלג צבע את החרמון בלבן. הטמפרטורה המקסימלית בירושלים ביום שישי הייתה 9 מעלות, בחיפה 13 ובתל אביב 16. אך בינתיים חלה התחממות ניכרת, וביום שישי הקרוב, לאחר המעבר לשעון קיץ, צפויות 31 מעלות בירושלים, 33 בחיפה ו-32 בתל אביב. באזורים אחרים בארץ הזינוק חד יותר מ-14 ל-40 מעלות.
בריאיון לאולפן ynet הסבירו פרופ' דניאל רוזנפלד, פרופסור למדעי אטמוספירה באוניברסיטה העברית, ופרופ' מנחם לוריא, פרופסור אמריטוס למדעי כדור הארץ ומומחה לתהליכי גומלין בין סביבת האדם והאטמוספירה, את הסיבות לשינויי הטמפרטורות הקיצוניים בימים האחרונים. צפו בריאיון:
פרופ' לוריא ופרופ' רוזנפלד
(צילום: ליאור שרון)
פרופ' רוזנפלד הסביר כי בעוד שעונות המעבר תמיד היו מאופיינות בשינויים חדים במזג האוויר, בשנים האחרונות אנו עדים לשבירת שיאים מתמשכת. "השנה האחרונה הייתה השנה החמה ביותר ברשומות המטאורולוגיות, ועשר השנים האחרונות הן החמות ביותר בהיסטוריה המתועדת. תופעות קיצוניות הופכות שכיחות יותר, והשנה החולפת ראתה את מספר האירועים הקיצוניים הגבוה ביותר שנרשם אי פעם".
על פי פרופ' רוזנפלד, התחזיות לגבי מצב האקלים בעתיד אינן מועדדות. "השנה קיבלנו רק מחצית מכמות המשקעים הממוצעת, וזו עלולה להיות שנת הבצורת הקיצונית ביותר עד כה", הוא אמר. "התחזיות לטווח הארוך מראות ירידה בכמות המשקעים ועלייה בתדירות ובעוצמת האירועים הקיצוניים. מה שנראה לנו היום כחריג, עלול להפוך לנורמה בעוד מספר עשורים".
פרופ' לוריא ציין כי מגמות אלו הן תוצאה של תהליכים עולמיים בלתי נמנעים: "הביקוש הגובר למוצרים עתירי אנרגיה, לצד גידול האוכלוסייה, מביאים לכך שהיקף פליטת גזי החממה הולך ועולה", הוא אמר. תהליכים אלו אינם ליניאריים, ולכן אנו עדים לתנודות – לפעמים יש תקופות של רגיעה, אך בטווח הארוך ברור שהמגמה היא של הקצנה".
אז האם בעוד שנים ספורות לא נוכל עוד לדבר על עונות מעבר? פרופ' לוריא מעריך כי "היכולת שלנו לעצור את התהליכים האלה מוגבלת מאוד. ייתכן כי בעוד מספר שנים נוכל להיפרד ממושגים כמו 'סתיו' כפי שאנו מכירים אותם. מזג האוויר ימשיך להשתנות בקיצוניות, עם גלי חום ארוכים יותר ותקופות בצורת ממושכות".
פרופ' רוזנפלד הוסיף כי "מערכות מזג האוויר העולמיות הופכות לאיטיות יותר, מה שגורם לכך שאירועים קיצוניים – בין אם זה גלי חום, שיטפונות או בצורות - יימשכו זמן רב יותר וישפיעו בצורה קיצונית יותר".
אז האם ישראל ערוכה לשינויי האקלים? בניגוד לאזורים רבים בעולם שצפויים לסבול ממשבר מים חריף, ישראל נמצאת במקום טוב יחסית הודות לטכנולוגיות ההתפלה המתקדמות. "רוב מי השתייה שלנו מגיעים מהתפלה, כך שהמחסור ישפיע בעיקר על החקלאים", מסביר פרופ' לוריא. עם זאת, בעולם המצב שונה: "באזורים מסוימים לא ניתן יהיה להתגורר, וגלי הגירה המוניים צפויים להגיע ממקומות בהם הטמפרטורה תחצה את ה-50 מעלות".
שני המומחים מסכימים כי הקיצוניות במזג האוויר היא תופעה שתמשיך להתגבר, ולא ניתן לעצור את התהליכים באופן מוחלט. "המצב רק ילך ויחמיר", מסכם פרופ' לוריא, "ולכן יש להיערך לשינויי אקלים חריפים יותר בעתיד הקרוב".
