"החום הזה מוציא אותי מדעתי" - משפט שנשמע בדרך כלל כמו עוד תלונה ישראלית נורמלית ביולי-אוגוסט. אבל מחקר חדש ורחב היקף שפורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים מצביע על אמת שמסתתרת מאחורי אותו משפט. לפי תוצאות המחקר, ימים של חום קיצוני קשורים לעלייה משמעותית בסיכון של ילדים, בני נוער וצעירים להתאשפז בשל מצבים נפשיים.
המחקר בחן אשפוזים בבתי חולים במדינת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה, בקרב צעירים עד גיל 24, לאורך יותר משני עשורים - בין השנים 2001 ל-2022. "במסגרת המחקר נבדקו יותר מ-700 אלף תיקים שקשורים לאשפוזים ופניות למיון על רקע בריאות הנפש", מסביר ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון "מנטליקס" לרפואת הנפש.
החוקרים חיפשו את הקשר בין פניות למיון וקבלות לאשפוז על רקע של בעיות נפשיות מגוונות לבין תקופות של חום קיצוני. "נבדקו שימוש בחומרים, מצבים דיכאוניים, מצבים חרדתיים, הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות, הפרעות קשב וריכוז והפרעות של שליטה בדחפים, אבל גם מצבי סכיזופרניה, הפרעות אכילה ופגיעה עצמית", מציין ד"ר טנא. חשוב להדגיש כי לא מדובר בתלונות קלות או בביקורים חולפים בלבד, אלא באשפוזים של ממש - מקרים שבהם מצבו של המטופל היה חמור מספיק כדי להצדיק קבלה לבית החולים.
ד"ר אורן טנאצילום: טל גבעוניבסיום המחקר נמצא כי בימים של חום קיצוני נרשמה עלייה באשפוזים הפסיכיאטריים בהשוואה לימים פחות חמים. כאשר הטמפרטורה היומית הממוצעת הייתה באחוזון העליון, כלומר בין הימים החמים ביותר לאותה תקופה בשנה, הסיכון לאשפוז בשל מצב נפשי הוכפל בחודשים החמים. בחודשים הקרירים יותר, שבהם חום חריג עשוי להיות בלתי צפוי יותר לגוף ולשגרה, הסיכון אף שולש. לפי החוקרים, הקשר היה בולט במיוחד בקרב גברים וילדים צעירים יותר.
"לא מדובר במצבים קלים", אמרה ד"ר סיביל דיי, פסיכיאטרית ילדים ונוער מסידני ואחת ממחברות המחקר. לדבריה, העובדה שהעלייה באשפוזים הופיעה סמוך מאוד לעלייה בטמפרטורות מחזקת את האפשרות שלא מדובר רק בהשפעה רגשית כללית של מזג האוויר, אלא גם בתגובה פיזיולוגית של הגוף לחום.
הקשר שמעסיק פסיכיאטרים כבר שנים
למרות שמדובר במחקר רחב היקף, חשוב לקרוא את הממצאים בזהירות. המחקר מצביע על קשר סטטיסטי רחב, אך לא נועד לקבוע באופן חד-משמעי מדוע חום קיצוני קשור לעלייה באשפוזים נפשיים, או להוכיח שחום הוא הגורם הישיר לכל אחד מהמקרים. "בגלל המספרים הגדולים המחקר יכול להצביע על מגמה, אבל מדובר במחקר שקשה מאוד להוכיח בו קשר סיבתי", אומר ד"ר טנא.
ד"ר אורן טנא: "בזמנים חמים רואים יותר פניות למיון בגלל שימוש בחומרים, חרדה וסטרס, הפרעות מצב רוח, וגם סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות. השאלה הזאת מעסיקה כבר הרבה זמן"
ובכל זאת, גם אם המנגנון המדויק עדיין אינו ברור, החיבור בין עומס חום לבין שינוי במצב הרגשי והעצבי אינו חדש. ד"ר טנא מזכיר שמדובר בתחושה שרבים מכירים עוד לפני שנכנסים לספרות המחקרית. "תחשוב על עצמך בתרחיש של חום קיצוני", הוא אומר. "אני, למשל, הייתי בפריז כשהיו בחוץ 40 מעלות. כשנמצאים בחום כזה, בוודאי בלי פתרונות מיזוג כמו שאנחנו רגילים אליהם בישראל, אפשר להבין למה אנשים נעשים עצבניים מאוד".
ילדים וגברים צעירים בעלי סיכון גבוה יותר
(צילום: shutterstock)
ואכן, מחקרים קודמים כבר מצאו קשר בין ימים חמים מהממוצע לבין עלייה בפניות של צעירים למיון בשל מחשבות או התנהגויות אובדניות. גם הערכות סיכון אקלימיות מהשנים האחרונות מזהירות כי חום קיצוני נקשר לעלייה בסטרס, חרדה, החמרה של מצבים פסיכיאטריים קיימים ועלייה באשפוזים הקשורים לבריאות הנפש.
