בתחילת השנה נחשפה אחת מפרשות ההברחה החריגות והכואבות שנראו בישראל בשנים האחרונות, כאשר אותרו קופי גונון ירוק וכפירי אריות שהוברחו לארץ באופן לא חוקי. לפי ההערכות, לפחות חלק מבעלי החיים הוברחו ממצרים באמצעות רחפנים, בנתיבי הברחה קיימים המשמשים גם לסחר בנשק ובסמים.
הראשונה מבין חיות הבר המוברחות שהגיעה למקלט הקופים הישראלי ביער בן שמן הייתה קופה שקיבלה את השם מרסי. היא הגיעה לשם בגיל שבו עדיין הייתה אמורה לבלות את רוב היום בקרבת אימה ולישון צמודה אליה בלילה. יומיים לאחר מכן הגיע בהטי, ואז אדווה, מיגו, מיקונו ונוספים.
קופים מסוג גנון ירוק במקלט הקופים
(צילום: מקלט הקופים הישראלי)
מקלט הקופים, שציין לאחרונה 29 שנות פעילות, הוא מקלט ההצלה לקופים הגדול מסוגו בישראל. הוא מוקדש להצלה ושיקום של קופים שהוברחו ארצה, שוחררו ממעבדות ניסוי או הוחזקו בניגוד לחוק. המייסדת והמנכ"לית של המקלט, ד"ר תמר פרדמן, מקדישה את חייה לשיקום בעלי החיים הפגועים האלה.
בשבוע שעבר מתה חוקרת הטבע הבריטית ג'יין גודול, שהתפרסמה בזכות המחקר הממושך שלה על חיי השימפנזים המצויים. גודול השפיעה רבות על הדרך שבה אנו רואים ומבינים את היצורים המופלאים האלה. גם פרדמן הושפעה מהחוקרת הדגולה, שפעלה למען זכויות בעלי חיים ונגד השימוש בהם לצורכי בידור.
"עבורנו, אנשי המקלטים לקופים, ג'יין גודול הייתה השראה עצומה. מורשתה תמשיך לחיות בכל מעשה של הצלה, בכל חיבוק של קופים מוברחים שהגיעו אלינו ומצאו סוף-סוף חברת קופים, ובכל ניצוץ תקווה שנצליח לעורר"
"עצב כבד ירד על צוות המקלט עם היוודע דבר מותה של ד"ר ג'יין גודול – חוקרת השימפנזים הדגולה, שהייתה לא רק מדענית פורצת דרך אלא השראה עצומה לדורות שלמים", אומרת פרדמן. "ד"ר גודול פרצה גבולות כצעירה אמיצה שבחרה ללכת בעקבות אהבתה לבעלי החיים, והציבה סטנדרט חדש למחקר התנהגותי, כזה שמשלב חמלה עם מדע. דרכה הפכה למגדלור לאנשי המדע, לשוחרי איכות הסביבה, לאוהבי בעלי החיים – ואף לאנשים רבים שלא נגעו בתחומים אלה ישירות, אך נשבו בקסם אישיותה ובאמונתה הבלתי-מתפשרת באדם ובטבע".
8 צפייה בגלריה
תמר פרדמן. "גם לאחר שקופים מאבדים את כל עולמם, עדיין אפשר לשקם"
(צילום: מקלט הקופים הישראלי)
לדברי פרדמן, "האופטימיות המידבקת שלה, ואמונתה שגם בעולם מרוסק אפשר לזרוע זרעים של תקווה, סחפו לבבות ברחבי העולם. עד יומה האחרון היא לא חדלה לנדוד, להרצות, לחנך, ולהזכיר לנו שוב ושוב את כוחו של היחיד לשנות. עבורנו, אנשי המקלטים לקופים, היא הייתה השראה עצומה – דמות שהוכיחה כי גם לאחר שקופים מאבדים את כל עולמם, עדיין אפשר לשקם, להחיות אותם ולתת להם עתיד טוב יותר. מורשתה תמשיך לחיות בכל מעשה של הצלה, בכל חיבוק של קופים מוברחים שהגיעו אלינו ומצאו סוף-סוף חברת קופים, ובכל ניצוץ תקווה שנצליח לעורר".
