המדיניות הסביבתית של דונלד טראמפ, מאז חזר לכהן כנשיא ארצות הברית ב-20 בינואר, שנויה במחלוקת. היא מתמקדת בצמצום הרגולציה הסביבתית, קידום דלקים מאובנים וביטול יוזמות הקשורות להתמודדות עם משבר האקלים. טראמפ מעדיף בכך צמיחה כלכלית על פני הגנה על הסביבה, תוך שהוא מקדש כסף, כוח וכבוד.
טראמפ מושבע לנשיא ה-47 של ארה"ב
(צילום: רויטרס)
למעשה, מאז כניסתו לתפקיד, הנשיא האמריקני מייצר המון רעש, כמעט בלתי פוסק, בכל תחום - מדיפלומטיה בינלאומית ועד מדיניות כלכלית. למרות שהצהרותיו של נשיא המעצמה הגדולה בעולם מובילות להתרחשויות כלל-עולמיות מיידיות, רצף האירועים וההצהרות מקשה לעיתים על זיהוי המעשים ברי היישום מאחורי הדברים. כך הם פני הדברים בכל מה שקשור למדיניות אקלים.
דוגמה לכך אפשר לקבל באמצעות כותרת במגזין האמריקני "רולינג סטון", שקראה: "טראמפ מוביל התקפה רחבה על האקלים". הכתבה מסכמת שורה של אמירות מצד הנשיא האמריקני על כך שבכוונתו להחליש את יכולות האכיפה של הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (Environmental Protection Agency), לפטר מדעני אקלים ולבטל הקלות ותמריצים לרוכשי רכב חשמלי. עוד סיסמה שמזוהה עם שלטון טראמפ היא "Drill, Baby, Drill" (לקדוח, מותק, לקדוח) - כשהוא מכוון להרחבת הרישיונות של קידוחי גז ונפט.
4 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על אחד מהצווים הנשיאותיים מעוררי המחלוקת
(צילום: Kevin Lamarque, Reuters)
טראמפ אמנם ידוע כמכחיש אקלים וכמי שמזלזל בשמירה על איכות הסביבה. מרגע שהחלה הקדנציה הנוכחית שלו, נדמה שכל מה שהיה ידוע על ה"אני מאמין" שלו בנושא זה, הגיע עד לכדי רתיחה, שכן טראמפ מעוניין לשנות סדרי עולם. אבל למרות אינספור הצהרות בומבסטיות, טראמפ לא בהכרח עתיד להיות השטן האקלימי כפי שהוא מצטייר מהאמירות מעוררות המחלוקת שלו.
יש לכך מספר סיבות, שאותן מונה ומסבירה ד"ר מיכל וולקין מאוניברסיטת רייכמן, ראשת התוכנית MBA Climate-Tech Management, שעתידה להיפתח בשנת הלימודים האקדמית הקרובה, כתוכנית יחידה מסוגה בישראל, המשלבת בין ניהול, חדשנות וטכנולוגיית אקלים.
לדבריה, רפורמת ה-(IRA (Inflation Reduction Act, שאותה החל ביידן, היא ההשקעה האנרגטית הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב ולא סביר שטראמפ יבטל אותה לחלוטין. מדובר בחוק משמעותי, שמטרתו לעודד השקעות באנרגיה נקייה, להגדיל את הייצור המקומי של סוללות ורכיבים קריטיים, ולהפחית את התלות בארצות אחרות, בדגש על סין.
"החוק עוסק בזיכויי מס ותמריצים להתקנה ולייצור של אנרגיות מתחדשות ופתרונות אגירה. ה-IRA זוכה לתמיכה דו מפלגתית, בעיקר משום שהיא יוצרת מקומות עבודה - עשרות אלפים במספר - רובן במדינות רפובליקניות. במפעלים והתקנות שכבר יצאו לדרך, זה כנראה גם בלתי אפשרי חוקית לבטל את ההטבות שהובטחו", מסבירה ד"ר וולקין, המתחמה בנושאי פיזיקה והנדסת חומרים. "גם אם טראמפ כלל אינו מתעניין באנרגיה מתחדשת, הוא כן מעוניין לשמור על עליונות טכנולוגית וכלכלית, במיוחד מול סין. כחלק מכך, הממשל האמריקני שואף להקטין את התלות המוחלטת של המערב במוצרים תוצרת סין, כמו למשל פאנלים סולאריים, סוללות לאגירת אנרגיה ורכבים חשמליים - וזאת על ידי עידוד ייצור עצמאי".
