עבור עינב, תושבת המרכז בת 45, כל ביקור אצל רופאת נשים היה מסע של כאב, חרדה ולעיתים גם ייאוש. שנים של התמודדות עם אנדומטריוזיס שלא אובחן בזמן, טיפולי פוריות, אשפוזים, פיברומיאלגיה – ומעל לכול, תחושה שאיש לא באמת מאמין לכאב שלה.
הכול השתנה כשהגיעה לד"ר יסמין פרהדיאן, רופאת נשים במרכז הרפואי וולפסון, שם גילתה פתרון שלא הכירה: שימוש בגז צחוק (ניטרוס אוקסיד) להקלה על כאב בבדיקות גינקולוגיות פולשניות. "זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו באמת התייחס לזה שכואב לי", מספרת עינב בהתרגשות. "הבדיקות שעשיתי לאורך השנים היו כל כך קשות בשבילי, שלא תפקדתי שבוע אחריהן. אבל הפעם, עם גז הצחוק – התאוששתי ביומיים. זה הבדל עצום".
4 צפייה בגלריה
שימוש בגז צחוק להקלה על כאב בבדיקה גינקולוגית – פתרון בטוח, מהיר ואמפתי
(צילום: Shutterstock)
ד"ר פרהדיאן אומרת שרופא או רופאת נשים ב-2025 לא יכולים להרשות לעצמם להתעלם מכאב ומחרדה, ולא להחזיק בארגז הכלים שלהם אפשרויות לשכך אותם - גם בלי תרופות וציוד. "נשים יודעות כשהן סובלות. הן לא מפונקות, והן לא ממציאות", מדגישה ד"ר פרהדיאן.
"תפקידנו הוא להאמין להן, להציע להן פתרונות אמיתיים. גז הצחוק הוא רק דוגמה אחת לדרך שבה ניתן לשפר את איכות הטיפול – ולשקם אמון. השימוש בגז צחוק ברפואת נשים במרכז הרפואי וולפסון הוא צעד חשוב בהכרה בכאב נשי ובחשיבות מתן מענה מותאם, אישי ואמפתי. אין סיבה שנשים יסבלו בשקט".
שימוש בגז צחוק ברפואת נשים
שימוש בגז צחוק אינו חדש – הוא נפוץ בחדרי לידה וברפואת שיניים. ד"ר יסמין פרהדיאן, רופאת נשים מהמרכז הרפואי וולפסון, מסבירה על השימוש בגז צחוק ברפואת נשים: "גז צחוק הוא גז חסר צבע וטעם, שניתן בשאיפה ומשולב לרוב עם חמצן. בריכוזים נמוכים הוא מעניק סדציה קלה ותחושת רוגע, ובריכוזים גבוהים יותר תורם לשיכוך כאב".
ד"ר יסמין פרהדיאןצילום: דוברות המרכז הרפואי וולפסוןלדבריה, הפעולה נעשית לרוב באמצעות מסכה המוחזקת על ידי המטופלת וזהו למעשה היתרון המרכזי -היכולת של המטופלת לשלוט בעצמה בשאיפת הגז, מה שמפחית חרדה ומשפר את תחושת השליטה. ההשפעה מתחילה בתוך דקות בודדות ומגיעה לשיא במהירות. "גז הצחוק נפוץ לשימוש בחדרי לידה ובפרוצדורות גינקולוגיות שונות כמו הכנסת והוצאת התקן תוך-רחמי, בדיקות פאפ, קולפוסקופיה, הזרקת טכנציום ועוד", אומרת ד"ר פרהדיאן. "הוא נחשב בטוח גם בהיריון, אינו משפיע על העובר, ופעולתו מהירה ונקודתית".
הכנסת השימוש בגז הצחוק להליכי רפואת נשים, כמו הכנסת התקן תוך-רחמי (IUD) או בדיקות מכשירניות, היא יוזמה חדשנית של ד"ר פרהדיאן וצוותה בוולפסון, שנועדה להתמודד עם צורך ברור: "נשים שסובלות מכאב כרוני – במיוחד מאנדומטריוזיס – לעיתים לא מצליחות לעבור אפילו בדיקה גינקולוגית פשוטה", מסבירה ד"ר פרהדיאן. "הטראומה, הכאב, הפחד – כל אלה יוצרים מעגל שמונע טיפול רפואי תקין. גז הצחוק מאפשר לנו לפרוץ את המעגל הזה".
4 צפייה בגלריה
בדיקות גינקולוגיות פולשניות מלוות לעיתים בחרדה ובכאב – גז הצחוק מסייע להפחית את המתח ולשפר את חוויית הטיפול
(צילום: Shuttertsock)
תופעות לוואי
על הסיכונים ותופעות הלוואי היא מסבירה: "קודם כל חשוב להדגיש שבסך הכול גז הצחוק נחשב למאוד בטוח לשימוש. עם זאת, לעיתים לשימוש בגז צחוק עלולות להתלוות תופעות לוואי, כגון סחרחורת, בחילה, הקאות, כאב ראש ותחושת עייפות. קיימות גם התוויות-נגד לשימוש, בהן מצוקה נשימתית, לחץ דם נמוך במיוחד, פסיכוזה פעילה, חסימות בדרכי הנשימה או דלקות אוזן תיכונה. במקרים כאלה יש להימנע מהטיפול. חשוב לבצע התאמה אישית ולוודא הנחיות שימוש מדויקות, תוך הקפדה על תדרוך המטופלת".
