ימים ספורים לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז בטקס חנוכת אסותא באר שבע ש"יבטל את המושג פריפריה" כפי שהבטיח כמה פעמים ב-20 השנה האחרונות, חושפים נתוני דוח שוויוניות בבריאות שהפערים בין מרכז לפריפריה עמוקים מאוד. תוחלת החיים בתל אביב, במרכז הארץ וביהודה ושומרון גבוהה מבפריפריה. ההיצע של רופאות, רופאים ואנשי מקצועות הבריאות נדיב בהרבה במרכז הארץ - אך גם שם ניכרת שחיקה. לעיון בדוח המלא - לחצו כאן.
הנתונים שמתייחסים לשנת 2023 חושפים פערים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה בתוחלת החיים שעמדה בממוצע על 83.3 שנים וממשיכה את מגמת העלייה. תוחלת החיים של גברים ערבים היא כ-78.2 שנים, נמוכה מזו של גברים יהודים, ופער זה גדל בשנים האחרונות. עם זאת, בקרב נשים ערביות נרשמה העלייה הגדולה ביותר בתוחלת החיים בעשור האחרון של 2.3 שנים, כך שהפערים בתוחלת החיים בין נשים ערביות לנשים יהודיות מצטמצמים.
4 צפייה בגלריה
המצב הסוציו-אקונומי משפיע גם על הבריאות. תל אביב מפגינה עוצמה בריאותית. ארכיון
(צילום: Protasov AN / shutterstock)
לשאלת ynet מדוע בתל אביב תוחלת החיים גבוהה משאר הארץ, ענו במשרד הבריאות בתדרוך הכתבים: "יש סיבות שונות שמשפיעות על הבריאות. זה מתחיל ממצב סוציו-אקונומי, מתשתיות בסיסיות, ממודעות של אוכלוסייה לפעילות גופנית ותזונה מיטבית".
בדוח באה לידי ביטוי השפעת המלחמה - בעיקר בתוחלת החיים של יהודים. הפער בין תוחלת החיים של גברים בנטרול הרוגי המלחמה לבין תוחלת החיים שכוללת את הרוגי המלחמה עמד על 11 חודשים ב-2023 (81.5 שנים לעומת 82.4 שנים) ובקרב נשים עמד הפער על ארבעה חודשים (85.8 לעומת 86.1.
בבחינת תוחלת החיים לפי אזור גאוגרפי, ניכר כי במחוזות צפון, דרום וחיפה תוחלת החיים נמוכה מהממוצע הארצי. ההפרש היחסי באזורי הפריפריה (צפון ודרום) גבוה משמעותית מההפרש באזור חיפה. האזור הגיאוגרפי שבו תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר היא מחוז יהודה ושומרון ומחוז המרכז, תל אביב וירושלים. חלק מההבדלים בתוחלת החיים במחוזות נובעים מהבדלים בהרכב האוכלוסייה.
לאורך השנים, ניכר פער בתוחלת החיים בין החברה היהודית לחברה הערבית. הפערים בקרב הגברים גבוהים יותר מאשר בקרב הנשים. תוחלת החיים של גברים ערבים ירדה מאוד בשנות הקורונה, ובשנת 2023 חזרה לרמה שהייתה בה בשנת 2019 לפני הקורונה (78.2), גבוהה אך במעט מתוחלת החיים בשנת 2013. תוחלת החיים של נשים ערביות ירדה גם היא בשנות הקורונה, אך במידה פחות בולטת, ובשנת 2023 הייתה עלייה ניכרת בתוחלת החיים, כך שהיא גבוהה ב-1.3 שנים לעומת 2019 ועומדת על 83.2. מ-2013 עלתה תוחלת החיים בקרב הנשים הערביות ב-2.3 שנים (כ-3%).
שיעור התמותה המתוקנן ב-2023 הוא 4.4 ל-1,000 נפש. שיעור זה ירד בשנת 2023 לעומת 2022. לאורך העשור האחרון, לא ניכרת מגמה ברורה של ירידה או עלייה בשיעורים אלו. שיעורי התמותה בחברה היהודית נמוכים משיעורי התמותה בחברה הערבית. לאורך העשור האחרון ההפרש בשיעורי התמותה בין חברות אלה נע בין 19%-29%. בשנת 2023 ההפרש עמד על 18.6% ובנטרול הרוגי המלחמה על 24.4%. בחינת שיעורי התמותה לפי אזורים גיאוגרפיים מגלה ששיעורי התמותה באזורי תל אביב, המרכז, ירושלים ויהודה ושומרון נמוכים מהממוצע הארצי. באזורי חיפה, הצפון והדרום, שיעורי התמותה גבוהים יותר.
