הלילות האחרונים בשוהם והסביבה הפכו לסיוט סביבתי. עשן העולה משריפות פסולת בשטחים בשליטת הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון גורם למפגעים קשים ביישוב וגורם לתושבים לתאר את המתרחש כ"טרור כימי". רק בשבוע שעבר הציג המשרד להגנת הסביבה תוכנית לאומית לטיפול בזיהום חוצה גבולות ובשריפות הפסולת ביהודה ושומרון - אך התוכנית טרם פורסמה לציבור.
בשוהם קמה קבוצת תושבים, שמבקשים לפעול נגד התופעה, ובראשם שני גזית. "נפגשנו עם סמוטריץ', עם צבי סוכות, פנינו לעשרות חברי כנסת ולשרים כדי להציף את הנושא. אנחנו מנסים כבר כמה שבועות לפנות לשר ישראל כ"ץ, שמשרדו אחראי בסופו של דבר להקצאת כוחות לאכיפה. הוא לא נפגש איתנו, ונראה שהוא בכלל לא מבין את אחריותו וסמכותו בנושא", היא אמרה.
בעיית הזיהום מהרשות הפלסטינית - כתבות נוספות:
"המדינה הפקירה אותנו": עשן משריפות ברשות הפלסטינית חונק את מודיעין
עלייה בזיהום ובמפגעים משריפת הפסולת ביו"ש: "טרור כימי"
גזית הוסיפה: "המשרד להגנת הסביבה שאמון על האוויר שאנחנו נושמים בכלל לא מצליח לנטר את המפגע, לא מוציא שום הנחיות לתושבים או למוסדות חינוך ולא מספק לתושבים הגנה. בינתיים, אנחנו מופקרים כאן מדי ערב".
מישל הראל (34) מתגוררת בשוהם כבר 25 שנה. "אני שוקלת לעבור לשכונה פנימית בגלל שריפות הפסולת. אני מרגישה מחנק נוראי, אנחנו משתעלים וקשה לנשום. זה הגיע למצב שבו אני מקיאה", היא אמרה. "אני סובלת ממיגרנות ועושה אינהלציות לילדים, בני ארבע וחצי ותינוק בן 8 חודשים, שכבר סובלים משיעול כרוני. אי אפשר לנשום בבית. כל הדלתות והחלונות סגורים. יש תחושה של חוסר אונים. אין זמן לחכות. אי אפשר לחכות לכנסת. צריך פתרון כבר אתמול. אדם שנחנק בבית- אי אפשר לומר לו תיחנק בסבלנות".
3 צפייה בגלריה
מנסים למנוע מהעשן להיכנס לבתים, גם בקריית אונו
(צילום: באדיבות״בקעת אונו - משוועים לאוויר נקי״)
דורון רופמן (37), תושב שוהם ואב לשלושה ילדים קטנים, סיפר גם הוא על המפגעים הקשים מהם הוא ובני משפחתו סובלים. "יש לי רגשות אשם יומיומיים על מה שאני מעביר אותם כמבוגר האחראי, מה שהם צריכים לנשום. כשהם יוצאים בבוקר לגנים הם אומרים: 'אני מריח עשן. בוא ניסע עם האוטו'. זה מצב מגוחך שאנחנו התושבים צריכים לנסות להביא פתרונות עבור הרשויות. אנחנו יודעים שמרעילים אותנו כמעט יום יום. אנחנו צריכים לפנות למשרד הביטחון, למנהל האזרחי, למשרד להגנת הסביבה".
רופמן הוסיף: "מי שלא חווה את זה על בשרו לא מבין איך זה מרגיש לחיות בעננת עשן רעיל. אנשים יחשבו שזה רק ריח לא נעים, אבל זה עשן של חומרים מסרטנים. שומעים בחדשות על חוסר התפקוד של הרשויות וזו דוגמה חיה למצב. זה יכול להיגמר מחר בהינף עט. אפשר לפנות את הפסולת. אבל אף אחד לא עושה את זה".
שנית גזית על הזיהום
( באדיבות תושבי שוהם)
עמית דר (45) מתגורר בשוהם מזה שנתיים וחצי. הוא עבר לשם עם אשתו ושלושת ילדיו מרמת גן. "אני לא מתחרט על המעבר לשוהם. אבל אני מתוסכל בגלל העובדה שלא מצליחים לטפל בבעיה", הוא אמר. "כשנגמרה המלחמה החלה מלחמה אחרת, ואנחנו לא מרגישים שעוזרים לנו. במשך שנתיים הייתה מלחמה בכל החזיתות וזה היה ברור לכל אזרח ישראלי. ועכשיו יש מלחמה קצת אחרת ולא ברורה. אין חזית ואין עורף, אין ימין ושמאל. אבל אין אף אחד שאומר זה באחריותי. אומרים זה בשטח C ולא B, זה לא פה, זה שם. אין מי שאפשר להגיד לו תטפל בזה".
