הסטטיסטיקה הביתית לא משקרת. הוואזה, הנר הריחני והשלט שכתוב עליו CASA שכולנו מביאים זה לזה בראש השנה, נתקעים בארונות לחודשים ארוכים, אם לא לנצח. ועוגת הדבש הביתית או הקנויה, הדחוסה והמתוקה להחריד, תישאר בצלחת שנוציא לאורחים, כי בואו, אף אחד לא באמת אוהב עוגות דבש.
אבל עוגיות הדבש זה כבר משהו אחר. עוגיות הדבש המתובלות שלפניכם, לא ישרדו עד שיגיעו לשולחן. הבטחה.
הן פריכות ומבושמות ובגודל שכל אחד ירצה אחת ביד. ואז עוד אחת.
גם עוגת התפוחים הספרדית שמגישים עם גלידה או שמנת חמוצה, עסיסית ומקורמלת עם חלב מרוכז, תפתיע את כל מי שינגוס בה.
בלי כלים מיוחדים, בלי מיומנות קצה, רק עם רצון טוב ומידה מינימלית של השקעה, נוכל החג הזה להביא איתנו מתנה שמחה ומתוקה ושימושית.
עוגיות דבש מתובלות
עוגיות הדבש האלה הן באמת כל מה שתרצו מהעוגיות שלכם. ולא רק בראש השנה. הן רכות, הן קצת נמעכות, הן מתוקות, הן מתובלות ומעט מלוחות, הן חמאתיות ופריכות ומושלמות לכוס תה או קפה.
ובעיקר - אתם יכולים להכין אותן בערימות לחג, להביא כמתנה למארחים, ואיש לא יכעס שתקעתם אותו עם עוד עוגת דבש מיותרת.
חומרים:
100 גרם חמאה בטמפרטורת החדר (לא נמסה!)
2 כפות שמן
200 גרם סוכר דמררה
1/4 כוס דבש
ביצה גדולה
1 כפית תמצית וניל
280 גרם קמח
2 כפיות סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
1 כפית ג'ינג'ר טחון
1/4 כפית ציפורן טחונה
מעט מלח גס איכותי לפיזור מעל
הכנה:
1. בקערה גדולה או במיקסר עם וו גיטרה מערבבים את החמאה, השמן, הסוכר והדבש במהירות בינונית עד שהתערובת חלקה ואחידה.
2. מוסיפים את הביצה ותמצית הווניל ומערבבים במהירות נמוכה. מגרדים את דפנות הקערה במידת הצורך.
3. מוסיפים את הקמח, הסודה לשתייה, המלח, הג'ינג'ר והציפורן.
4. מערבבים במהירות נמוכה רק עד שהתערובת מתאחדת.
5. מרפדים תבנית אפייה בנייר אפייה. יוצרים כדורים בגודל כדור פינג-פונג.
6. מכסים בניילון ושולחים למקרר לשעה. אפשר גם יותר.
7. מחממים תנור לחום בינוני (175 מעלות).
8. מרפדים תבנית נוספת בנייר אפייה ומסדרים עליה מחצית מהכדורים עם רווחים ביניהם.
9. אופים כ-10 דקות עד שהשוליים מתייצבים ומתחילים להזהיב.
10. מוציאים מהתנור ומפזרים מיד מעט מלח גס על כל עוגייה.
11. מקררים לפני שאוכלים, באמת כדאי.
פסטל דה מנזנה - עוגת חלב ותפוחים ספרדית
בכל פינה בספרד אפשר למצוא גרסאות ל-Pastel de Manzana.
לפעמים עוגת התפוחים המושלמת הזאת אפויה עם תפוחים דקים שמסודרים כמו מניפה, לפעמים עם ריבה מבריקה מעל, ולפעמים, כמו פה, עם שכבת תפוחים אדומים ועסיסיים שמתמזגים עם חלב מרוכז.
מעל התפוחים נשפכת בלילה פשוטה של קמח, חלב, ביצים וקינמון, והיא יוצרת עוגה ביתית שמפיצה ניחוח חמים בכל המטבח.
זוהי עוגה כפרית, נינוחה, כזו שאפשר למצוא גם במטבח קסטיליאני וגם על שולחן קטן בקפה באנדלוסיה, והיא תתאים למטבחי ישראל עם תפוחי הגולן הנהדרים.
חומרים:
400 גרם תפוחים אדומים, חתוכים לקוביות בגודל 1 סמ"ר (עם הקליפה)
400 גרם חלב מרוכז
3 ביצים
200 גרם סוכר
120 מ"ל שמן
250 מ"ל חלב
1 כפית קינמון
250 גרם קמח מנופה
11 גרם אבקת אפייה
קורט מלח
הכנה:
1. מחממים מראש תנור לחום בינוני (180 מעלות) ומשמנים תבנית פיירקס מלבנית.
2. מפזרים את התפוחים על תחתית התבנית ויוצקים מעליהם את החלב המרוכז.
3. מערבבים בקערה את הביצים עם הסוכר והשמן באמצעות מטרפה. מוסיפים את החלב והקינמון ומערבבים היטב.
4. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה וקורט מלח ומקפלים ביחד עד שמעורבב אבל לא יותר מדי. יוצקים את הבלילה על התפוחים ושולחים לתנור ל-50 דקות.
