אבירם דגן, חובש במילואים ומתנדב בוועד למלחמה באיידס, לא שוכח את הפעם הראשונה שבה ביקש חיסון ל-HPV (נגיף הפפילומה) מהרופא שלו במבשרת ציון. "הוא שאל אותי: 'למה אתה צריך את זה?'. זה לא נבע מכוונה רעה, כמובן, הוא פשוט לא ידע. הוא לא הכיר את הצרכים הרפואיים של הקהילה הגאה", מספר דגן.
אחרי שהבין שהוא לא מקבל את הטיפול המדויק והמותאם שמגיע לו, עבר דגן למרפאה הגאה של כללית בתל אביב – ומאז לא הביט לאחור. "שם מעודדים את החיסון, יודעים מה לבדוק, ואיך להתייחס – בלי שיפוטיות ובלי בלבול. אתה רוצה שרופא יהיה המבוגר האחראי, אבל לפעמים אתה מגלה שהוא לא יודע מה לעשות איתך. זה לא אמור להיות ככה".
לדבריו, "לפני שעברתי למרפאה הגאה, בדיקות תקופתיות למחלות מין זה משהו שלא הוצע לי מעולם. הייתי צריך לבקש בעצמי. לא נתנו לי בכלל את הבדיקות הנכונות, בטח שלא בדיקות מטושים שהן חשובות מאוד. זה עוד היה לפני שהתחלתי להתנדב בוועד. הרופא פשוט לא היה מודע שלקהילה יש צרכים שונים, ברמת הבדיקות, ברמת הטיפול, מה עושים אם יש פתאום רגישות לפניצילין – אז איך מטפלים בזיבה? ברפואת להט"ב בקיאים בנושאים האלה, אז זה מאוד משמעותי, כי הצרכים שלנו הם שונים".
אבירם דגןצילום: דניאל סטרבורבדיסמהפכת המרפאות הגאות
ד"ר רועי צוקר, מנהל תחום הלהט"ב בשירותי בריאות כללית, מציין כי כללית הייתה מהראשונות לזהות את הצורך בשירות רפואי ייעודי ומותאם עבור הקהילה הגאה.
"בשנת 2009 פתחה כללית את המרפאה הייעודית הראשונה לקהילה הגאה בישראל, שפעלה בתחילה במרכז הגאה בתל אביב", הוא מספר. "מאז, פיתחה הקופה מענה רפואי מגוון עבור הקהילה, כולל מינוי מנהל ייעודי לנושא רפואת להט"ב בהנהלה הראשית. בנוסף, הקופה מפעילה את קבוצת הפייסבוק 'הכי בריאים.ות שיש', שבה חברים כמעט 8,000 א.נשים מכל קופות החולים – ודרכה רופאים ורופאות להט"ב-פרנדלי עונים על שאלות של הקהילה באופן אנונימי".
לדבריו, בכללית פועלות כיום מרפאות ייעודיות לקהילה הגאה במקומות נוספים ברחבי הארץ, לצד מרפאת PrEP אונליין שמעניקה שירות למאות מטופלים באמצעות שיחות וידיאו עם רופאים מוסמכים.
גם קופת החולים מכבי הצטרפה למגמה והקימה לאחרונה מרפאה ייחודית לקהילה הלהט"בית בדרום תל אביב – מרכז רפואי שמאויש בצוותים רגישים ומיומנים שמכירים את הקהילה מקרוב. המרפאה שמה דגש מיוחד על בריאות מינית, רפואת משפחה, רפואת עור ומין, HIV, רפואה גינקולוגית ונפשית – והכול בגישה מכילה, פתוחה ושוויונית. מרכז זה מצטרף למרפאות גאות נוספות שפתחה מכבי לאורך השנים החולפות, ביניהן מרכז הבימה בת"א בניהולה של ד"ר רותי גופן, וכן במודיעין, בר"ג, בב"ש ועוד.
4 צפייה בגלריה
המרפאה החדשה של מכבי שירותי בריאות בנווה שאנן-פלורנטין, תל אביב
(צילום: מכבי שירותי בריאות)
"זה מורגש – גם מהצד של המטפלים וגם מהצד של המטופלים", אומרת ד"ר נועה משב-בש, סגנית הרופאה המחוזית של מכבי ורופאת משפחה במרכז הרפואי החדש לקהילה הגאה בנווה שאנן-פלורנטין, תל אביב. "הרפואה משתפרת – אבל זה עדיין לא מספיק".
