דריכות והתרגשות לקראת קליטת החטופים בבתי החולים בישראל. מנהלת בית החולים בילינסון, ד"ר לנה קורן, סיפרה בריאיון לאולפן ynet שההכנות עם משפחות החטופים מתחילות כמה שעות לפני הגעת השבים: "משוחחים איתם, מכינים אותם, לומדים מהם גם על השבים כדי שההיערכות תהיה הכי טובה. יהיה מרגש מאוד מאוד ואחר כך נתחיל באיזושהי סדרת בדיקות ראשונית, לראות מה מצבם, אם יש דברים ראשונים שצריך כבר בלילה הראשון, וכמובן ניתן להם את כל המעטפת שהם צריכים כבר מהרגע הראשון בכל ההיבטים".
מנהלת בילינסון, ד"ר לנה קורן, על ההיערכות לקליטת החטופים השבים
(צילום: ליאור שרון)
שישה בתי חולים ערוכים לקליטת החטופים, ארבעה מהם במרכז: איכילוב, בילינסון, שיבא בתל השומר ובית החולים שמיר-אסף הרופא. בתי החולים ברזילי וסורוקה נקבעו כ"יעדי קיצור" לטובת המקרים המורכבים יותר שדורשים טיפול מהיר.
בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית הוכנו 21 חדרים רחבי ידיים שעוצבו באווירה מרגיעה וצוידו בכל מה שצריך – החל מבגדים ומצעים רכים, כרבוליות ונעלי בית, ועד למקרר מיני-בר, עציצים, דובון ואפילו מטענים לטלפון הנייד. שולחן אוכל פרטי מאפשר ארוחות אינטימיות עם בני המשפחה, ובמחלקה יוענקו גם שירותים נוספים כמו טיפולי יופי, מניקור, פדיקור ורפואה משלימה.
המשפחות יוכלו לצפות בנחיתת המסוק שמביא את יקירם, מרחק צעדים ספורים מבית החולים. "השבים ייהנו מתפריט גורמה המותאם אישית לצרכים התזונתיים שלהם. האוכל, שנרקח על ידי שפים ותזונאיות, ישלב טעמים עשירים עם ערכים בריאותיים שיחזירו לגוף את כוחותיו", הבטיחו בבילינסון. ד"ר קורן ציינה: "אנחנו מוכנים כבר יותר משנה, בהיערכות באמת מאוד משמעותית. אין פרט שלא חשבנו עליו". לדבריה, אנשי הצוות "נבחרו בפינצטה": "אנחנו מטפלים גם במשפחות שעברו טלטלה ותקופה קשה מנשוא יותר משנה".
המתחמים שבהם ייקלטו החטופים באיכילוב ובבילינסון
(צילום: דוברות איכילוב, בילינסון)
גם בתי החולים האחרים יצאו מגדרם לקראת שיבת החטופים והכינו חדרים פרטיים לשבים ולמשפחות, שעוצבו בצורה ביתית עם ספות, שטיחים. צוותים רב-תחומיים יעמדו לשירות השבים מרגע הגעתם בהתאם לפרוטוקול שהוכן במשרד הבריאות. הפעם, בגלל משך הזמן בשבי, מעריכים שמשך האשפוז יהיה ממושך יותר ועבור חלק מהשבים ייתכן שיידרש אשפוז נפשי, כפי שאמרה ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות ד"ר הגר מזרחי בתדרוך כתבים. כמו כן, גורמי רפואה ערוכים לטפל בתת-תזונה קיצונית מחשש לתסמונת ההזנה מחדש שאופיינית לאחר תקופת הרעבה.
"האתגר פה הוא לקחת אנשים שחזרו מתקופה ארוכה בשבי ושכל עם ישראל מצפה להם ומחכה להם, לעטוף אותם ולתת להם את כל התנאים שהם צריכים, אבל לשמור על שקט, על סטריליות, על פרטיות מוחלטת. זה מה שהם צריכים מהרגע הראשון", אמרה ד"ר קורן. "כדי לשוב לחיק המשפחה, להחזיר לעצמם צעד אחר צעד את החוסן הנפשי שלהם ולחזור לאט-לאט לחיים. בשביל זה צריך באמת לעטוף אותם, ולתת להם את המרחב שלהם".
בבית החולים סורוקה בבאר שבע הושלמה גם כן ההיערכות שכוללת הקמת מתחם ייעודי לקליטת השבים. מנהל סורוקה פרופ' שלומי קודש אמר: "הניסיון שצברנו בטיפול בשבעת החטופים ששבו בעסקה הקודמת, ביניהם אלמה אברהם שהגיעה במצב קשה מאוד והצלחנו להציל את חייה, מלמד אותנו על החשיבות העצומה של מוכנות מלאה לכל תרחיש. הצוותים שלנו מוכנים ברמה המקצועית והרגשית הגבוהה ביותר לקלוט את השבים ולהעניק להם את הטיפול המיטבי, תוך ליווי ותמיכה במשפחות".
סורוקה וברזילי הוגדרו כיעדי קיצור, והכוונה היא שהם יקלטו רק את החטופים במצב המורכב והחמור יותר: "אנו בסורוקה רואים בטיפול בשבים החוזרים שליחות לאומית מהמעלה הראשונה וכולנו תקווה שהשבים יחזרו במצב טוב ולא יזדקקו לטיפול רפואי מציל חיים, אך אם יידרש - אנחנו ערוכים להעניק להם את הטיפול הטוב ביותר", מסרו.
