בית החולים סורוקה בבאר שבע, שספג פגיעה קשה במלחמה עם איראן, זכה בימים האחרונים לכבוד גדול עם תמונת שער בכתב העת הבינלאומי החשוב Annals of the American Thoracic Society (ATS). זה קרה בזכות מחקר פורץ דרך בהובלת ד"ר גיא חזן, רופא בכיר ביחידת ריאות ילדים ומ"מ מנהל מחלקת ילדים ד' בבית החולים סבן לילדים. הוא גילה קשר מפתיע בין תופעה של קשיי נשימה זמניים אצל תינוקות לבין אסתמה בילדות.
4 צפייה בגלריה
הוביל את המחקר תוך כדי 240 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר. ד"ר גיא חזן
(צילום: רחל דוד לסורוקה)
החוקרים התמקדו בתופעה שכיחה יחסית - אך המסקנה נחשבת לגילוי מעניין ופורץ דרך: בשעות הראשונות שלאחר הלידה מגלים הורים רבים שתינוקם סובל מקשיי נשימה זמניים - קצב נשימה מהיר או קוצר נשימה קל. מדובר בתופעה שמוכרת ברפואה כ"נשמת חולפת של הילוד" (Transient Tachypnea of the Newborn או בקיצור, TTN), שנגרמת לרוב בשל חוסר הבשלת הריאות. ברוב המקרים היא חולפת בתוך שעות ספורות בלבד, והתינוק משתחרר לביתו בריא ושלם. במשך שנים נחשבה התופעה לשפירה, כזו שאינה צפויה להותיר עקבות בריאותיות. במחקר החדש, שפורסם כמאמר מוביל בכתב העת, מצאו החוקרים קשר מפתיע בין TTN לבין אסתמה בילדות.
המחקר התבסס על ניתוח נתונים רחב היקף ממסד הנתונים הארצי של שירותי בריאות כללית, וכלל אלפי ילדים שנולדו במועד - כלומר בשבועות 42-37 להיריון, התקופה הנחשבת לידה בזמן מלא. הממצאים היו חד-משמעיים: ילדים שאובחנו עם TTN בלידה נמצאים בסיכון גבוה בעשרות אחוזים - ולעיתים כפול - לפתח אסתמה עד גיל שש, בהשוואה לילדים שלא חוו את המצב הזה.
4 צפייה בגלריה
כבוד לישראל: שער כתב העת AnnalsATS, שבו פורסם המחקר של ד"ר חזן, עם צילום בית החולים סורוקה
(צילום: Annals of the American Thoracic Society)
את המחקר הוביל כאמור ד"ר גיא חזן בתקופה מאתגרת ויוצאת דופן - תוך כדי 240 ימי מילואים שעשה מאז 7 באוקטובר. במהלך התקופה קיבל ד"ר חזן הודעה משמחת במיוחד: עבודתו התקבלה לכתב עת יוקרתי, נבחרה להתפרסם על שער הגיליון, ואף לוּותה כאמור בתצלום בית החולים סורוקה. זמן קצר לאחר מכן, במתקפה האיראנית, פגע טיל בבית החולים, וצוות מערכת כתב העת האמריקני מיהר ליצור עימו קשר ולשאול לשלומו.
מודל אחר לתת-התפתחות ריאתית
המחקר של ד"ר חזן תר אחר סימנים מוקדמים לאסתמה שהיא מחלה מולטיפקטוריאלית – כזו הנגרמת משילוב של גורמים, ובהם חוסר ויסות של מערכת החיסון שעלול להוביל למחלות דלקתיות, אלרגיות ואסתמה. "במחקר רצינו למצוא מודל קליני שיאפשר לבחון את הקשר בין תת-התפתחות ריאתית לבין אסתמה", הוא מסביר. "פגות היא מודל אפשרי – הרי יילוד שנולד לפני זמנו, ריאותיו אינן מפותחות מספיק, והקשר בין פגות לאסתמה ידוע ומוכר היטב מהספרות הרפואית. אבל דווקא בגלל שמדובר בקשר טריוויאלי, חיפשנו מודל אחר, שיתמקד בתינוקות שנולדו במועד".