ד"ר וולקין מדגישה כי צורת הממשל בארה"ב מעניקה כוח רב גם למדינות שבתחומה. החל מ-2025 קליפורניה מחייבת חברות עם הכנסות של מעל ל-500 מיליון דולר לדווח על פליטות הפחמן שלהן ושל הספקיות שלהן, במה שמכונה "Carbon Disclosure Bill". הצו אמור לייצר תמריץ להפחית פליטות עבור שורה ארוכה של חברות, גם בלי תמיכת הממשל המרכזי, ושימוש בטכנולוגיות אקלים עבורן.
"נוסף על כך, חלק מהחברות הגדולות בארה"ב, בראשן חברות הטק כמו אפל, גוגל, אנבידיה ומיקרוסופט, התחייבו כבר לעמוד ביעד של אפס פליטות פחמן תוך שנים ספורות. הצטרפו אליהן עוד חברות מתעשיית שונות, כמו למשל ממגזר התעופה. גם לאור חילופי הממשל בארה"ב, החברות הגדולות לא נסוגו מההתחייבויות שלהן להפחתת פליטות, ואף חזרו עליהן", אומרת ד"ר וולקין. "חידושים טכנולוגים בייצור ואגירת אנרגיה, הופכים את ההשקעה באנרגיה מתחדשת לכדאית מבחינה כלכלית, גם בלי תמריצים או רגולציה מחייבת, כמו למשל במדינת טקסס. המדינה הרפובליקנית, המזוהה במשך שנים עם תעשיית הנפט, הפכה בזכות משאבי הרוח והשמש לאחת המדינות המובילות בארה"ב בהתקנות אנרגיה מתחדשת, וטכנולוגיות האקלים הפכו לתחרותיות וכלכליות מול פתרונות אחרים".
אחת הנקודות החשובות שיש לשים עליה את האצבע, בהקשר של ארה"ב ואקלים, נוגעת לאסונות טבע. רק לאחרונה פקדו את צפון קרוליינה ודרום קרוליינה וכן את קליפורניה שריפות ענק, כשלהבות האש כילו שטחים נרחבים וגבו מחיר כבד מנשוא בנפש גם בהוואי. על כן, נראה כי ישנה מגמה ברורה, לפיה אקלים תנודתי ואסונות סביבתיים - כמו שריפות ושיטפונות - הופכים שכיחים יותר ויותר בארה"ב, ומחייבים את כלל השחקנים להיערך בשטח עם פתרונות אנרגיה מבוזרים, יציבים וזולים - אפילו אם רק כגיבוי למערכת האנרגיה המסורתית.
"למרות סיסמת הבחירות של טראמפ בנושא קידוחים של דלקים מאובנים (גז, נפט ופחם), ישנם גם מכשולים במציאות. הצורך בקידוחים והובלה בצינורות נהיה יותר קשה ופחות פרקטי מיום ליום. בטווח הארוך יש לכך גם מגבלה פיזיקלית, שמכונה בספרות המקצועית 'Physical Depletion of Oil and Gas' - עולם שבו נמצה את הדלקים המאובנים שזמינים לנו. זה אירוע שאמור להתרחש בתוך 50 או 60 שנים - כתלות של הגדלת הצריכה", מסבירה ד"ר וולקין. "המחסור במקורות אנרגיה בעולם הופך טכנולוגיות אקלים ואנרגיה מתחדשת לכוח כלכלי, דיפלומטי וצבאי - הרבה מעבר לדאגה הסביבתית גרידא. זהו מרוץ חימוש חדש שדוחף מדינות לתמיכה בתעשיית האקלים גם במנותק מחיבה לנושא הסביבה. הדבר נכון אפילו לארה"ב בעידן טראמפ, חרף מה שהוא משדר כלפי חוץ. לבסוף, לכל אלו יש גם השלכות על תעשיית הקליימט-טק הישראלית שיעד הייצוא העיקרי שלה הוא השוק האמריקני. פתרונות רלוונטיים קיימים במנעד רחב, החל מהרכב כימי חדש לסוללות ועד פתרונות חומרה מתקדמים לניהול רשת חשמל חכמה ולכידת פחמן".
