המספר היבש של 80% מהמיטות בסורוקה (1,024) שחזרו לפעילות הוא רק חלק מהתמונה הכוללת שנותרה קשה מאוד מאז פגיעת הטיל האיראני במרכז-העל היחיד בדרום הארץ (היחיד מדרום לשיבא). מנכ"ל סורוקה מקבוצת כללית, פרופ' שלומי קודש, סיפר בדיון שנערך היום (ב') בכנסת: "אנחנו מאשפזים במוקד השבת שלנו (שמיועד לארוחות של בני משפחה) בין 12-10 אנשים רתוקים למיטה, שנמצאים באולם הזה בצפיפות של 40 ס"מ בין מטופלים, באתר שאין בו מקלחות. רוחצים אותם במיטה, בלי חלונות ועם אוורור חלקי". צפו בדברים הקשים שנאמרו בכנסת:
מנכ"ל סורוקה, פרופ' שלומי קודש, שרטט תמונת מצב קשה
(צילום: ערוץ כנסת )
פרופ' קודש הוסיף: "תושבי הנגב ישלמו את המחיר הזה עכשיו לתשעה עד 12 חודשים לאשפוז במקומות האלה, כי לא דאגו למיגון קודם. וזה החדר הקל יותר, יש מקומות יותר קשים". חלק מהחולים מאושפזים או מטופלים במרתפים, במקלטים ובאולמות ברחבי הקמפוס.
7 צפייה בגלריה
"אני עכשיו מוציא 150 מיליון שקל שאין לי, רק כדי להחזיר את סורוקה למצב שבו היה לפני שלושה שבועות"
(צילום: דוברות סורוקה)
מנכ"ל סורוקה הביע חשש כי בעקבות המצב והתנאים הקשים, רופאים לא יישארו לעבוד בבית החולים, בהם גם רופאים שמגיעים במיוחד ממרכז הארץ. "אם רופאים יעזבו את הנגב, מתמחים לא יגיעו להתמחות, דור העתיד לא יהיה, זה איום אמיתי שצריך לתת לו מענה", אמר. פרופ' קודש הסביר עוד כי יש צורך במיגון מלא ומקיף לבית החולים. "לא יכול להיות שבכל הסלמה אנחנו סוגרים שמונה חדרי ניתוח, שלושה חדרי צנתורים, עכשיו גם את בניין הפנימיות, ופוגעים פגיעה אנושה באוכלוסייה", אמר.
"בואו לא נסגור יותר פונקציות קריטיות בסורוקה בכל הסלמה. בספר שופטים הארץ שקטה למשך ארבעים שנה, אנחנו מקווים לארבעים יום או ארבע שנים, לפחות לתקופה הזו בואו נראה את זה קורה".
פרופ' שלומי קודש: "אם רופאים יעזבו את הנגב, מתמחים לא יגיעו להתמחות, דור העתיד לא יהיה, זה איום אמיתי שצריך לתת לו מענה. לא יכול להיות שבכל הסלמה אנחנו סוגרים שמונה חדרי ניתוח, שלושה חדרי צנתורים, עכשיו גם את בניין הפנימיות, ופוגעים פגיעה אנושה באוכלוסייה"
הדברים נאמרו בדיון משותף של ועדת הבריאות והוועדה לפיקוח הסרת חסמים בנושא שיקום ותקומה של המרכז הרפואי סורוקה, לאחר שנפגע קשות מטיל במהלך המלחמה עם איראן. ההערכה היא שעלות השיקום והשבת בית החולים לתפקוד מלא תגיע למאות מיליוני שקלים, ועוד מיליארד שקלים נוספים להקמת בניין אשפוז חדש, ממוגן ומודרני.
פרופ' שלומי קודש צילום: אלכס קולומויסקי"הגענו לסיור בסורוקה עם שר הרווחה ח"כ יעקב מרגי, ראינו קומות הרוסות, חדרים הרוסים, קומות שנפלו, ציוד שנפגע. אבל יחד עם זה ראינו רוח יציבה, רופאים ורופאות שעומדים כחומה בצורה מול הכאוס וממשיכים בעבודתם גם תוך כדי באחריות ובשקט", אמר בפתח הדיון יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יונתן מישרקי.
פרופ' שלומי קודש סיפר שבשעת פגיעת הטיל היו בבית החולים 1,400 אנשים – בהם מטופלים ומשפחותיהם, רופאים, אחיות ועובדי מנהל. "זה לא דומה לפגיעת טיל בבניין מגורים", אמר. הטיל פגע ישירות בבניין האשפוז הכירורגי הצפוני, אך ההדף פגע גם בבניינים נוספים בכל רחבי הקמפוס, בהם גם בניין המחלקות הפנימיות.