בשלב זה בחרו החוקרים להתמקד ב-TTN – מצב שנחשב עד היום לחוסר בשלות ריאתית זמני וחולף, ללא השלכות לטווח הארוך. ד"ר חזן מסביר: "החלטנו לחקור את המודל הזה, שאינו קשור לפגות, ולבדוק אם קיים קשר בינו לבין אסתמה עד גיל 6 - האסתמה המופיעה לפני גיל בית הספר (Preschool asthma). כך יכולנו לענות על שתי שאלות מרכזיות: האחת - האם ל-TTN יש השפעות ארוכות טווח; והשנייה - האם ייתכן שחלק מהילדים האסתמתיים חולים במחלה בעקבות תת-התפתחות ריאתית".
החוקרים בחנו מגוון מדדים הקשורים לאסתמה, ובהם שימוש בתרופות, ביקורים במיון על רקע אסתמה ואשפוזים עקב אסתמה - כולם עד גיל 6. "מצאנו שבכל המדדים האלו השיעור היה גבוה יותר בקבוצת הילדים עם TTN לעומת אלו שלא סבלו ממנו - עד פי שניים בחלק מהמקרים", מציין ד"ר חזן. "וזה אחרי תקנון למשתנים אחרים שיכולים גם הם להשפיע על הסיכון לאסתמה".
לדבריו, הממצאים משנים את האופן שבו יש להתייחס לתופעה. "TTN הוא סמן לתת-התפתחות ריאתית, אבל צריך לזכור שני דברים חשובים: זה לא אומר שכל מי שיש לו TTN יפתח אסתמה, וזה גם לא אומר שמי שאין לו TTN - אין לו חוסר בשלות ריאתית. אין לנו כיום דרך מעשית לאבחן את זה", מדגיש ד"ר חזן.
4 צפייה בגלריה
עבור רופא הילדים, המשמעות היא להיות מודע לממצא ולעקוב אחרי בריאות הנשימה של הילד בשנים הראשונות לחייו
(צילום: Shutterstock)
מה קורה בריאותיו של תינוק עם TTN?
כדי להבין את המנגנון, מסביר ד"ר חזן, יש לחזור לרגע הלידה: "הריאות של היילוד מלאות בנוזלים, ותעלות ייעודיות מופעלות מיד לאחר הלידה - בין היתר בעקבות הסטרס של התהליך - כדי לספוג את הנוזלים ולאפשר לריאות לעבור לחילוף גזים תקין. ב-TTN ההפעלה הזו מתעכבת או אינה מיטבית, ולכן הריאות נשארות 'רטובות' זמן ממושך יותר. זהו אחד הביטויים לחוסר הבשלות הריאתית שעליו אנחנו מדברים".
התופעה אינה נדירה - שכיחותה מוערכת בכ-1%-2% מהיילודים - אך כאמור, לא ניתן לזהות מראש אילו תינוקות יסבלו ממנה. "לכן בחרנו ב-TTN כ'מארקר' לחוסר בשלות ריאתית - כלי שמאפשר לנו לחקור את הנושא גם בקרב תינוקות שנולדו במועד", אומר ד"ר חזן.
המסקנה מהמחקר ברורה: לא כל הילדים עם TTN יפתחו אסתמה, אך מדובר בקבוצת סיכון שדורשת מודעות ומעקב. "עבור רופא הילדים, המשמעות היא להיות מודע לממצא ולעקוב אחרי בריאות הנשימה של הילד בשנים הראשונות לחייו", אומר ד"ר חזן. "עבור רופאים מומחים לאסתמה – זה כלי שיכול לעזור להבין טוב יותר את מקורות המחלה".
ביחידת הריאות בסורוקה מתכננים להמשיך לחקור היבטים שונים של מקורות האסתמה כבר מהינקות, בתקווה לאתר את הילדים שנמצאים בסיכון גבוה – ואולי בעתיד גם לפתח דרכי מניעה.