תמותת תינוקות ערבים גבוהה בהרבה
שיעורי תמותת תינוקות לאלף לידות חי חושפים אף הם פערים עמוקים. שיעור תמותת התינוקות לאלף לידות חי עמד ב-2023 על 2.7. גם במדד זה ניכרת מגמה של ירידה לאורך העשור האחרון. ירידה זו ניכרת גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית. עם זאת, הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית ממשיכים. שיעור הירידה בחברה היהודית גדול יותר (ירידה של 16.7% בחברה היהודית לעומת ירידה של 16% בחברה הערבית). שיעור תמותת התינוקות בחברה הערבית גבוה פי 2.7 בהשוואה לחברה היהודית. פער זה גבוה במיוחד באזור הדרום, שם שיעור התמותה בקרב תינוקות ערבים גבוה פי ארבעה מזה שבאוכלוסייה היהודית.
לא רק בתחלואה יש חוסר שיוויון. תושבי המרכז נהנים מנגישות גבוהה יותר לשירותים רפואיים, לכוח אדם מקצועי ולתשתיות, בשעה שתושבי הפריפריה סובלים ממחסור במיטות אשפוז, ברופאים, ובאנשי מקצועות הבריאות. על פי דוח אגף המידע במשרד הבריאות, נכון לדצמבר 2023 שיעור מיטות האשפוז הכלליות בישראל עמד על 1.716 מיטות לאלף תושבים. לשם השוואה, ממוצע המיטות לאלף נפש במדינות ה-OECD (המפותחות) היה 3.81. כלומר: מספר מיטות האשפוז בישראל נמוך ביותר מחצי מבמדינות המפותחות.
4 צפייה בגלריה
תושבי הדרום נותרו הרחק מאחור מבחינת נגישות לשירותי בריאות. בניינים בבאר שבע. ארכיון
(צילום: S1001 / Shutterstock.com)
בהשוואה אזורית ניכר כי מחוזות הפריפריה - צפון ודרום - מתאפיינים בשיעור נמוך של מיטות לאלף נפש. יחד עם זאת, באזורים אלה ניכרת יציבות לאורך השנים במספר המיטות מ-2010 עד 2023, כאשר בשאר האזורים המספר נשחק עם השנים. בשנת 2023 מספר מיטות האשפוז הכלליות לאלף נפש בדרום ובצפון נמוך מהממוצע הארצי, בעוד בירושלים, חיפה ותל אביב הוא גבוה ממנו, ובמרכז דומה לממוצע הארצי.
ב-2023 עמד מספר מיטות אשפוז באגף פסיכיאטריה על 0.36 לאלף נפש. לשם השוואה, ממוצע המיטות הפסיכיאטריות לאלף נפש במדינות ה-OECD היה כמעט כפול - 0.67. במחוז חיפה מספר המיטות היחסי הוא הגבוה ביותר לאורך השנים, אך הוא נשחק במידה ניכרת בין השנים 2015 עד 2023. שחיקה זו ניכרת גם במחוזות המרכז, ירושלים ודרום, אך בשיעורים נמוכים יותר. במחוזות צפון ותל אביב מספר המיטות יציב לאורך שנים אלו. בחיפה ובמרכז מספר המיטות לאשפוז פסיכיאטרי גבוה מהממוצע הארצי, ואילו בדרום, בצפון ובירושלים נמוך ממנו. בתל אביב - המספר דומה לממוצע הארצי.
ב-2023 היה מספר מיטות אשפוז אגף שיקום לאלף נפש הוא 0.1. החשיבות של זמינות מיטות אגף שיקום עולה לאור המלחמה עקב העלייה במספר פצועי המלחמה. בחינת הפערים במיטות אלה בין האזורים הגאוגרפיים בשנת 2023 מצביעה על מספר נמוך יחסית של מיטות בצפון ובדרום, ומספר גבוה יחסית בתל אביב והמרכז. רוב המחוזות שמרו על יציבות במספר המיטות, למעט מחוז תל אביב, שבו ניכרת שחיקה. מספר המיטות לאשפוז גריאטרי הנמוך ביותר - בירושלים ובדרום.
בממוצע השנים 2023-2021 היו 37.7 אלף רופאים ורופאות מועסקים בשנה, עלייה מ-27 אלף בממוצע בין השנים 2014-2012. מספר הרופאים והרופאות לאלף נפש עלה מ-3.3 בממוצע בשנים 2014-2012 ל-3.9 בממוצע בשנים 2023-2021. ב-2022 ממוצע הרופאים והרופאות לאלף נפש במדינות ה-OECD היה 3.7. באזורי חיפה, תל אביב והמרכז מספר הרופאים והרופאות המועסקים לאלף נפש הוא הגבוה ביותר ובאזורי הדרום, ירושלים והצפון הוא הנמוך ביותר.