דר דיבר על המורכבות בטיפול בבעיה: "המפגע לא נמצא בשטח הרשות המקומית. הבעיה היא שזה לא בשטח מדינת ישראל. אז זה לא המשרד להגנת הסביבה. יש את המנהל האזרחי ומשרד הביטחון. אבל דבר לא נעשה. פתחו שם אתרי פסולת פיראטיים, וכל זמן שהם רק שפכו פסולת - זה לא הפריע. ההר גדל וגדל. ואיך מצמצמים את ההר? שורפים. ואנחנו סגורים בבית. אני מזמין כל אחד שחושב שזה לא נורא להגיע אלינו, לתת לילדים להיות בחוץ או לרוץ ברחוב".
התוכנית של המשרד להגנת הסביבה גובשה בעקבות החלטת ממשלה 592, שעברה כבר בחודש יוני 2023. זאת במטרה לפעול להסדרת חקיקה והוספת סמכויות וקידום פתרונות לטיפול בפסולת ובמקורות זיהום, והגברת האכיפה בנושאי שמירה על הסביבה באזור.
בהודעה לתקשורת של המשרד להגנת הסביבה בשבוע שעבר נכתב כי יקדמו חקיקה חדשה, אך לא פירטו מהי. בנוסף, נכתב כי ירחיבו את מערך האכיפה בשטחי C ו-B בשילוב המשטרה, צה"ל ומערכת הביטחון, לרבות הקמת צוות קבוע לליווי פעילות אכיפה בשטח. עוד ציינו במשרד כי יקימו מוקד שיפעל 24/7 שירכז פניות ודיווחים על מפגעים סביבתיים, לצד מוקד ייעודי חדש במנהל האזרחי. עד שהתוכנית תתממש, אם בכלל, התושבים ימשיכו לסבול מהמפגעים הקשים.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת והשריפות ביו״ש ומהשלכותיהם על הציבור והסביבה. אף שהסמכויות לאכיפה ואסדרה בשטחי יו״ש מצויות בידי המנהל האזרחי וגופים נוספים, המשרד מסייע רבות בקידום פתרונות, בין היתר באמצעות מימון יחידת 'דוד' למניעת הברחת פסולת ומימון קבלן כיבוי שריפות מקרן הניקיון. בהתאם להחלטת ממשלה 592 גיבש המשרד תוכנית אסטרטגית הכוללת חקיקה חדשה, הרחבת אכיפה, הקמת מוקד דיווחים אחוד 24/7, תשתיות מודרניות לטיפול בפסולת ופריסת תחנות ניטור נוספות; עיקרי התוכנית הוצגו בשבוע שעבר בדיון חירום בהשתתפות ראשי הרשויות, המנהל האזרחי וגורמי מקצוע".
עוד נמסר כי "למרות עיכוב בהתייחסות משרד הביטחון לתוכנית, המשרד מקדם את הנושא בעקביות, ובהתאם פנו השרה והמנכ״ל לאחרונה למנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, בדרישה למתן עדיפות גבוהה לנושא לצורך אישור הצעת מחליטים ויישום מעשי של הפתרונות בשטח".
מעמותת אזרחים למען אוויר נקי נמסר: "הצגת התוכנית על ידי המשרד להגנת הסביבה היא צעד בכיוון הנכון, אך ללא קביעת לוחות זמנים, הקצאת מקורות תקציביים והקמת מנגנון יישום ברור, היא תישאר על הנייר בלבד. מצער שבדיון לא השתתפו משרדי הממשלה הנוספים הנושאים באחריות לטיפול בתופעה, ובראשם משרד הביטחון. אנו מצויים במצב חירום סביבתי ובריאותי המחייב פעולה מיידית. יש לקדם באופן דחוף פתרונות לשינוע ולהטמנה של פסולת הנשרפת באתרים ולהקים יחידה ייעודית בעלת סמכויות אכיפה שתתכלל את הטיפול בתופעה. יחד עם ראשי הרשויות נמשיך לפעול למיגור שריפות הפסולת ולשמירה על בריאות הציבור".
