צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד בגיל המעבר מגבירה משמעותית את הסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר בגיל מבוגר יותר. החוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה מצאו גם כי צריכה מוגברת של מזון אולטרה-מעובד עלולה לפגוע בבריאות המוח ולהגביר את הסיכון למחלה, במיוחד כאשר היא מתרחשת בגיל צעיר יחסית – הרבה לפני הופעת תסמינים קוגניטיביים.
מזון אולטרה-מעובד הוא שם כולל למוצרים תעשייתיים המכילים שילוב של רכיבים טבעיים לצד חומרים סינתטיים – בהם חומרי שימור, ממתיקים מלאכותיים, צבעי מאכל ותוספים אחרים, שנועדו לשפר את הטעם, להקל על ההכנה ולהאריך את חיי המדף.
מוצרי מזון אלו הפכו לחלק בלתי נפרד מהתפריט המודרני: בארצות הברית, למשל, הם מהווים כ-60% מהצריכה הקלורית היומית. מחקרים מהשנים האחרונות קישרו בין צריכתם לבין סיכונים מוגברים להשמנה, סוכרת ותמותה מוקדמת, אך בכל הנוגע להשפעתם על בריאות המוח – הידע עדיין חלקי. במחקר הנוכחי, שראה אור בכתב-העת המדעי The Journal of Prevention of Alzheimer's Disease ביקשו פרופ' גלית וינשטיין מאוניברסיטת חיפה, יחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטת בוסטון, לבדוק את הקשר האפשרי בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין הסיכון להתפתחות דמנציה ואלצהיימר.
"תזונה, במיוחד בגיל הביניים, היא גורם חשוב התורם לבריאות המוח", מסבירה פרופ' וינשטיין, אפידמיולוגית שעוסקת בהזדקנות המוח ומחלת האלצהיימר. "אנחנו מכירים את זה ממחקרים קודמים שמצאו כי תזונה ים-תיכונית, למשל, עשויה להועיל ולעכב את הזדקנות המוח. מן העבר השני, תזונה המבוססת על מזון אולטרה-מעובד עלולה לגרום את האפקט ההפוך – ולהוביל להזדקנות קוגניטיבית מואצת".
אולטרה-מעובד, אולטרה-מסוכן
החוקרים התבססו על נתונים ממחקר הלב של פרמינגהם (Framingham Heart Study), אחד המחקרים האפידמיולוגיים הגדולים והמוערכים בעולם. "מדובר בנתונים שנאספים זה שלושה דורות מתושבים בעיירה ליד בוסטון", מסבירה פרופ' וינשטיין. "אלה אנשים בריאים מהקהילה, שמתבצע אחריהם מעקב רפואי מקיף אחת למספר שנים".
לצורך המחקר נבחרו 1,375 משתתפים בני 60 ומעלה, שהיו בריאים מבחינה קוגניטיבית ולא סבלו מדמנציה או שבץ בתחילת תקופת המעקב. הם מילאו שאלוני תזונה מפורטים, מהם חושבה כמות הצריכה היומית של מזונות אולטרה-מעובדים. בנוסף נבדקו גם מדדים בריאותיים כמו מסת גוף, סוכרת, רמות כולסטרול ואיכות כללית של התזונה, על פי מדד בינלאומי (DASH) להערכת תזונה בריאה.
לאורך תקופת מעקב ממוצעת של כ-12.7 שנים עברו המשתתפים סדרת בדיקות קוגניטיביות, ראיונות רפואיים ואבחונים מקצועיים לאיתור התפתחות של דמנציה ואלצהיימר. ממצאי המחקר העלו כי בקרב משתתפים בני פחות מ-68 בתחילת המעקב, כל תוספת יומית של מנת מזון אולטרה-מעובד הייתה קשורה לעלייה של 13% בסיכון לפתח אלצהיימר. עוד נמצא כי משתתפים שצרכו עשר מנות או יותר ביום היו בסיכון גבוה פי 2.7 לחלות במחלה, בהשוואה לאלה שצרכו פחות. ההבדלים הללו לא הושפעו מכמות הקלוריות הכללית או מאיכות התזונה של המשתתפים.
פרופ' גלית וינשטיין: "חשוב להקפיד כבר מגיל צעיר על בחירה במזון בריא ומאוזן. שינוי כזה לא רק תורם לבריאות הכללית – הוא גם עשוי להוות אסטרטגיה יעילה למניעת פגיעות מוחיות ולשמירה על תפקוד קוגניטיבי תקין בהמשך החיים"
לדברי פרופ' וינשטיין, הרגלי תזונה בגיל הביניים ממלאים תפקיד מרכזי בהיווצרות המחלה: "מדובר בתהליך התפתחותי ארוך טווח. לכן טבעי שנראה קשר בין תזונה לא מיטבית בגילים 60–50 לבין סיכון מוגבר לאלצהיימר בהמשך החיים".
הופתעתם מהתוצאה?
"לא ממש", מודה פרופ' וינשטיין. "כבר ידענו שמזון אולטרה-מעובד קשור להשפעות בריאותיות שליליות רבות, אבל הממצאים האלו מחזקים את ההבנה שגם בריאות המוח נפגעת – ושיש כאן פוטנציאל אמיתי למניעה דרך שינוי תזונתי".
פרופ' גלית וינשטייןצילום: אדם איפראימובהחוקרים מדגישים כי הפחתת צריכת מזון אולטרה-מעובד – כבר בשנות החמישים והשישים לחיים – עשויה להקטין את הסיכון לחלות באלצהיימר, ולתרום לשמירה על מוח בריא וחיים פעילים יותר בגיל המבוגר.
"חשוב להקפיד כבר מגיל צעיר על בחירה במזון בריא ומאוזן, ולהפחית ככל הניתן את צריכת המזון האולטרה-מעובד", מסכמת פרופ' וינשטיין. "שינוי כזה לא רק תורם לבריאות הכללית – הוא גם עשוי להוות אסטרטגיה יעילה למניעת פגיעות מוחיות ולשמירה על תפקוד קוגניטיבי תקין בהמשך החיים".
