"התנאים הפיזיים נוראיים, מה שנקרא 'מרתפי הגיהינום', אבל הצוות פה עושה מעל ומעבר", מספרת לימור, בתו של חיים בן ה-80 שאושפז בסורוקה לפני כשבוע. חיים הוא אחד מ-52 חולים שנאלצים לשהות כעת בקומה מינוס 2, באולמות צפופים ששימשו עד לאחרונה למרכז הדרכה, ומוקד שבת (מקום שמאפשר למשפחות המטופלים לסעוד בשישי-שבת). המתחם שהוסב לחלל אשפוז ושאליו הורדו חלק מהמחלקות הפנימיות עם פרוץ המלחמה נותר פעיל בעקבות נזקי הטיל האיראני. "רוחצים את המטופלים במיטה", מתארת לימור את התנאים הקשים.
ההרס בסורוקה ותנאי האשפוז הבלתי נסבלים
(צילום: אורן רייס)
באולמות הללו, עם הפרדה של וילונות בלבד, פחות ממטר בין חולה לחולה, ללא מקלחות ועם חדרי שירותים בודדים, נאלצים לשהות החולים, רובם מבוגרים עם מחלות מורכבות. "אלה תנאים שאתה לא רוצה להשאיר אף אחד שם, אבל אין לנו מקום אחר", אומר ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת הכללית ומומחה ברפואה דחופה. "בסוף הסבא בן ה-80 שמגיע עם דלקת בדרכי השתן צריך להתאשפז, אין מה לעשות. וצריך לתת לו מקום ראוי, וזה לא מקום ראוי. אני לא הייתי מאשפז שם בסיטואציה הזאת את אמא שלי היום". החדשות הרעות: המצב הזה לא ישתנה בחצי השנה עד השנה הקרובה.
14 צפייה בגלריה
הנזק העצום לבניין הכירורגי הצפוני בבית החולים סורוקה שנפגע ישירות מטיל
(צילום: מאיר אבן חיים)
14 צפייה בגלריה
קומת מעבדות המחקר ספגה פגיעה ישירה וריח השריפה עדיין מרחף באוויר. הקומות מתחתיה נהרסו אף הן
(צילום: מאיר אבן חיים)
כמעט חודש לאחר פגיעת הטיל בבית החולים סורוקה, בתוך רעש של מסורים, מקדחות, שברי זכוכיות, ריחות של שריפה וצפצופים של מכשירים שנהרסו, מתברר היקף הנזק העצום שספג מרכז-העל היחיד מדרום לשיבא. אחד ממוקדי הנזק הכבד: שמונה מתוך 19 חדרי הניתוח בבית החולים, הושבתו לחלוטין. האזור שבו אוחסנו תרופות וציוד במתחם מלא כעת בבלוקים ובבטון שקרס מהקירות הסמוכים.
"נדבך מאוד משמעותי מפעילות חדרי הניתוח של בית החולים הייתה בחדרים האלה, שפעלו במהלך היום, וגם אחרי הצהריים - ניתוחי אף אוזן גרון, ניתוחי עיניים, אורולוגיה, ניתוחים בילדים", מסביר ד"ר סלוצקי. מלבד הפגיעה התפקודית, נהרס גם ציוד רפואי המיועד לניתוחים אלה, וכן מכונות הנשמה ותרופות - בשווי של מיליוני שקלים.
ד"ר צחי סלוצקי: "בסוף הסבא בן ה-80 שמגיע עם דלקת בדרכי השתן צריך להתאשפז, אין מה לעשות. וצריך לתת לו מקום ראוי, וזה לא מקום ראוי. אני לא הייתי מאשפז שם בסיטואציה הזאת את אמא שלי היום"
כדי להתמודד עם המצב עד לסיום השיפוץ, הצפוי בעוד כשנה, בית החולים מפעיל מסביב לשעון את חדרי הניתוח הדרומיים. ארבעה חדרי ניתוח גינקולוגיים הושמשו גם כן לצורך ניתוחים כירורגים כלליים. בסורוקה אף בוחנים את האופציה לשכור חדרי ניתוח במרכזים שונים בבאר שבע. "אנחנו מקווים שזה ייסגר בימים הקרובים", אומר ד"ר סלוצקי.
למרות הקושי, מדגיש ד"ר סלוצקי שכל מי שזקוק לניתוח דחוף מקבל מענה בסורוקה. "הניתוחים שביטלנו לגמרי הם ניתוחים שאין להם דחיפות, שהמצב לא מסכן את המטופל או פוגע באיכות החיים. אין ניתוח אונקולוגי, שמטופל צריך הסרת גידול בקיבה למשל, שלא נעשה אותו, ואין מישהו עם שבר כתוצאה מטראומה שלא ינותח מיד", הוא מבהיר.