הזדמנות לשיקום ולתקומה
שר הבריאות אוריאל בוסו ציין כי משרד הבריאות נערך כבר חודשים רבים לתרחיש של מלחמה עם איראן. "לצערנו, כמעט כל תרחיש התממש, אפילו פגיעה ישירה במרכז רפואי גדול, ועדיין יצאנו בנס גדול מאותה פגיעה", אמר. "תארו לעצמכם שבו זמנית היינו צריכים לטפל באירוע רב-נפגעים ענק, לפנות מאות פצועים, במרכז הרפואי היחידי שנמצא עוגן בנגב, בדרום. ההוראות של משרד הבריאות ושיתוף הפעולה והוראות הנהלת בית החולים הצילו חיים".
"חוץ מהפגיעה הישירה אין מקום אחד בקמפוס הענק הזה שלא היו בו זכוכיות או מכשירים רפואיים שניתזו לכל עבר", הוסיף השר בוסו. הוא הדגיש כי לצד הפגיעה והכאב, משרד הבריאות רואה במקרה הזדמנות לשיקום ותקומה של סורוקה, וכן פיתוח בית החולים, בין השאר לקראת פתיחתו של בית החולים הנוסף שיבא נגב בעוד כמה שנים, ויצירת תחרות הוגנת בין בתי החולים.
7 צפייה בגלריה
"אין מקום אחד בקמפוס הענק הזה שלא היו בו זכוכיות או מכשירים רפואיים שניתזו לכל עבר"
(צילום: דוברות סורוקה)
לדבריו, מס רכוש מתמחר את השיקום ב-300-200 מיליון שקל, "אבל לא זה האירוע, אנחנו רוצים להסתכל על העתיד, אם זה 900 מיליון או מיליארד, ואנחנו נעשה את החלוקה - מה חלקו של משרד הבריאות, מה חלקם של ידידי סורוקה ומה חלקה של קבוצת כללית", אמר.
השר בוסו ציין כי מרגע הפגיעה, משרד הבריאות מינה פרויקטור מלווה, וכי המשרד מקדם גם פרויקט של מיגון חדרי ניתוח צפוניים, שהעבודות בהם כבר החלו. לטענת השר, קידום "מבנה התקומה" כולל הקמת בניין אשפוז חדש בן 10 קומות ממוגן כולו וכן ארבע קומות תת-קרקעיות שייתנו מענה בחירום, שיכלול מחלקות אשפוז, חדרי ניתוח, חדרי צנתורים לב ומוח, מערך קרדיולוגי ומערך דימות. לדברי השר, תכנון המבנה נמצא כעת בשלבים ראשוניים, והמענה התקציבי לקידום הבניין נמצא בימים אלו בשיח בין-משרדי עם משרד האוצר וראש הממשלה. במקביל, ציין השר כי המשרד מקדם הקמת שלושה חדרי ניתוח דרומיים מתועשים ושתי קומות נוספות במבנה הדרומי. "יהיה מענה אמיתי", הבטיח.
חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הדגישו כי אסור שהמדינה תהיה "הזנב של הפילנתרופיה", כפי שהגדיר חבר הכנסת מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי). ח"כ יסמין סאקס-פרידמן (יש עתיד), שמתגוררת בעצמה בבאר שבע, הוסיפה כי אפילו תושבי העיר באר שבע תורמים כסף לסורוקה, וכי מדובר במצב לא תקין, שכן המדינה זו שצריכה להקצות את התקציבים.
"זו תהיה הפקרות"
ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ', אמר בדיון: "זה הרגע שלנו להעצים את סורוקה. אני רוצה לבקש מחברי הכנסת לא להתקטנן, לתת בנדיבות, לבנות את זה כמו שצריך, ושזה לא ייקח כל כך הרבה זמן. אל תיתנו לרגע ההיסטורי הזה לחמוק, כי בעוד חודשיים כולנו נחזור לשגרה. אל תשכחו את סורוקה, זה המרכז הרפואי היחיד בנגב. אם לא נעצים אותו, זו תהיה הפקרות מצד כולנו".
7 צפייה בגלריה
"אני רוצה שהטרמינולוגיה תהיה לא רק שיקום של סורוקה, אלא תקומה של סורוקה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
נציגת משרד האוצר ציינה כי יש לצלול לעבודה מקצועית מקיפה על מנת להבין את אומדן הנזק באופן מלא וכן לפעול לקידום הצרכים המותאמים ביותר. היא ציינה עוד כי בשנים האחרונות הושקעו יותר מחצי מיליארד שקל במיגון בתי החולים. ח"כ ביטון הדגיש כי יש להתאים את קצב העבודה לצורך העולה מהשטח. יו"ר הוועדה ח"כ מישרקי הוסיף: "אני רוצה שהטרמינולוגיה תהיה לא רק שיקום של סורוקה, אלא תקומה של סורוקה, כי שיקום זה לשקם את מה שניזוק ואת מה שנהרס, אבל תקומה זה כבר במונחים של השקעה".
