כשמבקרים באוסטרליה, ומטיילים באזורים של חורשות האקליפטוס, ניתן לחזות באחד מהמינים האייקוניים והאנדמיים של המדינה האוקיאנית. אלא שבמרוצת השנים, מסיבות שונות, הידרדרה אוכלוסיית הקואלות באופן דרמטי. במחקר שפורסם בכתב העת Molecular Biology and Evolution השוו חוקרים גנומים של 25 קואלות מודרניות אל מול גנומים של 37 דגימות היסטוריות של קואלות על מנת לבחון לעומק כיצד המגוון הגנטי (מדד לשונות הקיימת בחומר התורשתי של אורגניזמים המשתייכים לאותה אוכלוסייה או לאותו המין) השתנה אצל חיות הכיס לאורך זמן.
דנ"א עתיק חולץ מהדגימות הישנות יותר (חלקן מהמוזיאון לתולדות הטבע בלונדון), שנאספו לפני שהחלה דעיכת המינים האחרונה לקראת סוף המאה ה-19. "חשוב להשוות דנ"א מודרני עם נתונים היסטוריים, מכיוון שבכך ניתן לחשוף את ההבדלים בין קואלות מודרניות לקואלות שחיו באוסטרליה לפני שנים רבות", אמר פרופ' איאן בארנס, מהמוזיאון לתולדות הטבע בלונדון, שהיה מעורב במחקר.
פרופ' בארנס הוסיף: "המגוון הגנטי היה גבוה לפני 100 שנים ועכשיו הוא ממש נמוך, זה לא סימן טוב. אוכלוסיית הקואלות איננה רגילה למגוון גנטי נמוך כל כך, וייתכן שזה קרה גם בגלל קשרי משפחה עקב גודל האוכלוסייה שהולך וקטן (המגוון הגנטי הוא אחד הגורמים התורמים למגוון הביולוגי)".
דנ"א קיים בתוך מבנים הנקראים כרומוזומים. עבור יונקים, כרומוזומים מגיעים בדרך כלל בזוגות, כאשר מחציתם עוברת בתורשה מכל הורה. אם ההורים אינם קשורים גנטית, קיים סיכוי גבוה יותר שתהיה להם גרסה שונה של גן במיקום מסוים על הכרומוזום (הטרוזיגוטיות). אם לפרט יש הטרוזיגוטיות גבוהה, יש לו שונות גנטית רבה. לעומת זאת, הומוזיגוטיות היא מצב שבו לפרט יש שתי גרסאות זהות של אותו גן.
ככל שהוריו של הפרט קרובים יותר מבחינה גנטית, כך תהיה להם יותר הומוזיגוטיות והצאצא יהיה בעל יותר גנים משפחתיים. משמעות הדבר היא שככל שאוכלוסיות קטנות והתרבות בין פרטים גוברת, הדבר יוביל לירידה במגוון הגנטי ויהפוך את המין לפגיע מפני הפרעות סביבתיות.
"מגוון גנטי נמוך קשור לעיתים קרובות לחוסר יכולת להתמודד עם שינויים סביבתיים", הסביר פרופ' בארנס. "אם יש לפרט מסוים שני עותקים שונים של גן, אחד מכל הורה, זה נותן לו מידה מסוימת של יכולת הסתגלות. לדוגמה, סתגלנות טובה לשינויי טמפרטורות תתאפשר עם קבלת גן אבהי שיסייע בהתמודדות עם טמפרטורה נמוכה יותר, בעוד שהגן האימהי יסייע בהתמודדות עם טמפרטורה גבוהה. בכך, פרט מקבל ארגז כלים מגוון כדי להצליח ולהסתגל לסביבה משתנה או להתמודד עם גלי תחלואה שונים".
מחקר שנערך לאחרונה מצא כי אובדן מגוון גנטי הופך לבעיה של ממש עבור מינים ברחבי העולם. זוהי סוגיה כה משמעותית עד ששמירה על מגוון גנטי היוותה מרכיב מרכזי בדיוני ועידת המגוון הביולוגי של האו"ם (COP15) שנערכה במונטריאול שבקנדה בדצמבר 2022.
אוכלוסיות הקואלות צנחו באופן דרמטי משנות ה-90 של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 עקב עלייה בציד שמטרתו לחמוד את פרוותן לטובת אספקת סחר הפרוות המקומי והבינלאומי, כאשר מדיווחים שונים עולה כי עשרות אלפי פרוות מגיעות לנמל לונדון מדי שנה. בשיאה של התעשייה השנויה במחלוקת, בשנת 1924, כ-2 מיליון קואלות ניצודו בקווינסלנד (אחת ממדינות אוסטרליה) לבדה.
למרות שסחר הפרוות הופסק בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אוכלוסיות קואלות רבות כבר נכחדו. אובדן בית הגידול שלהן איים על חיות הכיס לאורך המאה ה-20. מחלות, תאונות דרכים ומספר שיא של שריפות יער תרמו גם הן לדעיכתן בתקופה האחרונה. ככל ששינויי האקלים ואובדן בתי גידול ממשיכים לפצל את אוכלוסיות הקואלות ששרדו, ניהול שימור אקטיבי הינו הכרחי יותר. הבנה טובה יותר של אובדן המגוון הגנטי יכולה למלא תפקיד חיוני במאמצי השימור. "המחקר שלנו מזהה ארבע אוכלוסיות קואלות נפרדות גנטית", אמר פרופ' בארנס. "עם הבנה טובה יותר גנטיקת הקואלות, אנו מקווים לסייע בשימור ובהצלת חיות הכיס האייקוניות מהכחדה".