מאיפה יגיע הכסף הגדול?
בזהירות מוביל אותנו ד"ר סלוצקי לקומות 6-5 בבניין הכירורגי הצפוני, למיקום נפילת הטיל. יום לפני האירוע פונו משם מטופלי המחלקה האורולוגית, מה שהציל את חייהם. כעת ניתן לראות במקום רק שאריות של חדרי מטופלים בין ההריסות. באותו בוקר, שהו במתחם רק שני רופאים שהגיעו לאסוף ציוד לאחר תורנות. במזל הם נכנסו למרחב המוגן, ויצאו ללא פגע. "יחסית להרס בחוץ הם יצאו עם קצת אבק ולא קרה להם כלום", הוא מספר.
14 צפייה בגלריה
"המדינה צריכה להיכנס לתמונה, אין פה שום ספק". ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל בית החולים סורוקה
(צילום: מאיר אבן חיים)
הקומה השישית, קומת מעבדות המחקר של בית החולים, נשרפה כליל. ריח השריפה החזק מורגש גם אחרי כמעט חודש. "הרבה מחקרים, חלקם פורצי דרך שנמחקו ביום אחד, לא נשאר זכר לכלום", אומר ד"ר סלוצקי.
השאלה הגדולה שמרחפת בחלל האוויר היא מהיכן יגיע סכום העתק שנדרש לשיקום בית החולים. שר הבריאות אוריאל בוסו ציין בדיון שנערך בכנסת בשבוע שעבר, כי על פי מס רכוש מוערך השיקום ב-300-200 מיליון שקלים, אך בבית החולים מעריכים שהסכום נדרש רק כדי להוסיף שתי קומות לבניין הכירורגי הדרומי באופן שיאפשר לבית החולים לשוב לשגרת עבודה מלאה.
"זו הערכת נזק ראשונית, בלי שבדקנו את כל המכשירים, אנחנו מעריכים שהיקף הנזק מבחינת הציוד הרפואי יהיה אפילו יותר גבוה מזה", מסביר ד"ר סלוצקי. לדבריו, טרם קיבלו את ההערכה המלאה ממס רכוש. ממשרד האוצר נמסר ל-ynet כי "הנושא נמצא בימים אלו בבחינה מקצועית של רשות המיסים".
מאז פגיעת הטיל תרמו כמה ארגונים לשיקום בית החולים, אך החשש הקיים הוא שהמדינה תשאיר את סורוקה והמפעילה כללית, לשקם את בית החולים רק בסיוע של תורמים נדיבים. "בסוף יש פה אירוע יותר גדול מכללית וסורוקה. המדינה צריכה להיכנס לתמונה, אין פה שום ספק. הם צריכים להכניס את היד לכיס ולהשקיע", הוא אומר.
14 צפייה בגלריה
שמונה חדרי ניתוח נהרסו והושבתו לחלוטין, מה שהוביל לדחיית ניתוחים לא דחופים
(צילום: מאיר אבן חיים)
14 צפייה בגלריה
"מבחינתנו הכי טוב שהבניין שניזוק ייהרס. יש על זה כרגע דיונים עם קונסטרוקטור של משרד הבריאות"
(צילום: מאיר אבן חיים)
לטווח הארוך, אין מנוס מבניית מגדל אשפוז חדיש (בניין "תקומה") שעלות הקמתו נאמדת ב-960 מיליון שקל. בניין זה יספק מענה למיגון מלא (מחלקות אשפוז, חדרי ניתוח, חדרי צנתורים, דימות, מערך קרדיולוגי וחניון תת-קרקעי שיהווה גם בית חולים חירום).
גם מחלקות השיקום של סורוקה, שעמדו בחוד החנית של מלחמת חרבות ברזל ובהן אושפזו מאות חיילים פצועים מאז שבעה באוקטובר, עומדות ריקות כיום. "ההרס פה מאוד משמעותי, לא רק של המבנה, גם של הציוד המאוד יקר שהיה בפנים", אומר ד"ר סלוצקי. חדר הטיפולים הגדול, שם חזרו חיילים ללכת, שם קרו ניסים, נהרס גם כן. "אלמה אברהם היקרה (שחזרה משבי חמאס אחרי 51 ימים) רקדה פה במרכז עם הפיזיותרפיסטית המדהימה שלנו", נזכר ד"ר סלוצקי. במקום שבו רקדה, שולט כעת ההרס. "ברור לנו שאין בנגב מספיק מקומות שיקום, ולכן אנחנו צפויים לשכור בימים הקרובים שטח קרוב לסורוקה, לשם נחזיר את מחלקות השיקום", הוא אומר.