לדבריה, קופות החולים משקיעות יותר בהכשרות ופותחות מרפאות ייעודיות, אך בפועל הטיפול עדיין תלוי ברופא הספציפי. "רפואה טובה צריכה להיות שוויונית – בלי שהמטופל ייאלץ להילחם על מקומו".
אחת הדוגמאות לכך היא טיפול מונע ב-HIV – פרפ (PrEP). "לא כל הרופאים יודעים להציע את זה או מוסמכים לרשום אותו", אומרת ד"ר משב-בש. "וחלקם לא שואלים את השאלות הנכונות ולא יוזמים שיחה פתוחה, אם ממבוכה ואם מחוסר ידע מספק". לדבריה, עבור גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים חשוב לבצע בדיקות קבועות ל-HIV, עגבת, כלמידיה, זיבה (כולל משטחי לוע ופי הטבעת), הפטיטיס A, B ו-C, וכן לקבל חיסון ל-HPV.
ד"ר נועה משב-בשצילום: פרטיהיא מוסיפה: "יש נטייה לחשוב ש-HPV הוא 'נושא של נשים', אבל לגברים – ובעיקר לגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים – יש סיכון מוגבר לסרטן פי הטבעת, לוע, וליבלות באיברי המין. החיסון ניתן במסגרת הסל לגברים עד גיל 26 ובמקרים מסוימים גם בגילים מבוגרים יותר – אבל רבים לא מודעים לכך, ולא תמיד מקבלים המלצה מהרופא".
אבירם דגן מוסיף: "כשאתה מגיע לרופא והוא מבולבל ממה שאתה מספר לו והוא לא יודע מה לומר לך – זאת בעיה. אני כמטופל לא בהכרח יודע מה לבקש. וכששואלים אותי למה גבר צריך חיסון HPV, זה שם אותי בעמדה מבלבלת".
מרחב בטוח גם לנפש
ברמה האישית, גם הפחד לחשוף את הזהות המינית לרופא מעכב לא מעט מטופלים. "אני אישית התפדחתי לפנות לרופא המשפחה שלי, לצאת מהארון בפניו, לבקש דברים מסוימים, לשתף אותו בחוויות מיניות", משתף דגן. "אני לא מכיר אותו ולא יודע מה הדעות הקדומות שלו. במרפאה הגאה אני יכול לומר בדיוק מה קורה איתי ואני יודע שהרופאים שם לא יהיו מופתעים מכלום. הם שמעו הכול, הם יבואו בלי שיפוטיות".
ד"ר רועי צוקרצילום: יריב גולדפרבד"ר רואי לאונר-וקס, מתנדב בוועד למלחמה באיידס ולשעבר מנהל מרכז הבדיקות של הארגון, מכיר מקרוב את הצורך בגישה רגישה ולא שיפוטית. "יש אנשים שבוחרים לא להיבדק רק בגלל הפחד להיחשף. המרכז של הוועד למלחמה באיידס מאפשר בדיקות אנונימיות. באים כל מיני סוגי אנשים – כאלה שחיים מחוץ לארון, וכאלה שמעדיפים שלא לערב את רופא המשפחה. ואצלנו זה דיסקרטי, בלי שמות ובלי שיפוטיות".
לדבריו, בחודש הגאווה הוועד למלחמה באיידס נותן בדיקות בכל מיני מוקדים. "זה חודש שיש בו הרבה כיף ושחרור מיני, פוגשים אנשים חדשים, תיירים, יוצאים למסיבות, וגם קצת יותר טסים לחו"ל. אנחנו מעודדים סקס, אוהבים סקס, אבל צריכים לעשות את זה בזהירות, בצורה מושכלת, מוגנת, אחראית ובטוחה. אחת הדרכים היא שכל אדם ייקח אחריות על הבריאות המינית שלו – וזה אומר לעשות בדיקות".
ד"ר רואי לאונר-וקסצילום: דדי אליאסהוא מוסיף כי "בלה דואגת" – הזרוע הלהט"בית של הוועד למלחמה באיידס – פועלת לקידום בריאות מינית בקהילה באמצעות אירועים ייעודיים, קיום ימי בדיקות במוקדים שונים ברחבי הארץ, וכן הפעלת עמדת בדיקות שבועית במרכז הגאה בתל אביב.
ד"ר משב-בש מציינת אף היא כי "שבוע הגאווה הוא חגיגה של זהות וחופש, אבל גם פתח להתנהלות פחות אחראית סביב שימוש בסמי מסיבה מעוררים, Chemsex, צריכת אלכוהול וקיום יחסי מין לא מוגנים. אני ממליצה לבדוק מראש אם צריך לעדכן בדיקות סקר, לדעת איפה מקבלים טיפול מיידי (למשל PEP אחרי חשיפה ל-HIV), ולתכנן שימוש בטוח אם מערבים חומרים. חשוב לא להיבהל – אלא להתכונן".
