הקורמורן הגדול התאושש באירופה בתוך חצי מאה מסכנת הכחדה כמעט מוחלטת למצב של עודף אוכלוסייה. הדבר מלבה מחדש את הוויכוח המתמשך סביב השליטה במספריו - בין דייגים המוטרדים מתיאבונו הרב של העוף לבין אנשי שימור הטבע המבקשים להגן עליו.
הפשיטות הבלתי פוסקות של הציפור השחורה הגדולה על מקורות המים באירופה הובילו לאחרונה תשע מדינות באיחוד האירופי לקרוא להקלת כללי הדילול (המתת הפרטים), שהגנו על המין מאז 1979.
במכתב שנשלח לבריסל בחודש מאי, ביקשו קרואטיה, צ'כיה, אסטוניה, פינלנד, לטביה, פולין, רומניה, סלובקיה ושבדיה כי אוכלוסיית הקורמורנים בגוש תישמר "ברמה מקובלת מבחינה אקולוגית וכלכלית".
"המצב רע מאוד והוא ממשיך להחמיר", אמר פטר בוזיק ממועדון הדיג הסלובקי לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP, וכינה את הציפור "טרוריסטית".
"כאשר קורמורנים מתאספים באזורי חורף, הם יכולים להוציא בתוך רגע את כל אוכלוסיית הדגים מהמים שאינם קפואים, או לגרום לה נזק כזה שהיא לא תשרוד",הוא הוסיף.
פאבל ורנה, איכתיולוג (חוקר דגים) באיגוד הדיג הצ'כי, אמר כי הקורמורנים אינם רק אוכלים דגים, אלא גם פוצעים אותם לעיתים קרובות או גורמים להם עקה (סטרס), כך שלא יוכלו להתרבות. "כאשר 3,000 קורמורנים יורדים על מקום מסוים, זה כמו טבח עם מסור חשמלי", הוא אמר ל-AFP.
קורמורן גדול מחפש דגים בגרמניה
(צילום: Werner Baumgarten, shutterstock)
גריגורה שטפן מאיגוד הדייגים של מוריגיול בדלתת הדנובה אמר כי רומניה מאבדת מדי שנה "מיליוני דגים" בגלל הקורמורנים. "זו חיה מזיקה", הוא אמר. "אני לא יודע אם נשארו בכלל דגים בדלתא בקיץ הזה".
"אמבטיות דגים"
בעבר השמידו האירופים באופן שיטתי מושבות קורמורנים מסוימות בעזרת שירותי כבאות והצבא, לפי דוח של הפרלמנט האירופי. המאמצים הללו הביאו את המין כמעט להכחדה. בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת נותרו רק כמה אלפי זוגות מקננים באזורי הרבייה המרכזיים שלו - בהולנד, גרמניה, דנמרק, שבדיה ופולין.
אולם מאז שהקורמורן קיבל מעמד של מין מוגן, מספריו זינקו לכשני מיליון עופות באירופה בשנת 2026.
זדנק ורמוזק, ראש החברה הצ'כית לאורניתולוגיה, אמר כי הקורמורנים נהנו מדיג היתר בים הבלטי, שהביא להיעלמותם של דגים טורפים גדולים שניזונו מדגיגים קטנים. "הקורמורנים פשוט החליפו את הטורפים האלה", הוא אמר ל-AFP.
מהאגודה הכללית של הציידים והדייגים הספורטיביים ברומניה נמסר ל-AFP כי לקורמורנים יש "מעט מאוד אויבים טבעיים, ולכן הם מתרבים ללא שליטה".
גם הדייגים וגם אנשי השימור מסכימים כי בעוד שאוכלוסיות מקומיות של קורמורנים נמוכות יחסית ויציבות, הנזק הגדול ביותר נגרם מלהקות גדולות של עופות נודדים. אך הם מציעים שיטות שונות לחלוטין להתמודדות עם הקורמורנים – עופות מהירים ובעלי יכולת הסתגלות גבוהה.
בקריאה ל"פתרון כלל-אירופי", הציע ורנה לשמן ביצים בקנים כדי לסתום את הנקבוביות שדרכן העובר נושם - שיטה שלדבריו יעילה לצמצום האוכלוסייה. "אם אנחנו רוצים לצמצם את האוכלוסייה באופן אקולוגי ויעיל, זה חייב לקרות במקום שבו הם מתרבים, לא משנה כמה נורא זה נשמע", הוא אמר.
קורמורנים צעירים. המטרה: למנוע מהביצים להתפתח
(צילום: FotomaxeAhlbrecht, shutterstock)
אנשי השימור חולקים על כך, אף שהם מקבלים את הירי בקורמורנים - המותר במסגרת סעיף חריג לכללי האיחוד האירופי - כאמצעי להרחיק אותם מאזורים שבהם הדגים חורפים. האורניתולוג יוזף רידזון מארגון SOS/Birdlife סלובקיה אמר כי על הדייגים לזהות אזורים "רגישים" להגנת דגים, שבהם ניתן יהיה להמשיך בירי הרתעתי. "פתרון גורף ייכשל", הזהיר.
"האנושות טעתה"
ורמוזק הביע גם הוא ספק לגבי צעדים רחבי היקף, משום שלדבריו "אין לנו מספיק אנשים ואין לנו מספיק כלי נשק".
"העופות חכמים למדי, וכאשר מישהו מתערב במושבה שלהם, הם יתחילו לקנן בנפרד – ועלויות ההתערבות יעלו", הוסיף האורניתולוג.
הוא הציע לצמצם פעולות ניקוי של נהרות, כדי להעניק לדגים מקומות מסתור טובים יותר מפני העופות, ולחזור לניהול המבוסס יותר על תהליכים טבעיים בבריכות החשופות באזור.
גם אנשי השימור וגם הדייגים מסכימים כי האנושות אחראית לנזק. אולם בעוד אנשי הסביבה מעדיפים לתת לטבע לעשות את שלו, הדייגים דורשים התערבות אנושית רחבה יותר. "אם האנושות טעתה, האנושות צריכה לתקן את הטעות. איננו יכולים להסתמך על מנגנונים טבעיים בתקופה שבה ידיו של הטבע כבולות", אמר ורנה.