5. מקררים מעט לפני ההגשה.
6. מושלם עם גלידה או שמנת חמוצה.
סימני קריאה
במשפחה הטורקית שלנו, כמו בהרבה משפחות ספרדיות, ראש השנה נחגג בדיוק באותה רצינות כמו ליל הסדר. אם בליל הסדר אנחנו מחזיקים מעמד בטקס ארוך עם שאלות, תשובות ושירים שלא נגמרים, גם בראש השנה היו ברכות, שירים וסימנים. שולחן מלא מאכלים שקיבלו משמעויות מיסטיות קטנות, כאילו כל חציל או עלה כרשה היו יכולים לשנות את הגורל שלנו לשנה הקרובה. האמת שגם ט״ו בשבט זכה אצלנו לטיפול חגיגי מוגזם, אבל אנחנו מסרבות לדון בחג הזה, כל עוד בחוץ יש חוויית מזג אוויר של מרק עוף.
בגלל זה התרגשנו לראות את היוזמה של FOODISH, אגף הקולינריה של אנו, מוזיאון העם היהודי, יחד עם רשת דליקטסן של רותי ברודו. הם יצרו מארז מיוחד לראש השנה שמחזיר את סימני החג למרכז השולחן, עם מנות שמבוססות על המאכלים המסורתיים ומטופלות בפדנטיות של ברודו עם חומרי גלם נהדרים ויד אכפתית. תבשיל לוביה, סיגרים ממולאים בדלעת, סלק צלוי, לביבות כרשה ותמרים מתוקים. לכל מנה מצורפת ברכה, ולצד זה חוברת מאוירת (ענת ורשבסקי - וואו!) שנותנת הקשר תרבותי וגם פותחת פתח לשיחה משפחתית על מסורת וזהות.
והחלק הטוב ביותר הוא שגם אם לא מתחשק לכם להזמין את המארז המלא, אפשר להיכנס לאתר של FOODISH ולמצוא שם את החוברת עצמה - להוסיף לערב הזה עוד שכבה של עומק, עוד סיבה לדון בסוגיה איך היהודים הפכו לוביה לסימן של משהו שהוא לא גזים במערכת העיכול ביום למחרת, ועוד תזכורת קטנה שבסוף שום דבר לא יביא לנו ברכה יותר מהכוונות הטובות שלנו.
האמהות המייסדות
ועוד קצת רותי ברודו. עונה חדשה של "מאסטר שף" החלה. מחזור 20957 או משהו כזה. צפינו באודישן של ענת אגמון שאומרת שאם הייתה ממשיכה בלימודי הקולינריה הייתה יכולה להיות אחת מ"האמהות המייסדות", ובאייל שני משיב: "אין אמא מייסדת בישראל, אמא שפית".
ברודו עשתה לו ברודו על סטרואידים, ובצדק. מדובר באישה שמחזיקה אימפריית אוכל מקומית שהקימה במו ידיה, עם מסעדות, מלון, מאפייה, מחלבה, מעדניות ואחלה בלאדי מרי על הבר. היא שינתה את חוויית האכילה בישראל, הגדירה מה זה מקום עם כריזמה (אריק בן שמחון אמר פעם על המסעדות שלה: "לא חשוב מה תאכל, אתה תרגיש יפה", וחבר אחר אמר לנו פעם: "אני לא יודע איפה אוכל צהריים, אני רק יודע שרותי ברודו תרוויח מזה") והציגה צמיחה יצירתית, מקצועית, בלתי מתפשרת, שנמשכת כבר 30 שנה.
3 צפייה בגלריה
האם-אמא של המייסדות והמייסדים של המסעדנות הישראלית. רותי ברודו
(צילום: עידית בן עוליאל)
היא יצרה במו ידיה מתחם בילוי תל-אביבי, שסבב כולו סביב מסעדת הקופי בר באזור יד חרוצים, שהיה נטוש לגמרי לפני שהמסעדה קמה. זאת לא אמא מייסדת? זאת האם-אמא של המייסדות והמייסדים של המסעדנות הישראלית, שלא מפסיקה לייסד מאז.
כיאה לה, היא מייבשת את כולם בהמשך התשובה לשני: "כשפתחתי את הקופי בר, אני הייתי האמא המייסדת של בדיוק מה שהיא (אגמון) רוצה לעשות עכשיו. של כבד על פירה, שאף אחד לא חשב לפני זה שזה אוכל שאמורים להגיש במסעדות, או המבורגר ביין עם בצל ואווז קונפי". עמדנו ומחאנו לך כפיים בסלון, ברודו. זה שלך לגמרי.
נשמח להזכיר על הדרך שבסצנת המסעדות המתחילה של ישראל כיכבו נשים אדירות: מיקה שרון, אורנה ואלה המופלאות, אירית שנקר, רינה פושקרנה, עפרה גנור ועוד. הן עשו אולי פחות רוח מהגברים, היו נגועות בהרבה פחות מאנייריזם, אבל הותירו הרבה פחות חובות מאחוריהן והרבה יותר הצלחה.
קאדר של אמהות שפיות מייסדות שיחזיקו לנצח את יסודות המסעדנות הישראלית. מחכות לדור המשך ראוי.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.09.25