4 צפייה בגלריה
אדם ליטאור-מור, מנהל תוכנית Fast-Track-City במרכז הגאה של עיריית תל אביב-יפו, בכנס של התוכנית בפריז, 2024
(צילום: פרטי)
"הקהילה הגאה תמיד בחזית"
נושא נוסף שחוזר שוב ושוב הוא הקשר בין גוף לנפש. "הרבה מטופלים, במיוחד טרנסים, מתמודדים עם בדידות, חרדה, דיכאון או טראומה. זה לא מנותק מהבריאות הפיזית – לפעמים כאב כרוני או פגיעה בתפקוד מיני נובעים ממצוקה רגשית. טיפול מכיל בגוף יכול לעזור גם לנפש להחלים", אומרת ד"ר משב-בש.
אדם ליטאור-מור, מנהל תוכנית Fast-Track-City במרכז הגאה של עיריית תל אביב-יפו, מוסיף ממד רחב יותר: "עיריית תל אביב-יפו היא שותפה בפרויקט הבין-לאומי Fast-Track Cities, שבו לוקחות חלק למעלה מ-500 ערים ברחבי העולם. התוכנית פועלת בעיר בליווי ותמיכה של חברת גיליאד – ללא התערבות בתכנים. אנחנו פועלים לאורך כל השנה למיגור HIV, ובמיוחד בתקופת הפרייד. כל יום ראשון מתקיימות בדיקות למחלות מין במרכז הגאה בשיתוף הוועד. המטרה שלנו היא גם לצמצם הדבקות – וגם להוריד את הבושה".
לדבריו, "מחלות מין הן לא סוף העולם. בכל יחסי מין יש סיכון מסוים, ואנחנו כאן כדי ללמד איך להגן על עצמנו. מצד אחד – לנרמל את השיח על בדיקות ויידוע פרטנרים, ומצד שני – לעשות הכול כדי למנוע הדבקה. הבריאות המינית שייכת לכולם, והקהילה הגאה תמיד בחזית – גם בזה".
המרכז הגאה פועל בשיתוף פעולה הדוק עם הוועד למלחמה באיידס, מתוך מטרה ברורה, אומר ליטאור-מור: לגשת לנושא הבריאות המינית בגישה לא שיפוטית, ממקום של קבלה, הנאה וחגיגה של עצמנו. "סקס הוא חלק טבעי ומשמח מהחיים, ודווקא בגלל זה חשוב ללמוד איך לעשות אותו בצורה נכונה, בטוחה ומכבדת לעצמנו ולסביבה", הוא מציין.
הוא מדגיש כי התוכנית פועלת מתוך המרכז הגאה, אך מיועדת לכלל הציבור – לא רק לקהילה הגאה. "אמנם יש התייחסות לצרכים הייחודיים של להט"ב, אבל המענה שהיא מציעה רלוונטי ונגיש לכולם".
המסר של ד"ר משב-בש לצעירים מהקהילה, במיוחד בפריפריה, ברור: "אל תוותרו על הבריאות שלכם – לאף אחד אין זכות לגרום לכם להרגיש פחות. אם הרופא לא רואה אתכם – חפשו אחר שכן. אתם לא צריכים להתנצל על מי שאתם כשאתם מבקשים טיפול".
דגן מסכם זאת בפשטות: "המטרה של הפרייד היא לא רק לחגוג. היא לחזק את הקהילה, להרים את הקהילה – ולהפוך אותה ליותר בריאה".
בימים האחרונים נפתח גם מרכז "עוגן" – מיזם משותף של איכילוב ועיריית תל אביב-יפו, שמציע רפואה מותאמת לקהילה הגאה תחת קורת גג אחת. במקום פועלות מרפאות ייעודיות לרפואת להט"ב, לצד שירותים רווחתיים, קבוצות הכנה להורות ובדיקות רפואיות גם ללא טופס 17. "המטרה שלנו היא להנגיש רפואה מקצועית שהיא גם רגישה ומבינה קהילה", אמר ד"ר צוקר, יוזם המרכז.
במרכז הגאה של עיריית תל אביב-יפו מתקיימות בדיקות אנונימיות למחלות מין מדי יום ראשון, בין השעות 17:00–19:00, בשיתוף הוועד למלחמה באיידס. הבדיקות ניתנות באווירה לא שיפוטית ודיסקרטית, ומלוות בפעילות הסברתית לאורך כל השנה.
