אם אי פעם הרגשתם שרק נחיר אחד באמת "פתוח", אתם לא מדמיינים. זו תופעה טבעית ומוכרת שנקראת "מחזור האף": מצב שבו זרימת האוויר גדולה יותר בנחיר אחד, ובהמשך מתחלפת לנחיר השני. התופעה הזאת נבדקה כבר במחקרים קודמים, ובשנים האחרונות נוספו גם מחקרים שבחנו מה קורה כשמכוונים את הנשימה בכוונה דרך נחיר אחד בלבד, ואיך זה עשוי להשפיע על פעילות המוח, מצב הרוח ונדידת מחשבות.
במהלך היום הנחיריים מתחלפים ביניהם, וכל פעם נחיר אחר הופך לדומיננטי בזרימת האוויר. המעבר הזה יכול לקרות אפילו כל כשעתיים בזמן ערות, ובתדירות נמוכה יותר בזמן שינה. המנגנון כולל שלבים של גודש ושחרור גודש, והוא נועד בין השאר לאפשר לרירית האף "לנוח", להישאר לחה, ולסייע בהגנה מפני פתוגנים, כך דווח ב-CNN. התהליך מתרחש באופן אוטומטי ונשלט על ידי ההיפותלמוס במוח, שמווסת בין היתר תהליכים פיזיולוגיים רבים בגוף.
מה קורה באף שלנו במהלך היום?
מחקר שפורסם ב-2016 בכתב העת PLOS One, שבו חוקרים מדדו את מחזור האף במשך 24 שעות ב-33 נבדקים בריאים, מצא שכל המשתתפים הראו החלפה מחזורית בין נחיר ימין לשמאל. משך המחזור הממוצע בזמן ערות היה כ-2.02 שעות, ובשינה כ-4.5 שעות. כלומר, המחזור נמשך זמן רב יותר בלילה. החוקרים גם מצאו שהמחזור "חזק" יותר בזמן שינה, כלומר ההבדל בין הנחיריים בולט יותר, בעוד שבזמן ערות הזרימה מאוזנת יותר.
עוד נמצא באותו מחקר כי אצל המשתתפים, שהיו כולם ימניים, הייתה נטייה קלה אך מובהקת לבלות יותר זמן בדומיננטיות של נחיר שמאל. בממוצע, משך הדומיננטיות של נחיר שמאל היה 2.63 שעות לעומת 2.17 שעות לנחיר ימין. בנוסף, נמצא קשר בין קצב הנשימה לבין עוצמת מחזור האף: כאשר הנשימה הייתה איטית יותר, הדומיננטיות של נחיר אחד הייתה חזקה יותר. החוקרים גם תיעדו קשר בין תנוחת הגוף לבין זרימת האוויר: שכיבה על צד אחד הייתה קשורה לזרימה גדולה יותר דווקא בנחיר הנגדי.
ד"ר אביטל פלנרצילום: גבע טלמור"מחזור הנשימה האפית הוא תופעה פיזיולוגית טבעית המתרחשת בגוף באופן אוטונומי לאורך כל שעות היממה", מסבירה ד"ר אביטל פלנר, רופאת אף-אוזן-גרון מומחית, אחראית רפואת אף-אוזן-גרון במחוז דן-פ"ת כללית. "במסגרת מחזור זה, אחת לכמה שעות רירית האף בנחיר אחד נעשית גדושה יותר, בעוד שבנחיר השני הגודש פוחת. למרות השינויים הללו, ההתנגדות הכוללת לזרימת האוויר באף נשארת כמעט קבועה – ולכן במצב תקין רוב האנשים כלל אינם מודעים לכך שהתהליך מתרחש".
עם זאת, אצל אנשים עם נשימה אפית תקינה ניתן לעיתים להבחין במחזור הנשימה כאשר נושמים באיטיות דרך האף. "חשוב להדגיש כי מדובר בתהליך אוטומטי שאינו נשלט באופן מודע", אומרת ד"ר פלנר. "הדרך היחידה שיכולה להשפיע עליו במידה מסוימת היא שינוי תנוחה, למשל בשכיבה על הצד: כאשר שוכבים על צד ימין, זרימת האוויר דרך נחיר שמאל משתפרת – ולהפך. גם במקרה זה מדובר בהשפעה מוגבלת בלבד, ואין דרך מודעת או תרופתית לשנות את המחזור עצמו. מסיבה זו תרגילי נשימה אינם יעילים לשינוי מחזור הנשימה האפית".