רוביק דנילוביץ': "זה הרגע שלנו להעצים את סורוקה. אני רוצה לבקש מחברי הכנסת לא להתקטנן, לתת בנדיבות, לבנות את זה כמו שצריך, ושזה לא ייקח כל כך הרבה זמן. אל תיתנו לרגע ההיסטורי הזה לחמוק, כי בעוד חודשיים כולנו נחזור לשגרה. אל תשכחו את סורוקה"
הדיון עסק גם בפערים הקיימים ממילא בדרום, ולצד הקמת בית החולים החדש שיבא נגב, חידדה נציגת האוצר את הצורך בהשקעה בסורוקה, ומניעת מצב שבית חולים עתידי כזה או אחר ינצל את המצב של בית החולים למשיכת רופאים.
ח"כ פרידמן ציינה כי המצב בסורוקה אינו רק בעיה של בית החולים, אלא של כל תושבי הנגב. "אנחנו שגרים בנגב, שמתים קודם, שאין לנו תורים. עד שיהיה הבניין החדש, ועד שיהיה האשפוז, האם משרד הבריאות נותן גב לנגב? מה התוכניות עד שיהיה הבניין? מה אנחנו אמורים לעשות"?
7 צפייה בגלריה
"תארו לעצמכם שבו זמנית היינו צריכים לטפל באירוע רב-נפגעים ענק, לפנות מאות פצועים, במרכז הרפואי היחידי שנמצא עוגן בנגב, בדרום"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בוסו ענה לחברת הכנסת כי משרד הבריאות פועל לקידום מענים. "כרגע סורוקה זה העוגן היחידי והמרכזי שנמצא כמרכז על בנגב. אנחנו נותנים מענים, בודקים גם הסכמים עם מרכזים רפואיים אחרים, מחלקות שסורוקה יהיה האבא הרפואי שלהם. בכל שבוע נבחנים הצרכים של בית החולים לצד האפשרויות הקיימות, והשמשת מחלקות נוספות".
גנץ: להשקיע המון במה שצריך
איתן שלייפר, סמנכ"ל לוגיסטיקה ותשתיות של כללית, ציין את הפגיעה ההיקפית בבית החולים, מלבד הפגיעה הישירה ואמר כי בימים אלה פועלים בשטח 150 עובדים כדי להחזיר את הבית החולים לפעילות מלאה בטווח של עד 180 ימים. "ברמה הפרקטית אני רואה שכולם תמימי דעים ומבינים את הצרכים, אבל אני עכשיו מוציא 150 מיליון שקל שאין לי, רק כדי להחזיר את סורוקה למצב שבו היה לפני שלושה שבועות. יש קבלנים בשטח", אמר. הוא הדגיש כי הקמת בניין תקומה תיקח ארבע שנים נוספות.
7 צפייה בגלריה
"בית החולים לא יוכל לנתח בחודשים הקרובים אם לא ישקם את טיפול נמרץ"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
7 צפייה בגלריה
"סורוקה יישאר מרכז הכובד הרפואי הגדול בסביבה, בטח בשנים הנראות לעין. צריכים לעזור לו ככל שרק ניתן"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שלייפר התייחס למיגון בית החולים, וגם לצורך בהסרת החסמים כדי לקדם את התוכניות הקיימות. "חדרי הניתוח הצפוניים היו ניזוקים כנראה הרבה פחות אם היינו גומרים למגן אותם טרם האירוע. קיבלנו תקציב ממשרד הבריאות, ומצאנו פתרון שמקובל על פיקוד העורף, אבל בסוף אתה נתקע ברמת ההיתרים, האישורים מהכבאות, מהגנת הסביבה, כל פעם יש אירוע אחר". הוא הסביר כי "בית החולים לא יוכל לנתח בחודשים הקרובים אם לא ישקם את טיפול נמרץ. יש לנו תוכנית מסודרת לשקם, ההיתר מתעכב ברמת העירייה".
יו"ר המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, שהשתתף בדיון, אמר כי "הנגב חייב פתרון רפואי טוב יותר ממה שיש לו היום". לדבריו, "איך שאני לא הופך את זה, סורוקה יישאר מרכז הכובד הרפואי הגדול בסביבה, בטח בשנים הנראות לעין. צריכים לעזור לו ככל שרק ניתן. התרשמתי בביקור מהתפקוד המאוד גבוה, גם באירוע שהיה. אני חושב שהדבר החשוב והנדרש בזמן חירום, כדאי שיהיה ממוגן. על כל השאר לחשוב פעמיים. עדיף להשקיע המון במה שצריך, מאשר קצת בהכול".
יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, פנה במכתב למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, לפעול בדחיפות למיגון בתי החולים והמרפאות בקהילה. הוא הסביר כי בבתי חולים רבים אין חדרי ניתוח ממוגנים, ועקב כך אין באפשרות הרופאים לבצע ניתוחים דחופים בשעת חירוםת. "למרבה הצער, למרות חלוף כשנה וחצי מאז, ולמרות שהוקצה על ידי משרד האוצר תקציב של 270 מיליון שקל למיגון מרחבים בבתי חולים ובמרפאות, וכן 150 מיליון שקל נוספים למיגון מרחבים קריטיים, ניכר כי לא נעשה כמעט דבר", כתב פרופ' חגי.