קוף אינו חיית מחמד
בתחילת דרכה למדה פרדמן פסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, וביקשה להבין איך הפרימטים רואים את העולם. "כשהתחלתי היה באמת הבדל בין זואולוגיה ופסיכולוגיה, וחשבתי שאסע לעולם, לאפריקה או משהו כזה, ואחקור ואלמד את הקופים. כשהייתי סטודנטית ראיתי במקרה מודעה על פרויקט שבו ניסו להכין קופים שיעזרו לנכים. הלכתי לראות והתנדבתי שם", היא נזכרת.
בתקופת ההתנדבות היא למדה, לדבריה, שיעור חשוב: "למדתי שתהיה מטרה טובה ככל שתהיה – ובאמת לעזור לנכים משותקים בארבע גפיים זו מטרה נהדרת – קופים לא יכולים להיות בבית. בכך נלקח מהם עיקר מהותם כקוף. אתה יכול לשים קוף בבית – אבל זה לא יהפוך אותו לחיית מחמד. זה יהפוך אותו לקוף, לחיית בר, שכלואה בבית. לא משנה כמה אתה אוהב אותו ורוצה לעזור לו, הוא עדיין חיית בר כלואה בבית, במקום לא טבעי לה. למדתי גם שכדי לגדל קוף צריך לקחת אותו מאמא שלו, והוא מפספס שלבים חשובים בחייו".
בסיוריה ברחבי הארץ היא למדה שקיימת תופעה רחבה של כליאת קופים בפינות חי וגם בבתי חולים פסיכיאטריים, בבתי ספר ובפנימיות, לרוב בתנאים ירודים. "כתבתי לרשות הטבע והגנים וסיפרתי שאני סטודנטית לפסיכולוגיה, שמתנדבת בפרויקט הזה, ובכל מקום שאני מסתובבת בו יש קופים. היה ברור שיש פה משהו לא בסדר, נראה לי שיש פה בעיה. קופים לא אמורים להיות במקומות האלה. יש לי עדיין את מכתב התשובה, שבו כתבו 'תודה שאת דואגת' ולהתראות".
משנת 1991 נאסרה החזקת קופים בבתים, מה שהוביל להתפתחות של פינות חי עם קופים. היא ערכה סקר מקיף באמצעות מכתבים, עוד לפני עידן האינטרנט, כדי למפות את מיקומי הקופים הכלואים בישראל. הסקר בהתכתבות גילה שיש יותר מ-120 פינות חי שבהן הוחזקו קופים, שהתרבו ונמכרו באופן פרטי או לפינות חי אחרות. "חלק מהאנשים אמרו לי, 'איזה כיף שמישהו מתעניין בנו. פשוט יום אחד בא פקח, שם לנו פה קוף ואנחנו לא יודעים אפילו מה לעשות איתו'. עשיתי מפגש של כל מנהלי פינות החי ודיברנו על הצורך לצמצם את התופעה ולהפסיק את הסחר בקופים בתוך ישראל", היא אומרת.
פרדמן יזמה פרויקט סירוס ועיקור קופים בפינות חי, ומימנה אותו מהכסף שקיבלה לאחר שמכרה את מכוניתה הפרטית. בהמשך, היא מספרת, רשות הטבע והגנים הצטרפה ותמכה במיזם. "ידעתי שאני לא יכולה לומר לרשות 'בואו נסגור את כל פינות החי', כי אין לאן לקחת אותם, ומי אני? אז משם התחיל הסיפור של המאמץ להבין מה באמת קורה בארץ, ולהקים מקלט שיוכל לקלוט קופים שלא גדלו בקבוצה, כל קוף עם הבעיות הנפשיות שלו".
ענף פשע רווחי
הסחר בחיות בר הוא היום אחד מענפי הפשע הרווחיים ביותר בעולם, אחרי סחר בבני אדם, בנשק ובסמים. קבוצות פשע מאורגן מנצלות את אותם נתיבים לוגיסטיים שפותחו להברחות סמים, נשק ובני אדם לשם הברחת חיות בר, לעיתים ככיסוי לפעילות פלילית אחרת. הסחר בחיות הבר מתאפיין ברווחים גבוהים וסיכונים נמוכים יחסית.
מקלט הקופים קיבל החל מחודש מרץ כ-60 קופים, רבים מהם במצב גופני קשה. מעבר לכך, העמותה של פרדמן סייעה לבעלי חיים במלחמה: היא קלטה את הלמורים מקיבוץ בארי, וסייעה בקליטת ציפורים מקיבוץ כיסופים, בעלי חיים מפינות חי בקיבוץ חולית, וארנבונים ואיילים מכפר גלעדי שתושביו פונו.