מנגנון ההגנה של האף
לפי מומחים, למחזור האף יש גם משמעות תפקודית. לפחות 12 אלף ליטר אוויר עוברים דרך האף בכל יום, ולכן ההחלפה בין הנחיריים עשויה להפחית עומס, למנוע יובש ברירית ולעזור למערכת הנשימה בהתמודדות עם גורמים מזהמים ופתוגנים. זיהומים כמו הצטננות או שפעת, אלרגיות, שימוש יתר בתרסיסים נגד גודש, פוליפים באף או סטייה של מחיצת האף עלולים לשבש את המחזור ולהוביל לתחושת חסימה ממושכת. במקרים של הצטננות, הגודש באף יכול להימשך עד כשבועיים, בעוד שסינוסיטיס עשויה להימשך גם ארבעה שבועות. אם נחיר אחד נשאר חסום יותר משבועיים, ובמיוחד אם יש הפרשה חריגה, מומלץ להיבדק על ידי מומחה.
תרגילי נשימה דרך נחיר אחד בלבד נחקרו בשנים האחרונות כדי לבדוק אם הם משפיעים על רוגע, סטרס ופעילות המוח
(צילום: Shutterstock)
לפי חלק מהמחקרים, כאשר נחיר ימין דומיננטי הגוף נוטה להיות במצב ערנות או סטרס גבוה יותר, בעוד דומיננטיות של נחיר שמאל קשורה יותר למצב רגוע.
מה קורה כשנושמים בכוונה דרך נחיר אחד
אבל בשנים האחרונות המחקר עבר מהשאלה הפשוטה של "למה הנחיר מתחלף" לשאלה אחרת: האם יש הבדל גם בהשפעה של נשימה דרך נחיר ימין לעומת שמאל.
מחקר שפורסם ב-2024 בכתב העת Brain Sciences בחן 20 משתתפים בוגרים במשך שמונה ימי תרגול של נשימה דרך נחיר אחד בלבד. עשרה מהם תרגלו נשימה דרך נחיר שמאל, ועשרה דרך נחיר ימין. לפני ואחרי כל תרגול הם דירגו מדדים כמו לחץ, אי שקט, רוגע, שמחה וצלילות מחשבתית, ואחרי התרגול נבדקה גם מידת נדידת המחשבות. לפי הממצאים, בשתי הקבוצות נרשם שיפור כללי בתחושת הרווחה: הייתה ירידה מובהקת בסטרס ובאי שקט, עלייה מובהקת ברוגע, ועלייה מסוימת בשמחה. לעומת זאת, לא נמצא שינוי מובהק בצלילות המחשבתית. בנוסף, לאורך שמונת ימי התרגול נרשמה ירידה בנדידת מחשבות.
אלא שכאן נמצא גם הבדל בין הצדדים. לפי המחקר, נשימה דרך נחיר ימין הייתה קשורה יותר להפחתת סטרס, הפחתת אי שקט והגברת רוגע. נשימה דרך נחיר שמאל הייתה קשורה יותר להפחתת נדידת מחשבות לאורך הזמן. החוקרים סיכמו ששתי שיטות הנשימה עשויות לשפר רווחה נפשית, אבל לא באותו אופן: ימין בלט יותר במדדי מצב רוח ולחץ, ושמאל בלט יותר במדד של נדידת מחשבות.
סטייה של מחיצת האף: מצב שבו המחיצה המפרידה בין הנחיריים אינה ממוקמת בדיוק במרכז
(צילום: Shutterstock)
עם זאת, חשוב להדגיש שגם החוקרים עצמם הגדירו את העבודה הזאת כמחקר פיילוט קטן. היו בו רק 20 משתתפים, לא הייתה קבוצת ביקורת, והמדדים התבססו על דיווח עצמי.
סטיית מחיצת האף
ד"ר פלנר מציינת כי באחוז לא מבוטל מהאוכלוסייה קיימת סטייה של מחיצת האף – מצב שבו המחיצה המפרידה בין הנחיריים אינה ממוקמת בדיוק במרכז. "לפי הערכות שונות, תופעה זו קיימת בכ-22% עד 50% מהאנשים. ברוב המקרים מדובר בסטייה קלה שאינה גורמת להפרעה משמעותית בנשימה, וגם אצל אנשים אלה מחזור הנשימה האפית מתרחש באופן תקין ואינו מורגש. הסיבה לכך היא שהגוף מסוגל לאזן באופן פיזיולוגי את זרימת האוויר בין הנחיריים".
