עוד סממן של שנת הבצורת: המעיין הרומי שבגן הלאומי חמת טבריה התייבש כמעט לחלוטין ממים. מדובר במי מעיינות חמים, שעולים מתת הקרקע לאורך השברים, ומה שמניע את השפיעה הוא גובה מי הכינרת. מפלס הכינרת ממשיך לרדת ואתמול (יום ד') הוא עמד על 212.48- מטרים. המפלס גבוה כעת ב-52 ס"מ בלבד מהקו האדום התחתון.
שנת 2020, הייתה שנה ברוכת גשמים. המעיין העתיק התמלא אז אחרי עשור שבו עמד כמעט יבש לחלוטין. המעיין נובע בשרידי בית מרחץ קדום, מול הכינרת והרי הגולן.
בחמש השנים האחרונות נהנו עשרות אלפי מטיילים ומטיילות מהמים החמים הנמצאים בחמאם. במקום קיים מעיין רומי, מעיין קטן שזורם בתעלה פתוחה, ומאפשר למטיילים לטבול בו. אך היום הכול כמעט יבש. באתר יש 17 נביעות שעדיין מלאות, שכן הנביעות ממוקמות בגבהים שונים מעל הכינרת. ככל שהנביעה גבוהה יותר היא תתייבש קודם.
אבי אוזן, מנהל תחום בתי גידול לחים ברשות הטבע והגנים, הסביר כי "סביב הכינרת, יש מעיינות חמים ומליחים רבים, רובם נאספים דרך המוביל המלוח אל מחוץ לכינרת. המעיינות בחמת טבריה גם הם מעיינות חמים. כמו כל המעיינות, גם הם מגיבים למצב המשקעים. לאור העובדה שבחורף האחרון לא ירדו משקעים רבים - האקוויפר לא התמלא והנביעה מתייבשת. המעיין הרומי הינו רק מעיין אחד מתוך 17 נביעות המצויות באזור והיא הראשונה להתייבש. אנו עוקבים בדאגה אחרי יתר המעיינות".
אוזן הוסיף כי "אנחנו מאוד מוטרדים מההתייבשות הזו, שכן במעיינות, שהן מקור החיים לנחלים ולמערכות האקולוגיות, התנאים הסביבתיים היציבים ביותר. ברגע שמעיין או נחל מתייבשים, הם חשופים למינים פולשים. מעבר לעובדה שכל החי והצומח מת בעקבות ההתייבשות. יכולת בית הגידול לחזור לעצמו אחרי ההתייבשות קשה. השטח היבש נכבש על ידי מינים פולשים, ולאחר שהמים יחזרו המינים האלה ימשיכו לתפוס את השטח".
מנהל תחום בתי גידול לחים ברשות הטבע והגנים הסביר כי מעיינות רבים בצפון נמצאים בסכנה, בראשם מעיינות שהמים אליהם מגיעים ממקורות הירדן - כמו הדן, הבניאס, החצבני ומעיינות הדופן ברמת הגולן.
כל המעיינות האלה מזינים את המערכת האחרונה של נחלי איתן מתפקדים. "בבריכות של הדן נותרו כ-10 ס"מ מים בגלל הירידה בשפיעה", אמר אוזן. "אחד מבתי הגידול הכי מאויימים בעקבות הבצורת הוא הירדן ההררי, שהוא המשמעותי ביותר בישראל, ויש אזורים בהתייבשות מוחלטת".
אסף קמר במעיין ב-2022
(צילום: שמיר אלבז, שמוליק דודפור)
ברשות הטבע והגנים בונים תוכנית לניטור המצב האקולוגי של הירדן, כדי לעקוב אחר ההשפעות השליליות של ההתייבשות. "אלה כמעט אתרי המים היחידים שיש לנו. גם בני האדם נפגעים. כשהזרימה חלשה גם ההשפעה של בני האדם על הטבע גדולה יותר".
וגם הטבע נפגע. צדפות נחלים נמצאים בסכנת הכחדה, שכן ברגע שמי המעיינות נסוגים הן נתקעות בבוץ שמתייבש. "פעמים רבות דגים מתים, ואם אין דגים לא יהיו לוטרות. דבר משפיע על דבר", מזהיר אוזן. "ההתייבשות היא סכנה וקטסטרופה. יש הבדל בין ירידה בשפיעה לבין התייבשות. כל עוד יש רצף ותחלופה של מים, איכשהו יש גרעין שניתן להתאושש ממנו. ברגע שמקטעי נחל שלמים מתייבשים, השטח נכבש על ידי מינים פולשים ומתפרצים. והמעיינות גם אם מתאוששים לא חוזרים למה שהיו קודם".