"באירופה היו סוגרים לחצי שנה"
לפני כשבועיים וחצי, עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש, בעוד בתי החולים ברחבי הארץ החלו לחזור מהמרחבים המוגנים למחלקות האם, בסורוקה התחילו לתכנן היכן ניתן לפתוח עוד מיטות אשפוז - עבור מחלקות שהמבנים שלהן נהרסו.
14 צפייה בגלריה
חדר הטיפולים במחלקת השיקום של סורוקה. במקום הזה רקדה אלמה אברהם, החטופה ששוחררה, עם פיזיותרפיסטית. כיום שורר שם הרס מוחלט
(צילום: מאיר אבן חיים)
14 צפייה בגלריה
המקום שבו שוקמו עשרות לוחמים ואזרחים שנפצעו מתחילת המלחמה נחרב לחלוטין. הכניסה למחלקת השיקום
(צילום: מאיר אבן חיים)
נכון להיום, בבית החולים פועלות כ-900 מיטות מתוך 1,200 שהיו לפני הפגיעה. כמעט כל המחלקות חזרו לפעילות, אך באופן מצומצם. רובן אינן ממוקמות במתחמים המקוריים: המחלקה האורולוגית ומחלקת עיניים פועלות בבניין נשים, מחלקת אף-אוזן-גרון הועברה לבניין האורתופדיה ושש המחלקות הפנימיות מפוזרות ברחבי בית החולים. "קולגות באירופה אומרים לי 'בכל מקום באירופה היו סוגרים את בית החולים לחצי שנה, תבנו מחדש ותתחילו', אבל אין לנו את הפריבילגיה הזו, היא לא קיימת, וזה גם לא האופי של העובדים והצוות. סורוקה זה בית החולים היחיד בנגב, שנותן מענה רחב ליותר ממיליון איש", אומר ד"ר סלוצקי.
"באותו יום חמישי, שלוש שעות אחרי הפגיעה, חדר המיון כבר היה פתוח, קיבל צנתורי לב ומוח, חדר טראומה וחדרי ניתוח דרומיים פעלו. העובדים המדהימים של סורוקה, מבינים שהם היחידים שיכולים לתת מענה לתושבי הנגב, והם עובדים".
14 צפייה בגלריה
חלונות בניין המחלקות הפנימיות בבית החולים סורוקה נופצו מההדף. רק מעלית אחת פועלת, לוחות גבס החליפו את החלונות
(צילום: מאיר אבן חיים)
בבניין הפנימיות ובבניין שנפגע ישירות נהרסו כל המעליות. עד כה, הצליחו בסורוקה להשמיש מעלית אחת בבניין הכירורגי, ושלוש בבניין הפנימיות. "אי אפשר לאכלס בניין בלי מעלית. זה מגביל מאוד, במיוחד במצבי חירום כמו שריפה שמצריכים פינוי דחוף. בסוף יש גם מטופלים שצריכים לרדת דחוף ל-CT, לחדר ניתוח, לכן אנחנו עובדים חזק להחזיר אותן לפעילות כמה שיותר מהר".
עד לפגיעת הטיל, אושפזו במחלקות הפנימיות כ-280 חולים, כיום מאושפזים בקושי 190 חולים - 52 מהם בקומה מינוס 2. סורוקה, שמצטיין בשנים האחרונות במדד מניעת זיהומים בבתי החולים, מתקשה כעת לשמור על אותם הסטנדרטים בשל הצפיפות והיעדר האוורור. "אנחנו עושים את המקסימום אבל בסוף היכולת היא מוגבלת כשאין לך תנאים ראויים. אף אחד לא חשב לאייש פה כמות כזו של מטופלים. זה לא עונה על הקריטריונים של העולם המודרני של 2025".
"לתת הרגשה טובה למרות התנאים"
"כשהטיל פגע, אף אחד לא ביטל את החולים", מוסיף פרופ' לאוניד ברסקי, יו"ר החטיבה הפנימית בבית החולים ומנהל מחלקה פנימית ו'. "המשכנו לעבוד רצוף בלי הפסקות. אנחנו עושים מה שאפשר בתנאים שיש. גם סטודנטים וסטאז'רים אנחנו לא מבטלים, וממשיכים להכשיר".
14 צפייה בגלריה
"אנחנו עושים מה שאפשר בתנאים שיש". פרופ' לאוניד ברסקי, יו"ר החטיבה הפנימית בבית החולים
(צילום: מאיר אבן חיים)
14 צפייה בגלריה
"יש ריחות, והכול סגור ואטום". עליזה מרדכי, מנהלת האחיוּת במחלקה פנימית א' בסורוקה
(צילום: מאיר אבן חיים)
רק קומה אחת בבניין המחלקות הפנימיות המקורי חזרה לפעילות. במקום חלונות שהתנפצו מההדף, הותקנו קירות גבס אטומים. "זה לא פשוט. עם כל האבחנות של פצעי לחץ וגנגרנות (נמק חמור של רקמות) וריחות, והכול סגור ואטום", מתארת עליזה מרדכי, מנהלת האחיוּת במחלקה פנימית א'. "אבל אנחנו משתדלים לתת הרגשה ותחושה טובה למטופלים למרות התנאים".
