הממשלה הגישה את הדוח הראשון מסוגו של ישראל במסגרת אמנת האקלים של האו"ם – הדוח הדו-שנתי BTR, המשקף את מצב ההתקדמות של המדינה בהתמודדות עם משבר האקלים. כפי שניתן היה לצפות, הדוח המתפרסם הבוקר (יום ד') מצביע על כך שההתקדמות אינה מספקת: בקצב הנוכחי של יישום תוכניות להפחתת פליטות גזי חממה, ישראל צפויה להגיע להפחתה של 19 אחוזים בלבד עד שנת 2030 – לעומת יעד של 27 אחוזים שהתחייבה אליו בהסכמים הבינלאומיים.
במשרד להגנת הסביבה, שגיבשו את הדוח בסיוע חברת אקוטריידס (המעורבת גם בכתיבת התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה ופועלת בתחום הסחר בפליטות עבור חברות כמו שברון, ורדיס, שיכון ובינוי ומשרדי ממשלה), טוענים כי ניתן לסגור את הפער ואף לעבור את היעדים - כל עוד ייושמו צעדים מרכזיים באופן מיידי.
בין ההמלצות: האצת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות והעלאת שיעורו ל-30 אחוזים עד סוף העשור, קביעת תקני פליטה מחמירים לכלי רכב חדשים, הרחבת תמריצי המס לרכבים חשמליים והקמת עמדות טעינה רבות יותר, לצד עידוד מעבר לתחבורה ציבורית והפחתת הנסועה הפרטית. כן מציינים מחברי הדוח את הצורך בהנחיות ברורות לאיסוף ושרֵפת גז מתאן במטמנות, ובהשקעות בתשתיות למיון ומיחזור פסולת.
הדוח של המשרד להגנת הסביבה - המתפרסם יום לאחר יום כדור הארץ - מציין כי שינויי האקלים במזרח התיכון כבר מורגשים בעוצמה – וישראל חוותה בחורפים האחרונים שיאי יובש ובצורת. כדי להיערך להחמרה הצפויה בתנאים האקלימיים, נדרש תכנון מקיף ומימון מצד כל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. אמנם הושגו התקדמויות – כמו תוכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים ותוכניות ברשויות רבות – אך רבות מהרשויות אינן ממומנות או אינן בעלות יכולת לקדם תכניות שכבר נכתבו. כמו כן, יש צורך דחוף בהשלמת מיפוי סיכוני האקלים בישראל כדי לקבל תמונה מדויקת של האתגרים הצפויים.
אחד ההישגים המרכזיים שכן מציין הדוח הוא הפחתת השימוש בפחם: בשנת 2022 נפלטו בישראל כ-81 מיליון טונות של גזי חממה – עלייה של 0.4 אחוז לעומת 2015, אף שצריכת החשמל הוכפלה. ההסבר לכך הוא יישום מדיניות להפחתת עומס ביחידות הפחמיות, שהביא להפחתה של 43 אחוזים בצריכת פחם – הדלק המזהם ביותר. שיעור החשמל מאנרגיות מתחדשות עלה מ-0 כמעט בשנת 2015 לכ-10 אחוזים בשנת 2022 – אך אם נקודת ההשוואה הייתה שנת 2000, הפליטות דווקא עלו בכ-15 אחוזים.
עוד מצוין בדוח כי הממשלה והכנסת אישרו מתווה למס פחמן, שבפעם הראשונה מפנה חלק מעלות הנזקים הבריאותיים והסביבתיים במסגרת מס הבלו, אך אינו משקף עדיין את מלוא העלויות – במיוחד בכל הנוגע לשימוש בגז טבעי.
במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי חוק האקלים שעדיין ממתין לאישור סופי – לצד תקצוב מתאים לרשויות המקומיות – הוא חיוני לעמידה ביעדים. כמו כן, יש לעודד תחבורה חשמלית באמצעות הטבות מס והשקעה בתשתיות, ולפתח תשתיות לתנועה מקיימת שתחליף שימוש ברכב פרטי.
לסיכום, במשרד טוענים כי העמידה ביעדים היא אפשרית, אך מותנית ביישום מיידי של הצעדים הדרושים – צעדים שיביאו לשיפור איכות האוויר, שיפור הבריאות הציבורית, צמצום יוקר המחיה, חיזוק הביטחון האנרגטי וניצול ההזדמנות לפיתוח פתרונות טכנולוגיים ישראליים שיובילו את הכלכלה המקומית והעולמית קדימה.
במקביל, במשרד האנרגיה הציגו אתמול את טיוטת תוכנית ההיערכות של המשק לשינויי האקלים – מסמך פתוח להערות הציבור – ובו מתמקדים בצורך בתכנון חלופות יבשתיות לגז במצבי חירום, על רקע מיקומן הרגיש של אסדות הגז, וכן בהרחבת האחסון האסטרטגי של דלקים ועידוד שימוש בדלקים מתחדשים. בתחום משק המים, מבקשים להכין תוכנית להתמודדות עם מצבים של ירידה בהיצע, תוך שימת דגש על ייעול צריכה ומניעת בזבוז.