נוסף על כך, היא מציינת שאחד ההיבטים המשמעותיים אך הפחות מדוברים של השימוש בגז צחוק ברפואת נשים הוא הפשטות הלוגיסטית והחיסכון במשאבים רפואיים. "בניגוד להרדמה מלאה או טשטוש עמוק, הדורשים נוכחות של רופא או ציוד מתקדם, גז צחוק ניתן לשימוש על ידי רופא או מיילד שעבר הכשרה ייעודית, דבר שמפנה כוח אדם ומשאבים במערכות בריאות עמוסות".
4 צפייה בגלריה
אשת הנשיא, גב' מיכל הרצוג, בביקור באגף נשים ויולדות בביה"ח וולפסון
(צילום: דוברות המרכז הרפואי וולפסון)
"הבת שלי לא תעבור את מה שעברתי"
הכאב של עינב – ושל נשים רבות כמותה – אינו "נדיר", אלא שקוף. לפי ההערכות, אחת מכל עשר נשים סובלת מאנדומטריוזיס, שלעיתים קרובות מאובחן באיחור של שנים, לעיתים מעל עשור כמו במקרה של עינב שאובחנה באנדומטריוזיס רק לאחר עשרות שנים מרגע הופעת הכאבים.
״בכל פעם הגוף שלי היה נכנס לסטרס בלתי נסבל. ד"ר אמיר שליו מקופת החולים שלי הפנה אותי לוולפסון לעבור את ההליך תחת גז צחוק. בזכות הגז ובזכות האמפתיה של ד"ר יסמין, הגוף שחרר. הצלחתי לעבור את זה עם בעלי לידי, בכאב נסבל, והכי חשוב – בתחושת ביטחון".
עינב לא נלחמת רק על הזכות שלה לעבור בדיקות רפואיות בכבוד וללא סבל – היא נאבקת גם עבור בתה. כמו אימה, גם בתה בת ה-21 החלה לסבול מכאבי מחזור כבר בגיל צעיר, וכמו רבות מהצעירות בישראל, נתקלה בתחילה בחוסר אמון מצד המערכת. "בהתחלה אמרו לי שאין לה כלום, שזה חלק מהמחזור, ושאני מגזימה. אבל אני הכרתי את הכאב הזה. זיהיתי אותו מיד. ידעתי שזו לא 'סתם רגישות', אלא אנדומטריוזיס".
למרות החשד והחשש, ההתעקשות של עינב נשאה פרי – בבדיקת אולטרסאונד אותרו נגעים ברורים. "אני לא אתן לה לחכות 20 שנה עד שמישהו יאמין לה, כמו שאני נאלצתי. לא אתן לה להגיע למצב שהיא לא יכולה לתפקד, לא יכולה לעבוד, לא יכולה לנהל חיים רגילים. לפחות לה זה לקח 'רק' שש שנים", אומרת עינב בכאב.
"אם אנחנו אומרות שכואב לנו – תאמינו לנו", היא אומרת בפשטות, "אנחנו לא מפונקות. אנחנו יכולות לשאת כאב. אם אנחנו סובלות – זה לא סתם. זה אמיתי". היא מדברת אל נשים, אל רופאים, אל מערכת הבריאות – אבל בעיקר אל ההורים: "אימהות, אל תוותרו. אם הבת שלכן אומרת שהיא סובלת – תאמינו לה. תילחמו בשבילה. תלכו איתה עד הסוף, עד שיבדקו, עד שיבינו אותה".
עינב מדגישה שגם כשהייתה אבודה בתוך הסבל, האבחון והשיקום התחילו כשמישהו פשוט האמין לה. לכן, מבחינתה, השינוי שצריך להתרחש הוא לא רק רפואי, אלא גם תרבותי: להקשיב, להאמין, לא לראות את הכאב הנשי כ"רגשי" או "לא חשוב", ולהבין שכאב גינקולוגי הוא לא גזירת גורל – אלא משהו שניתן וצריך לטפל בו.
"להאמין לנשים"
"את עינב פגשתי ממש לאחרונה במרפאת גז הצחוק שלנו", מספרת ד"ר פרהדיאן. "לפי הדופק, לחץ הדם ובעיקר המבט בעיניים היה ברור שהיא חרדה מאוד מהפרוצדורה הרפואית. כשהיא אמרה שאם בעלה היה יכול להחזיק לה את היד זה היה מרגיע אותה, הכנסתי גם אותו לחדר הטיפולים. אחרי הפעולה היא בכתה. אישה לא צעירה, שמתמודדת עם כאב כרוני כל חייה, שעברה לידות וניתוחים, געתה בבכי".
לאחר מכן, עינב שיתפה את הרופאה שהפחד גרוע יותר מהכאב, ושכל האמצעים שננקטו כדי להפיג אותו עזרו, אבל מה שבאמת עשה את השינוי היה שהתייחסו אליו, נתנו לו זמן ומקום. "לא אמרנו לה שזה 'ייקח רק שנייה' ו'לא נורא', לא אמרנו לה ש'אין מה לעשות' ו'זו הפרוצדורה', לא אמרנו לה ש'כולן עוברות את זה'", אומרת ד"ר פרהדיאן. "לא הצלחנו לגרום לאפס כאב, אבל התייחסנו אליו במאה אחוז. וזה בעצם העניין. לא נסכים יותר שלא יתייחסו לכאב שלנו. לא נסכים שהוא יהיה מובן מאליו".
היום(9.6) ייערך במרכז הרפואי וולפסון כנס מיוחד בנושא זה: "מניעת כאב ברפואת נשים", בשיתוף עמותת קרן בריאה, ובהשתתפות אשת הנשיא מיכל הרצוג. הכנס יעסוק בצורך לטפל בכאב סביב בדיקות וטיפולים שוטפים בתחום רפואת הנשים.