עם זאת, במצבים המגבירים גודש באף – כמו צינון על רקע מחלה ויראלית (למשל שפעת), נזלת אלרגית או סינוסיטיס – מחזור הנשימה האפית עשוי להיות מורגש הרבה יותר. "במקרים כאלה ייתכן שבשעות מסוימות ביום אחד הנחיריים ירגיש סתום במיוחד, ולאחר כמה שעות התחושה תשתנה והנחיר ייפתח, בעוד שהנחיר השני ייחסם. לרוב מדובר במצב זמני המשתפר לאחר חלוף המחלה או התקף האלרגיה".
היא מדגישה כי אם מופיע קושי בנשימה דרך נחיר אחד – בין אם באופן פתאומי ובין אם בהדרגה – ואינו משתפר בתוך כשבועיים, מומלץ לפנות לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון. "במידת הצורך תבוצע בדיקה אנדוסקופית של חללי האף, שמטרתה לאבחן את הגורם לחסימה האפית ולקבוע את הטיפול המתאים".
מה קורה במוח?
מחקר נוסף, שפורסם ב-2022 ב-Scientific Reports, בדק את הנושא מזווית אחרת: לא איך המשתתפים הרגישו, אלא מה קורה בפועל בפעילות המוח בזמן נשימה דרך נחיר אחד בלבד. במחקר השתתפו 30 אנשים בריאים בני 20 עד 53, והחוקרים מדדו אצלם פעילות מוחית באמצעות EEG עם 64 אלקטרודות בזמן נשימה דרך נחיר אחד, ולאחר מכן דרך הנחיר השני.
נשימה דרך נחיר אחד בלבד עשויה להיות קשורה לשינויים בפעילות המוח, אם כי החוקרים מדגישים שמדובר בממצאים ראשוניים
(צילום: Shutterstock)
לפי המחקר, נשימה חד-נחירית אכן הייתה קשורה לשינויים משמעותיים בפעילות המוח בהשוואה לנשימה רגילה. כשהחוקרים בדקו את ההבדל בין נחיר דומיננטי לנחיר לא דומיננטי, הם מצאו שנשימה דרך הנחיר הלא דומיננטי הייתה קשורה לירידה בפעילות בכל תדרי הגלים שנבדקו, בעוד שנשימה דרך הנחיר הדומיננטי הייתה קשורה לירידה רק בחלק מהתדרים, בעיקר אלפא, בטא וגאמא.
כאשר ניתחו את הנתונים לפי צד - שמאל לעומת ימין - התמונה הייתה מעט אחרת. נשימה דרך נחיר שמאל הייתה קשורה להפחתת פעילות מוחית ברוב תחומי התדר, ונשימה דרך נחיר ימין הייתה קשורה להפחתה פחות נרחבת ולפעילות גבוהה יותר יחסית. החוקרים ציינו שנשימה דרך נחיר שמאל הייתה קשורה לדפוסים שנצפו גם במצבים של רגיעה, מנוחה ומדיטציה, ולכן פירשו את הממצא ככזה שעשוי להעיד על מצב מנטלי רגוע יותר. מנגד, נשימה דרך נחיר ימין הייתה קשורה בעיניהם למצב של עוררות גבוהה יותר.
גם כאן, החוקרים הדגישו שמדובר בממצאים ראשוניים. הם כתבו שהקשר בין נשימה דרך נחיר אחד לבין פעילות מוחית אינו פשוט, ושיש צורך במחקרי המשך כדי להבין טוב יותר את המשמעות הקלינית של הממצאים.
כשמחברים את כל המחקרים האלה, מתקבלת תמונה מעניינת. מצד אחד, מחזור האף הוא תופעה פיזיולוגית רגילה, מתועדת היטב, שמשתנה לאורך היום ומושפעת משינה, מקצב הנשימה ומתנוחת הגוף. מצד שני, מחקרים מעלים אפשרות שלנשימה מכוונת דרך נחיר אחד בלבד יש גם קשר למדדים של רוגע, סטרס, נדידת מחשבות ופעילות מוחית.