לא תמיד מצליחים להציל את קורבנות הסחר. בהטי היה קוף גנון ירוק מתבגר עם פצע מזוהם בבטנו, שנגרם מחבל שנקשר צמוד מדי סביב מותניו. הוא סבל מטטנוס מתקדם, ואפילו טיפול מלא ייעודי לטטנוס והשגחה 24 שעות סביב השעון כבר לא הצליחו להצילו. אבל יש גם סיפורים אופטימיים. אדווה הייתה מהראשונים שהגיעו למקלט, קופה צעירה קטנה עם פצע גדול על הצוואר, כנראה מנשיכה, אולי בעקבות החזקה בכלוב קטן עם קופים אחרים בזמן ההברחה, או אפילו עם אחד מגורי האריות שהוברחו.
"בשלב הזה היה לנו כבר ברור שאנחנו מתמודדים עם תופעה שונה לחלוטין ממקרי ההברחה וההחרמות בעבר: הקופים הגיעו במצב פיזי ונפשי חמור, הם הוחזקו כ'אביזרים' לסרטוני טיקטוק והצגתם כסמל סטטוס, ללא התחשבות בצורכיהם הבסיסיים. בהטי, למשל, נזרק ברגע שראו שהוא חולה", מעידה פרדמן בעצב. "את מרסי ואדווה חיברנו זו לזו עוד בהסגר, והחיבור היה מיידי. הן נמצאו מחובקות בלילות, כאילו מחפשות נחמה אחת בשנייה.
"הפרשה מדגישה את הציניות והאכזריות של סחר חיות הבר – שמאחורי הקלעים כרוך בסבל, התעללות ומוות. המאבק בתופעה דורש חקיקה שתכלול את הסחר תחת חוקי הלבנת הון. רק עונשים מחמירים יותר, הן לסוחרים והן לקונים, יוכלו להביא שינוי"
"ב-18 במרץ הגיעה מיגו, עם שבר באגן וריח חזק של בושם זול. תיעוד בסרטון טיקטוק הראה אותה במכונית, קשורה ברצועה קצרה, בזמן שגבר מרסס עליה בושם בעודה מנסה לברוח. ככל הנראה השבר נגרם מהטחה חזקה לרצפה, אולי בתגובה לניסיון נשיכה. היא נמצאה לבסוף קשורה לעץ בשדות באזור רחובות".
גורים נלקחים מאימותיהם
יש כאלה שהגיעו גם לפני המלחמה, כמו יונס מחאן יונס. הוא הגיע עם נקבה (שהייתה אז בהיריון) במסגרת מבצע של ארגון "Four Paws" המתמחה בהצלת בעלי חיים ממדינות מוכות מלחמה, ופעל מספר פעמים לחילוץ קופים מאזור חאן יונס ורפיח. יונס, שידע את רזי ההתנהגות החברתית של קופים, וקוף נוסף בשם סימן טוב, שימשו ועודם משמשים כ"מורים" עבור קופים אחרים בקבוצה, ועוזרים להם ללמוד כיצד לחיות ולהשתלב מבחינה חברתית בקבוצה. סימן טוב הגיע מפינת חי לאחר שבת זוגו מתה.
בוסאני היא נקבה שניסו למכור דרך פייסבוק. היא חולצה בפעולה משותפת עם רשות הטבע והגנים וכוחות המשטרה, ונקראה על שם מפקד משטרה מטירה שסייע במבצע החילוץ.
ב-24 במרץ הגיע מיקונו עם שבר באמה ופצע שתפור באופן חובבני, מה שעורר חשד לשיתוף פעולה של גורם וטרינרי עם המבריחים. מויו הגיע באפריל, כשחבל מהודק גרם לנפיחות ודלקת קשה בידו. רק טיפול מהיר הציל את היד מכריתה. ג'וטו נמצא מחוסר הכרה וקפוא, כנראה בגלל פצע מזוהם בזנב שלא טופל. טיפול חירום שקיבל בהגעתו מהווטרינר ד"ר צחי אייזברג הציל את חייו. גונזו הגיע עם חיתול מלוכלך שכנראה לא הוחלף ימים רבים, גם הוא תועד בטיקטוק כשהוא לבוש בגדים וקשור בשרשרת קצרה בבית.