עליזה מרדכי: "זה לא פשוט. עם כל האבחנות של פצעי לחץ וגנגרנות (נמק חמור של רקמות) וריחות, והכול סגור ואטום. אבל אנחנו משתדלים לתת הרגשה ותחושה טובה למטופלים למרות התנאים"
התחזית קודרת במבט קדימה לחורף, תקופה שבה התפוסה עולה על 100%, והמסדרונות מלאים בחולים. "אם לא נספיק להכשיר את הבניין הזה בצורה טובה ומיטבית לחורף, נהיה בבעיה רצינית. אי אפשר בחורף להיות עם קירות גבס, תחשבו על כל הזיהומים הוויראליים", אומר ד"ר סלוצקי.
לדבריו, גם סבלנותם של המטופלים הולכת ופוחתת. "בהתחלה כולם היו איתנו, הבינו את האירוע ונרתמו. אבל בסוף אתה רוצה שאמא אבא שלך ישכבו בתנאים סבירים, ועכשיו התחילו ובצדק להגיע תלונות להנהלה", הוא מספר. "זה לא פתרון שיכול להיות לאורך זמן".
בהנהלה חוששים גם מעזיבה של רופאים בגלל התנאים. "קשה לדמיין הרבה צוותים בארץ שהיו עוברים כל כך הרבה דברים, ועדיין נשארים לעמוד איתנים, באים כל בוקר לעבודה בתנאים לא תנאים, עם רופאים בכירים שאין להם משרדים, ומתמחים שאין להם איפה לשים אפילו את התיק", אומר ד"ר סלוצקי. "אבל זה לא לאורך זמן. בסוף סורוקה כעוגן מרכזי צריך להמשיך להביא לפה רופאים טובים ולשמר אותם, ואם לא ניתן להם אופק, אנשים אולי יחשבו אם לעשות פה תתי-התמחויות ואם להישאר".
להיכנס מתחת לאלונקה
הצורך המיידי, מסביר ד"ר סלוצקי הוא בבנייה של שתי קומות עליונות נוספות בבניין הכירורגי הדרומי, בעלות של כ-200 מיליון שקלים, שם יהיה ניתן לאכלס עוד ארבע מחלקות אשפוז. "יש כבר תוכנית. ברגע שיהיה אישור, יכולים להתחיל לבנות מחר בבוקר", הוא אומר.
14 צפייה בגלריה
"רופאים בכירים שאין להם משרדים, ומתמחים שאין להם איפה לשים אפילו את התיק". הנזק מפגיעת הטיל
(צילום: מאיר אבן חיים)
14 צפייה בגלריה
בתנאים הללו יהיה קשה לשמור על רמת המצוינות של סורוקה במניעת זיהומים. אשפוז במתחם התת-קרקעי
(צילום: מאיר אבן חיים)
בטווח הרחוק, כאמור, מתוכננת הקמתו של בניין אשפוז חדש בן 10 קומות ממוגן כולו, "בניין התקומה", שעלותו מוערכת בכמיליארד שקלים, וצפויות בו גם ארבע קומות תת-קרקעיות שייתנו מענה בחירום. בסורוקה מקווים שהבניין החדש יהווה חלופה לבניין הכירורגי הצפוני שנפגע ישירות. "מבחינתנו הכי טוב שהבניין שניזוק ייהרס. יש על זה כרגע דיונים עם קונסטרוקטור של משרד הבריאות", אומר ד"ר סלוצקי. למרות שבמשרד הבריאות מרבים לשים דגש על בניין התקומה, מדובר בפרויקט שנמצא בשלבים ראשוניים מאוד, ועל פי ההתנהלות המוכרת עד עתה, נראה שייקח זמן רב עד שיוקם.
"אפשר להגיד שבית החולים חזר לפעילות של 80% והוא מסתדר לבד, אבל זה לא נכון. אנחנו הופכים כל אבן כדי שהאירוע הזה יקרה, כדי לתת מענה טוב לתושבי הנגב, אבל אסור לתת לדברים האלה לשקוע ולהגיד 'בית החולים סורוקה יסתדר', כולם צריכים להירתם", אומר ד"ר סלוצקי. "זו שעתה היפה של המדינה לבוא ולהגיד 'אין ברירה, צריך להיכנס פה מתחת לאלונקה, להביא את הכסף הזה לסורוקה עכשיו ולבנות. לא כדי שנחזור לאיפה שהיינו, אלא כדי שנצא יותר חזקים".
