סלון ביתי או בר קוקטיילים? תלוי באיזו שעה אתם מגיעים. הדירה של ואדי במרכז תל אביב היא גם - וגם.
בר בתוך בית
(צילום ועריכה: ספיר גורדו)
לקונספט של בר בתוך בית פרטי קוראים "ספיק איזי" (Speakeasy) - כלומר "דבר בשקט". במקור זה היה הכינוי לברים סודיים שהופיעו בארצות הברית בתקופת היובש, שבה מכירה והכנת אלכוהול היו אסורות. היום המונח מתייחס לפאבים קטנים ואינטימיים, לרוב מוסתרים, שמציעים חוויה אישית.
ואדי חיבב את הרעיון, ובמהלך תקופת הקורונה החליט גם ליישם אותו. אחרי שכל הברים בעיר נסגרו, הוא וחבריו החליטו לארח חברים - כל פעם בדירה אחרת. בסוף הסבב נעצר אצלו, והוא המשיך לארח. "היה לי חשוב לא להרגיש את הבדידות הזאת", הוא מסביר איך ימי הריחוק של המגפה השפיעו עליו. "הרבה אחרי שכל הסיפור של הקורונה נגמר אנשים באו אליי ואמרו לי תודה רבה ואיזה כיף ו'אני לא יודע מה הייתי עושה בקורונה אם לא היה לי לאן ללכת'". וכך נולד "שלוש וחצי" - בר בתוך הסלון שלו.
כדי לשריין מקום בבר צריך ליצור קשר עם ואדי, לוודא הגעה ולקבל את הכתובת המדויקת, קוד כניסה לבניין ומספר קומה. המקום נראה כמו בית של חבר - וזו בדיוק הכוונה. אחרי דלת הכניסה מחכה וילון אדום ומאחוריו הבר, שהוא בעצם הסלון הביתי בתוספת מרפסת קטנה עם כמה מקומות ישיבה. קטן ואינטימי, אורות מעומעמים ומוזיקת רקע רגועה.
את התפריט בנה בעצמו. מדובר בתפריט ביתי, אבל לא במובן של קציצות ופתיתים. "הרעיון הוא לעשות את הכול מדברים שאנחנו מכינים פה, הקוקטיילים מבוססים על השריות וליקרים שאנחנו מכינים", הוא מספר. בין היתר אפשר למצוא שם קוקטייל סלק, פילמני שלמד מסבתא איך להכין וגם טטאקי בקר ומלון. מחירי הקוקטיילים נעים בין 54-50 שקל ומחירי המנות נעים בין 65-40 שקל. "את תפריט האוכל אנחנו כל פעם מחליפים, יש לי כל מיני רעיונות אז אני בודק אותם - ואז מכניס לתפריט בהתאם לעונה, בהתאם לחומרי הגלם. הבסיס זה המטבח הרוסי, כי בתוך זה גדלתי וזה מה שלמדתי מגיל מאוד צעיר, ואני משלב בזה כל מיני טכניקות ממטבחים אחרים שלמדתי או עבדתי בהם".
איך זה מרגיש להפוך את הבית למקום ציבורי?
"הייתי אומר שזו הגדרה חצי מדויקת כי המקום עדיין פרטי. זו דירה שאני שוכר, וכדי להגיע לפה צריך לדבר איתי, לקבוע מקום, להשאיר פרטים - אז כן יש קצת שליטה על מי מגיע ומי לא, קורה לפעמים שאני מדבר בוואטספ או באינסטגרם עם מישהו ששואל שאלות ואני מבין שזה לא בדיוק הכיוון אז אני מבהיר לו יותר טוב במה מדובר. עדיין זה מקום פרטי וזה חלק מהקסם שלו".
ואיך מתמודדים עם החדירה לפרטיות?
"אני מסתכל על זה יותר כמו עירוב של החוץ והפנים, יש את הבית שלי, את המקום שבו אני גר, ויש את חללי האירוח - ואני מצליח לייצר איזושהי הפרדה ביניהם. אני חושב שזה חלק מהקסם, במהלך היום זה הסלון שלי ואפשר לדמיין אותי יושב שותה קפה בבוקר על הבר או במרפסת, וזה נותן לי לשתף את החיים שלי עם העולם וגם קצת להציץ לעולמות של אנשים אחרים, כי כשאנשים מגיעים לסלון הם מרגישים קצת יותר בנוח מאשר לשבת בבר בחוץ".
ואדי אוהב לארח. "אני עושה את זה מגיל מאוד צעיר אז זה ממש בדם שלי, אני אוהב לראות אנשים באים ונהנים ומתחילים לדבר אחד עם השני". מצד שני, הוא מעיד שיש גם חסרונות, בכל זאת. "זה משהו מאוד טוטאלי, קשה להפריד, ועם הזמן למדתי לעשות את זה. באיזשהו שלב צריך להגיד 'אוקי, אני עכשיו יוצא מהבית, לובש סינר או מדי בר ונכנס למשמרת'. צריך המון תשוקה כדי לעשות כזה דבר".
איך אתה מסתדר עם השכנים?
"הרבה מהשכנים באים לבקר, במיוחד אלה מהבניין, זה נורא כיף שיש לך בר בבית, לא צריך להתלבש ולהתגנדר יותר מדי, אפשר לבוא עם כפכפים ופיג'מה ולהרגיש בנוח, וגם האווירה פה היא יחסית רגועה, כל הרעיון הוא שהמוזיקה לא תהיה רועשת, אנחנו רוצים לעודד שיחה ובעצם אנחנו דואגים שהשכנים לא ירגישו אותנו יותר מדי".
איזה סוג קהל מגיע אליך?
"הקהל שמגיע הוא יחסית מגוון, מבחינת גילאים - 30 פלוס, נדיר שמגיעים לפה אנשים מתחת לגיל 25. אני חושב שהקונספט הזה מדבר לאנשים שהם קצת יותר מבוגרים, שרוצים לשבת ולדבר. יש הרבה דייטים, לפעמים קבוצות לא גדולות של חגיגות יום הולדת".
היה רגע מפתיע או בלתי צפוי שקרה לך בזמן אירוח ביתי?
"אחד הדברים שאני הכי אוהב לראות זה שמישהו מביא בן או בת זוג בהפתעה, ואז הם נכנסים לפה והם בשוק טוטאלי, הם לא יודעים איך להגיב. לוקח להם איזה 4-3 דקות להתרגל ואז הם כבר שוכחים שהם בתוך דירה ומרגישים לגמרי בתוך בר. היה פה זוג שהגיע, והבחור היה מופתע, והוא אמר, קצת מבולבל: 'חשבתי שאני מגיע למסיבת סווינגרים'. האמת שהוא נראה קצת מאוכזב, אבל אני מקווה שהוא נהנה בסוף".