"אנחנו יודעים שבזמנים חמים רואים יותר פניות למיונים בגלל שימוש בחומרים, חרדה וסטרס, הפרעות מצב רוח, וגם יותר סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות", אומר ד"ר טנא. "כשהתחלתי את ההתמחות בגהה, לפני לא מעט שנים, מנהל המחלקה, ד"ר רוני שילה, היה מאוד עסוק בשאלה האם לחום במחלקה יכולה להיות השפעה על חומרת הפסיכוזה של חלק מהמטופלים. ממש עשינו מחקר: קיררנו את המחלקה בכמה מעלות כדי לראות אם זה משפיע על מצבם של המטופלים. לא מצאנו את ההשפעה הזו, אבל השאלה הזאת מעסיקה את התחום כבר הרבה זמן".
חום קיצוני. השפעה גדולה גם על הנפש
(צילום: shutterstock)
כך משפיע חום על הנפש
ומהם המנגנונים האפשריים? גם כאן התשובה אינה חד-משמעית. "המחקרים האלה, כאמור, לא מוכיחים סיבתיות, הם מוכיחים קשר. אבל תיאורטית, ההערכות הן שלחום קיצוני יכולה להיות השפעה על ויסות של מוליכים עצביים בתוך המוח", אומר ד"ר טנא. "מדברים בעיקר על השפעה על מלטונין וסרוטונין, שיכולה לפגוע בוויסות ובתגובה לסטרס קיצוני, ייתכן מאוד גם שהמנגנון קשור לפגיעה בשינה, שנגרמת בימי חום קיצוני. שינה בריאה היא דבר חשוב מאוד. בימים מאוד חמים אנשים מתקשים לישון, וכשהם מתקשים לישון רואים עלייה במצוקה. מדברים גם על האפשרות שבטמפרטורות שונות, יש שוני בהשפעת התרופות הפסיכיאטריות. לסיכום, יש פה כל מיני מנגנונים שיכולים להשפיע".
"הרבה פעמים שואלים אותי מה הסוד לאושר. אני לא יודע מה הוא, אבל אני חושב שאחד הדברים שעוזרים הוא יכולת אדפטיבית. היכולת להסתגל לשינויים שקורים בסביבתנו ולהגיב בצורה מותאמת. כשהשינויים האלה קיצוניים, אנחנו מתקשים לעשות את זה"
אחת השאלות שמעלה המחקר היא מדוע דווקא ילדים וצעירים עשויים להיות פגיעים יותר. "אחת ההערכות היא שאצל ילדים מנגנון ההזעה ומנגנון ויסות החום אולי פחות בשלים מאשר אצל מבוגרים. היחס בין שטח העור החשוף לחום אצל ילדים, יחסית שטח הגוף שלהם, גבוה יותר, ומנגנוני ההזעה שלהם פחות מפותחים מאשר אצל אנשים בוגרים", משער ד"ר טנא.
בעידן של התחממות גלובלית, גם יכולת ההסתגלות שלנו עומדת למבחן
(צילום: shutterstock)
אך מעבר למנגנון הביולוגי, ד"ר טנא מציע לראות את הממצאים גם כחלק מתמונה רחבה יותר של חיים בעידן של מצבי קיצון. "אני מאמין שלא רק בנוגע למזג אוויר, מצבי קיצון - בין אם טמפרטורה קיצונית, סטרס אישי קיצוני או מלחמה - הם מצבים שמאתגרים את הגוף ואת הנפש שלנו. לכן התוצאות האלה לא מפתיעות אותי", הוא אומר. "הרבה פעמים שואלים אותי מה הסוד לאושר. אני לא יודע מה הוא, אבל אני חושב שאחד הדברים שעוזרים הוא יכולת אדפטיבית. היכולת להסתגל לשינויים שקורים בסביבתנו ולהגיב בצורה מותאמת.
"כשהשינויים האלה קיצוניים, אנחנו מתקשים לעשות את זה, בין אם זו טמפרטורה או דבר אחר. בוודאי בהקשר של ההתחממות הגלובלית, שמזמנת לנו המון אירועי קיצון אקלימיים", הוא אומר. "צריך לחשוב על הדבר הזה. אובדן השליטה על הסביבה שלנו ואירועי הטבע הקיצוניים, יזמנו לנו הרבה אתגרים פסיכיאטריים נוספים על אלה שהאנושות מייצרת בדרכים ישירות".
אמנם אין סיבה להיכנס לפאניקה מכל יום חם, אבל הוא כן מזכיר שהגוף והנפש אינם שתי מערכות נפרדות. כשהגוף מותש מחום, ישן פחות, מתייבש ומתקשה לווסת את עצמו, גם הנפש עלולה לשלם מחיר. במדינה חמה כמו ישראל, שבה ימי עומס חום ממושכים כבר אינם אירוע נדיר, זהו מסר שכדאי לקחת ברצינות. "אני חושב שאם נשתה מים, נימנע משהות ממושכת בשמש, נימנע מהתייבשות וננסה לישון בחלל קריר יותר, אנחנו כבר עושים משהו חשוב", מסכם ד"ר טנא. "הגוף והנפש - אחד הם".