קוף בשם יונס, שידע את רזי ההתנהגות החברתית של קופים, וקוף נוסף בשם סימן טוב, שימשו ועודם משמשים כ"מורים" עבור קופים אחרים בקבוצה, ועוזרים להם ללמוד כיצד לחיות ולהשתלב מבחינה חברתית בקבוצה
במהלך החודשים האלה הגיעו עוד ועוד קופים, רבים מהם עם חבל או קולר למותנם, שאליהם מחוברת שרשרת ברזל. אחד מהם נמצא במזרח ירושלים, קשור למכולת אשפה, כששרשרת ברזל עבה, שמשקלה יותר מרבע ממשקל גופו, מחוברת לבטנו. אחר, ג'ימבולו, חולץ כשהוא קשור לאסלה בחדר השירותים בזמן שהאיש שקנה אותו טס לחופשה בחו"ל. חלק מהזכרים הגיעו למקלט לאחר שהניבים שלהם נעקרו או שויפו כדי להפחית את חומרת הנשיכה.
למעשה, מסבירה פרדמן, המקלט הוא מעין "בית ספר לקופים", שבו הם לומדים איך לחיות שוב בקבוצה. רוב הקופים כבר חוברו לקבוצות ובשני מקרים אף צורפו אליהם נקבות שהגיעו לשיקום ממעבדות הניסוי. "הפרשה כולה מדגישה את הציניות והאכזריות של סחר חיות הבר – עסק בינלאומי ענק שמצליח להציג מצג שווא של 'חיות מחמד אקזוטיות חמודות', בזמן שמאחורי הקלעים הוא כרוך בסבל, התעללות ומוות", היא קובעת. "המאבק בתופעה דורש חקיקה שתכלול את הסחר בחיות הבר תחת חוקי הלבנת הון. רק עונשים מחמירים יותר, הן לסוחרים אך לא פחות מכך לקונים, יוכלו להביא שינוי".
היא מציינת שלרשתות החברתיות יש חלק לא קטן בכל הקשור להיקף התופעה: "מאז הקורונה יש עלייה דרסטית בשימוש ברשתות החברתיות לצורך סחר בחיות בר בכלל וקופים בפרט, שכן השוק הזה נגיש לכולם ומאפשר אנונימיות. הקופים נרכשים כסמל סטטוס, ופופולריים בסרטוני טיקטוק המציגים אותם לצד מכוניות יוקרה וכסף, במטרה להפגין עושר".
על פי הערכות, מחיר קוף מוברח יכול להגיע גם ל-50 אלף שקל. "גורים נלקחים מאימותיהם בגיל צעיר מאוד, לפני שרכשו את הביטחון והמיומנויות החברתיות החיוניות, מה שגורם להם לפתח התנהגויות כמו נענוע ראש, הליכה מצד לצד, נשיכת זנב וליקוק עצמי מוגזם", מוסיפה פרדמן.
הרשתות החברתיות התחייבו לאסור סחר והתעללות בחיות בר בפלטפורמות שלהן, אבל רמת האכיפה של כללי הקהילה בהן נמוכה עד אפסית. התפוצה הרחבה של סרטונים המציגים קופים וחיות בר אחרות המוחזקים בבתים מנרמלת את התופעה ומגבירה את הרצון להחזיק בעלי חיים כאלה כחיות מחמד.
"חשוב לא להיות שותפים לתופעה – לא להגיב לסרטונים של קופים שנמצאים בבתים או בסיטואציה לא טבעית אחרת ולא לשתף אותם", אומרת פרדמן. "חשוב לדווח לחברות המדיה החברתית שהסרטונים האלה הם התעללות בבעלי חיים ולדרוש מהן להוריד אותם, כחלק מכללי הקהילה של חברת המדיה החברתית עצמה. הרשתות הפכו למגרש המשחקים של הרעים, של הסוחרים, אבל הוא יכול להיות גם מגרש המשחקים של הטובים. לא לעשות לייק, וגם לא להגיב בכעס – דיווח על תכנים פוגעיים הוא דרך יעילה שבה כל אדם יכול לסייע באופן אקטיבי במאבק ולא להיות שותף פסיבי בתופעה".
