החיטה היא אחד מגידולי החורף החשובים ביותר בישראל, אלא שמיעוט הגשמים ושנת הבצורת הובילו לכך שגידולי החיטה נפגעו קשות: יותר מ-40 אלף דונם של חיטה שנזרעה בנובמבר האחרון נפגעו מהתנאים המשתנים, והחקלאים נאלצים לזרוע מחדש. אלא שגם היבול הזה נפגע.
ענף החיטה מספק כ-190 אלף טונות גרגירים וכ-900 אלף טונות מספוא להזנת בעלי חיים, בעיקר פרות, עם גידולים שמתפרסים על יותר ממיליון דונם. כעת, עם הפגיעה בחיטה, בעלי הרפתות מתריעים מפני זינוק במחירי המספוא שעלול לגרור התייקרות במחיר החלב.
רוב המשקים בארץ מגדלים חיטה בממשק בעל, כלומר מסתמכים על ירידת הגשמים, שלא ממש הגיעו בחורף האחרון. החקלאים הציעו שרשות המים תקצה מכסות מים ייעודיות לגידולי תירס באביב ובקיץ, וכך ניתן יהיה לספק מזון לרפתות במחיר סביר. במשרד החקלאות הפנו את החקלאים לרשות המים, שם מסרו כי "החקלאים הם אלו שמחליטים עבור איזו פעילות חקלאית ישמשו המים".
יונתן דמרי ממושב גילת, מנהל אגף המשק בתנועת המושבים (אגף החקלאות), מסביר כי "מחיר מוצרי החלב יכול בסופו של דבר לעלות, אבל יש לזה פתרונות, ויבוא הוא לא אחד מהם. אנחנו רוצים לייצר בארץ. אנחנו רוצים שמדיניות הממשלה תתכתב עם היעדים שהיא מציבה ולא תסתמך על יבוא מחו"ל. אבל הפתרון קיים. פשוט צריך להחליט. הפתרון הוא תירס, אבל בשביל זה צריך מים במחיר כלכלי".
שי חג’ג’, יו”ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, אומר כי "הפתרון הוא שמשרד החקלאות ורשות המים יקצו מכסות מים ייעודיות. הבצורת החמורה היא מכת מוות לחקלאות המקומית. הנזקים מורגשים בעיקר באזורים שגם כך מתמודדים עם מציאות ביטחונית קשה. ישראל חייבת להיערך מיידית עם פתרונות סיוע לחקלאים. אנו דורשים מהממשלה להתערב בדחיפות ולתת מענה למשבר המתפתח, כדי להבטיח את המשך אספקת המזון ולהגן על הייצור החקלאי המקומי".
"אנחנו בשנה מאוד חריגה ובמחסור מטורף של מזונות מספוא", אומר דוד פרי (74), רפתן שבבעלותו 300 פרות חולבות. גידולי השדה בשנה בעייתית. "אין יבולים והחקלאים רוצים להקטין הפסדים, אז מוכרים את החיטה המושקית במים במחיר גבוה יותר. מחירי החלב נקבעים לפי עלויות ההזנה. אם מייקרים את מחירי המספוא אנחנו בבעיה, ולא מדובר בבעיה חולפת. המדינה חייבת להקצות מים לחקלאים. אני לא זוכר מתי הייתה שנה כל כך קשה שבכל הארץ אין שדות שמסוגלים לספק את צורכי הרפתות".
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט (הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות), העריך כי ייאלצו לפצות את החקלאים בכ-40 מיליון שקל בעקבות הנזקים לגידול החיטה, בנוסף על פיצוי מהמדינה. אלא שבפועל הנזקים גדולים יותר. "הבעיה העיקרית היא במזון לבעלי חיים", הוא מסביר. "מחירי השחת בעלייה בגלל המחסור הצפוי. בדרום אנחנו מעריכים שכמעט לא יהיה יבול, לא של שחת ולא של גרעינים, ויש חוסר במים גם לגידולים אחרים. הנזק הוא עצום".
ממשרד החקלאות נמסר: "מועצת רשות המים קובעת את ההקצאה הכוללת למים לחקלאות. בשל מיעוט הגשמים השנה מועצת רשות המים הקטינה את הכמות הכוללת של מים שפירים לחקלאות ובהתאם נותרה יתרה קטנה לתוספות השנה, לעומת הביקוש הגבוה. לעניין מכסות המים הייעודיות לגידול תירס ומזונות גסים באביב ובקיץ, במשרד לא התקבלה פנייה בנושא, אולם אם רשות המים תאשר הגדלה לכמות הכוללת, יהיה ניתן לתת תוספת לגידולי האביב והקיץ. מועד העדכון הבא של מחירי המוצרים המפוקחים, ככל שיידרש, הוא 1 במאי 2025, אולם טרם ידוע מה יהיו המחירים כיוון שטרם פורסמו כל המדדים המשמשים לחישובם".
מרשות המים נמסר: "החקלאים הם אלו שמחליטים עבור איזו פעילות חקלאית ישמשו המים, ללא צורך באישור מרשות המים. הרשות פועלת למימוש של תוכנית האב לקולחים – תוכנית שתאפשר הגדלה משמעותית בטווח הזמן המיידי של כמויות המים הזמינים לחקלאות".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.03.25
