אוכל אסייתי הוא כבר מזמן לא אקזוטיקה רחוקה – הוא הפך לחלק מהנוף הקולינרי בישראל. פעם היינו מוצאים אותו בעיקר במזנונים בקניון, היום הוא בכל פינה: מסעדות שמתמחות בז'אנר, טרנדים חדשים שצצים בלי סוף, וחומרי גלם אסייתיים, שבעבר היו שמורים למדפי חנויות מתמחות, נחים בנונשלנטיות בסופר השכונתי.
טעמנו חטיפים - צפו בווידאו:
חטיפים אסייתיים
(עריכה וצילום: ספיר גורדו)
אחרי הסושי, הראמן, חנויות המוצ'י ואפילו הגלידה הסינית שהטריפה את כולם בטיקטוק - הגיעו החטיפים. מדובר באינסוף אריזות צבעוניות, טעמים לא צפויים ומרקמים משונים שגורמים לך לתהות לפני הפתיחה – זה הולך להיות מדהים או מוזר בטירוף? וברור שהתהייה הזו היא חלק מכוח הקסם וגם ההצלחה ברשתות החברתיות.
בשנים האחרונות צצו לא מעט סופרים שמתמחים בחטיפים אסייתיים. יצאנו לבדוק - האם הם באמת מצדיקים את כל ההייפ?
אז מה אוכלים?
צ'יינה טאון בשוק הכרמל בתל אביב היא מקום מצוין לבחון את שגעת החטיפים. מדובר בגן עדן לאוהבי נשנושים – כבר בכניסה מחכים בשורות עשרות סוגים של ראמנים וממתקים שונים. ובפנים? מדפים עמוסים בחגיגה אסייתית, מכל מדינה ובכל צבע. מתוק, מלוח, חמוץ, חריף, חם, קר, או בכלל קפוא – הכול הולך. רטבים מסתוריים, חטיפים שאי אפשר לנחש מה הטעם שלהם, ממתקים בצורות שלא ראיתם בחיים ואפילו דוריאן – "מלך הפירות" של דרום-מזרח אסיה שנחשב למסריח במיוחד. יפני? קוריאני? או אולי תאילנדי? רק תבחרו.
לפני שנגיע לטעם, צריך לשים לב לכמה דברים. קודם כל, רבים מהחטיפים אינם כשרים. בנוסף, מי שמחפש את "הדבר האמיתי", צריך לזכור שלא כל החטיפים האלה באמת מקוריים ומיוצרים במזרח, חלקם דווקא תוצרת ישראל.
המוכרים במקום רגילים לאנשים עם חשקים לחטיפים מוזרים. אחרי חיטוט במדפים והתייעצות איתם, הוחלט להתחיל עם משהו מלוח. חטיף אפונה קראנצ'י וטעים, צ'יפס בטעם שרימפס שהשאיר אותנו מבולבלים (מרקם כיפי, טעם… פחות), ואצה קריספית חריפה-מתקתקה שלא השאירה מקום לספק: זה טעם של ים, ובגדול.
להתרעננות שתינו תה חלבי בטעם אפרסק. עדין, מתקתק, לא רע בכלל.
משם עברנו למתוק: מוצ'י פסיפלורה, הקינוח שכבש את לב הישראלים - פשוט מושלם. אחריו, ממתק ג'לי עם טוויסט – מקלפים שכבה ג'לטינית ובפנים סוכריית גומי קטנטנה בצורת חיה לא מזוהה. טעים, אבל הידיים נדבקו. פחות כיף. המשכנו לשתי סוגי גלידוניות – תות (טעים, כי איך אפשר לפשל עם תות), וגלידת מלח ים. כן, מה ששמעתם. ציפוי מלוח-עדין וגלידת סורבה חמצמצה בפנים. נשמע מוזר, אבל לגמרי שווה לחזור בשבילה. הפתעה לטובה.
יש כמובן גם מנות להכנה בבית. למשל טוקבוקי – גלילים עשויים קמח אורז (או "עוגיות אורז" למי שמכיר), ברוטב חריף-מתוק. הם מגיעים באריזות קרטון עם הוראות הכנה סופר פשוטות – סוג של מנה חמה עם טוויסט אסייתי. והטעם? חריף וממכר. אגב חריף, חלק מהמנות המוכנות האלה יבעירו את הפה, לתשומת לבם של הרגישים.
איך המחירים?
המגוון עצום ואיתו גם טווח המחירים. כמעט כל מוצר מגיע באריזה אישית או משפחתית, למי שרוצה להתפרע. בגזרת המלוחים, חטיף האצות יעלה לכם 16 שקל, צ'יפס בטעם שרימפס 10.90 שקלים וחטיף האפונה 8.90 שקלים. במחלקת המתוקים, מוצ'י אחד (בתפזורת) יעלה 12 שקלים, חבילה של ממתק גומי דביק עולה גם היא 12 שקלים, והגלידוניות - 17.90 שקלים לחפיסה. מחיר טוקבוקי או ראמן הוא 14.90 שקלים ליחידה.
בקיצור, הכול שאלה של כמה אתם מוכנים להוציא על הרפתקה אסייתית, כמה אתם רעבים לטעמים אחרים - וגם עד כמה אתם נכנעים לטרנדים או לאריזות צבעוניות. למי שעוד לא באמת מכיר את הטעמים, עדיף להתנסות קודם באריזות אישיות. לכו תדעו, אולי אתם לא באמת בקטע של אצות חריפות-מתוקות.