מספר האחים והאחיות עלה ל-5.4 לאלף נפש ב-2023, אך הוא נמוך בחצי לעומת ה-OECD, שם עומד המספר על 9.4 לאלף נפש. גם במספר האחים והאחיות - מחוזות תל אביב וחיפה גבוהים מהממוצע. מחוזות ירושלים, דרום ומרכז נמוכים מהממוצע.
מספר המועסקים במקצועות הרפואה עלה מ-3.8 לאלף נפש בשנים 2014-2012 ל-5.3 בין 2023-2021. במחוזות תל אביב, חיפה ומרכז מספר המועסקים גבוה מהממוצע ואילו במחוזות ירושלים, דרום וצפון - המספר נמוך מהממוצע.
פער עצום במקצועות הבריאות
בישראל יש בממוצע 0.9 רופאי שיניים לאלף נפש, וגם במקרה זה - הפערים אדירים. במחוזות ירושלים ותל אביב המספר עמד על 1.1 לאלף נפש, לעומת 0.5 במחוז הדרום, 0.7 במחוז חיפה ו-0.8 במחוז המרכז. פערים אדירים גם באודיולוגים וקלינאי תקשורת. במחוז ירושלים עומד מספרם על אחד לאלף נפש, בתל אביב על 0.9, בחיפה 0.8, במחוזות מרכז וצפון על 0.5 ואילו בדרום - רק 0.3 לאלף נפש.
בפיזיותרפיסטים עומד הממוצע הארצי על 0.7 לאלף נפש. במחוז חיפה - אחד לאלף, בתל אביב, במרכז ובצפון - 0.8, בירושלים 0.6 ובדרום רק 0.5. מרפאים בעיסוק - במחוז חיפה - אחד לאלף, בתל אביב ובמרכז - 0.7 לאלף. בדרום, בצפון ובירושלים - רק 0.4 לאלף.
4 צפייה בגלריה
הפערים במקצועות הבריאות, בין היתר בשיקום, בולטים בין המרכז לפריפריה
(צילום: דוברות הדסה)
בכל שנה מאובחנים כ-32 אלף חולי סרטן חדשים. כיום רוב הטיפול מתבצע במכונים אונקולוגיים בבתי החולים הכלליים. 59% מהטיפולים ניתנים בבתי החולים הגדולים בישראל. לפי הדוח, בתי החולים במחוז תל אביב מבצעים כ-32% מהטיפולים במדינה.
המשמעות של פריסה זו של שירותים היא שמטופלים ובני משפחותיהם נדרשים לנסוע מרחקים ארוכים. זאת ועוד: חלוקה לא נכונה זו של משאבים מעמיסה על בתי החולים במרכז. נוסף על כך, בחירום, מטופלים בפריפריה הגיאוגרפית יכולים להתקשות להתנייד, ולכן קיימת חשיבות לקבלת טיפולים חיוניים באזור מגוריהם.
משרד הבריאות השקיע בשנים 2025-2024 יותר מ-300 מיליון שקל בתוכניות ייעודיות לפריפריה בתכנון כוח אדם, תכנון תשתיות בריאות, תוכניות לצמצום פערי בריאות לאוכלוסייה הערבית, החרדית והאתיופית והוביל שיתופי פעולה שונים עם השלטון האזורי והמקומי.
עוד אומרים במשרד הבריאות כי מעבר לתקציב הייעודי לפריפריה הניתן לקופות החולים במסגרת הקפיטציה, הוגדלו גם בשנתיים האחרונות התמריצים למערכת הבריאות, במטרה לעודד פתיחת שירותי בריאות נוספים. הוקצה מבחן תמיכה בהיקף של 100 מיליון שקל לפיתוח תשתיות בחברה הערבית, שרובה מתגוררת בפריפריה וסובלת מנגישות נמוכה לשירותי בריאות. בנוסף, במסגרת מבחני התמיכה של המשרד לקופות החולים, הוכנס תקצוב גבוה יותר לפעילות בפריפריה, בתחומים כמו בריאות הנפש, התפתחות הילד, סיעוד והתמכרויות. גם בתוכניות הלאומיות של בתי החולים ניתן תקצוב גבוה יותר לבתי החולים בפריפריה.
פורסם לראשונה: 17:22, 09.06.25
