מוגש כשירות לציבור. בחסות חברת ניאופרם ישראל
צפו בפאנל המלא:
"מחקרים מראים כי דיכאון משפיע על 10% עד 20% מהאוכלוסייה", ד"ר אילן טל
(אולפן ynet)
מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר רבים מאיתנו חווים תחושות קשות של עצב, חרדה וחוסר ודאות. ולמרות שהמילה "דיכאון" הפכה לשגורה בשיח היומיומי, נדמה שההבחנה בין תגובה רגשית טבעית לבין מצב קליני המצריך התערבות מקצועית אינה תמיד ברורה. לעיתים אנחנו נוטים לקרוא לתקופת דכדוך ממושכת דיכאון, ומנגד תולים תסמינים מובהקים של המחלה בגורמים חיצוניים כמו עומס, לחץ או שחיקה מבלי לפנות לעזרה.
"מחקרים מראים כי דיכאון משפיע על 10% עד 20% מהאוכלוסייה, כאשר הסיכוי של נשים לחוות דיכאון כפול מזה של גברים", אומר הפסיכיאטר ד"ר אילן טל בריאיון ל- ynet. הוא מסביר מדוע האבחון הוא לפעמים חמקמק, וכיצד הסובלים מדיכאון מתמודדים לא רק עם המחלה אלא גם עם בושה, חשש מדעות קדומות ומחסור במידע לגבי דרכי הטיפול האפשריות".
אנחנו בעיצומו של משבר לאומי - איך נדע אם מה שאנחנו מרגישים הוא דיכאון או פשוט דכדוך קשה מהמצב?
"קודם כול, כולם סובלים באמת, ואכן קשה לפעמים להבין את ההבדל בין מצב רוח ירוד לבין אירוע דיכאוני שהוא מחלה. ואם זו מחלה, הבשורה היא שאנחנו גם יכולים לתת לה טיפול. ישנם כמה סימנים ספציפיים שמאפיינים את המצב הדיכאוני - ומתוכם שלושה תסמינים משמעותיים ראשונים - עצבות, ירידה בחשק וירידה בהנאה. ההשפעה שלהם על הגוף מאוד משמעותית. בדרך כלל קשה לישון או שיש יקיצה מוקדמת. לרוב, המשמעות של חוסר חשק היא פחות תיאבון, ואז אוכלים פחות".
האם אובדנות או חשיבה אובדנית הם תמיד חלק מדיכאון?
"הרבה פעמים יש חשיבה אובדנית, אבל לא מדובר במחשבות או רצון לסיים את החיים, כפי שרבים חושבים. הרבה פעמים מדובר בהרהורים כלשהם על משמעות החיים - 'האם יש טעם, אולי היה עדיף שאני אעלם', כל ההרהורים האלה מאוד מאפיינים את האירוע הדיכאוני. אדם במצב דיכאוני ימצא את עצמו פחות מתפקד בבית ובמשפחה, מבולבל ופחות מרוכז. ברגע שיש את ההגדרה אנחנו מתחילים לחשוב על פתרון. רוב האנשים שסובלים מדיכאון ברחבי העולם לא מגיעים לטיפול וזו אחת הבעיות המרכזיות".
מדוע אנשים בדיכאון לא פונים לטיפול?
"זה לא רק בגלל הבושה. אנשים יכולים להישאר עם אירוע דיכאוני חודשים ואפילו שנים למרות שהיה אפשר להקטין עבורם את הסבל בצורה משמעותית לפני כן, להם ולסובבים אותם. למשל, אוכלוסייה משמעותית שנמצאת בסיכון לאירוע דיכאוני היא אוכלוסיית הקשישים. יש נטייה להגיד למבוגרים שבגלל הגיל סביר שהם יהיו בדיכאון. מנרמלים מאוד את התופעה. אנחנו חיים בתחושה שעם דברים נפשיים אנחנו אמורים להתמודד לבד, בלי עזרה מקצועית ובלי עזרה מבחוץ".
מה עושים אם חושדים שמישהו מבני המשפחה סובל מדיכאון?
"אם רואים למעלה משבועיים את כל התסמינים שדיברנו עליהם, הצעד הבא הוא לפנות לאיש מקצוע. איש מקצוע יכול להיות פסיכיאטר, רופא משפחה או גורם מבריאות הנפש כמו פסיכולוגים או עובדים סוציאליים אבל, חשוב לגשת לאנשי מקצוע".
"התרופות החדשות עובדות מהר יותר - זו בשורה אדירה"
הבושה והחשש סביב הדיכאון משפיעים לא פעם גם על הטיפול בו. במילים אחרות למרות הכלים האבחוניים המתפתחים והטיפולים היעילים, אנשים עם דיכאון לעיתים מתקשים להיענות לטיפול. "רוב האנשים מחפשים פתרון של טיפול שישאיר אותם קרוב לביתם או טיפול שיחתי, כמו אצל פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני, או טיפול תרופתי שהוא שכיח מאוד", מסביר ד"ר טל. בה בעת ישנו חשש מנטילת תרופות. "אלו תחושות לגיטימיות שחשוב לדבר עליהן", הוא מדגיש. "גורמי המקצוע יכולים לעזור לאדם למצוא את הטיפול בהתאם לאותם פחדים".
ד"ר טל מתייחס בהמשך דבריו לטיפולים החדשים שיונחו השנה על שולחנה של ועדת סל התרופות. נדמה שיותר מתמיד הדאגה לבריאות הנפש היא הכרח קיומי, שנוגע הן למי שנפגעו באופן ישיר מהמלחמה והן למעגלים רחבים יותר שחיים תקופה ארוכה במצב משברי באופיו. לפי ד"ר טל, התרופות החדשות הן לא פחות מבשורה מרגשת. "אנחנו רגילים לתרופות נוגדות דיכאון שעובדות בצורה מסוימת דרך סרוטונין ונוראדרנלין (חומרים כימיים במוח שמשפיעים על מצב הרוח)", הוא מסביר, "אבל כיום יש תרופות אחרות, שנלקחות דרך הפה, והן עובדות דרך קולטנים אחרים, כמו גלוטמט, שזה בעצם מנגנון אחר. זו בשורה חשובה מבחינתנו כי זה מאפשר לתת לאנשים אפשרויות טיפוליות נוספות ומהירות יותר".
אחד מהיתרונות של התרופות החדשות הוא בהשפעה המהירה שלהן, ביחס לתרופות קודמות. "זה קריטי מאוד כי אנשים שסובלים מדיכאון, ובטח כאשר הוא משולב עם אובדנות", הוא מסביר, "כל יום נראה להם כמו נצח, אז תרופה שמשפיעה מהר יכולה להוריד מהר יותר את הסבל".
הבשורה האופטימית יכולה לעודד אנשים שסובלים מדיכאון לפנות בשלב מוקדם יותר לעזרה. "אל תישארו עם זה לבד", מסכם ד"ר טל. "לפעמים מתביישים בזה שסובלים מדיכאון, כי אנחנו משווים את עצמנו לאנשים אחרים. אבל אנחנו אנשים שונים, וסביר שנגיב בצורה אחרת לאירועים. אחד מכל חמישה אנשים סובל מדיכאון. מדובר במצב טבעי, שיכול לקרות. תבררו עם עצמכם מי האדם שאתם סומכים עליו ומרגישים נוח לספר לו ושיקשיב. עצם זה שאדם מבין שייתכן שיש לו דיכאון זה שלב משמעותי מאוד בטיפול במחלה".
למידע ושאלות נוספות יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת.
מוגש כשירות לציבור. בחסות חברת ניאופרם ישראל
