בשיתוף עוזרמד
צפו בכתבה המלאה:
"אנחנו עם שחי בחרדה מתמדת", מרין ליבמן
(הפקה: אור נתן, לינוי מסטבוים | צילום: מתן טורקיה)
"מהשביעי באוקטובר אפשר לראות שינוי מהותי במספר הפניות על רקע טראומטי. הפניות ממש הוכפלו", מספרת מרין ליבמן, פסיכולוגית קלינית המטפלת בנפגעי טראומה. "אנחנו עם שחי בחרדה מתמדת, מדברים ממש על צונמי של פניות על רקע טראומטי".
גם כאשר מושגת הפסקת אש זמנית, ההקלה היא רגעית בלבד. החרדה ממשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, מחכה לרגע הבא שבו תפרוץ החוצה והנתונים מדברים בעד עצמם, מתחילת המלחמה מספר הפניות זינק מכ-350 בשבוע לכ-3,200 בשבוע, לפי דיווחי מרכזי סיוע הנפש.
הפגיעה הנפשית אינה אחידה. "יש אנשים שחוו את המלחמה בצורה ישירה - חיילים שנפצעו או אנשים שנפגעו בפיגועים. יש את אלה שחווים אובדן ויש את אלה שחווים את הפגיעה בצורה עקיפה יותר, כל אחד מהם זקוק לטיפול קצת אחר", מסבירה ליבמן.
בתוך מגוון הטיפולים הקיימים, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בולט כפתרון יעיל במיוחד למצבי טראומה. "זהו טיפול יחסית קצר מועד, ממוקד ומובנה", אומרת ליבמן. "אנחנו מתמקדים בבעיה הספציפית - הטראומה - ומנסים לעזור למטופל לחזור למעגל החיים".
עם זאת, תנאי חשוב להצלחת הטיפול הוא הפציינט והמוכנות שלו לקחת חלק פעיל בתהליך. "זה מצריך כוח רצון, כוחות נפשיים ורצון לשינוי", מדגישה הפסיכולוגית. בדיוק כאן טמון האתגר - במצבי דיכאון קשה, כאשר הכוחות אוזלים, הטיפול הזה עלול להיות פחות יעיל.
המציאות הקשה של השנה האחרונה הביאה רבים למצבים שבהם טיפול פסיכולוגי לבדו אינו מספיק. "בשנה האחרונה במיוחד, אנשים חווים את הטראומה בצורה קשה ויש מצבים שאי אפשר לא להשתמש בטיפולים תרופתיים", אומרת ליבמן.
במקרים הקשים ביותר, כאשר קיימות נטיות אובדניות, המערכת נאלצת להשתמש באמצעים דרסטיים יותר - אשפוז ואפילו טיפול בנזעי חשמל. "זה נשמע מפחיד", מודה ליבמן, "אבל כשצריך להציל מישהו, אנחנו נציל אותו ולפעמים טיפול תרופתי, משולב עם טיפול פסיכולוגי, הוא הכי יעיל".
למרות הכל, אנשים רבים עדיין חוששים מטיפול תרופתי. "יש אנשים שמטילים ספק, חוששים מתופעות הלוואי - עלייה במשקל, פגיעה בליבידו ועוד", מפרטת ליבמן. "להם אני אמליץ על טיפולים אלטרנטיביים".
2 צפייה בגלריה
אני ממש מפצירה באנשים לא להתעלם מהמצוקה הנפשית שהם חווים. המצבים האלה נוטים לא להיעלם מאליהם", מרין ליבמן
(צילום: מתן טורקיה)
מה עושים כשמפחדים מתופעות לוואי?
אין פתרון אחד שמתאים לכולם. "יש מטופל שטיפול תרופתי יתאים לו בצורה מושלמת, ויש אחר שיסבול מתופעות לוואי נוראיות," מדגישה ליבמן. "הכוונה היא לעשות סקירה מעמיקה של הרקע האישי ורק אז להתאים את הטיפול".
לפי ליבמן, במקרים מסויימים ישנן עוד אלטרנטיבות לנוגדי דיכאון וחרדות ממשפחת ה-SNRI או ה-SSRI. "יש סוגים שונים של תוספי תזונה, היפריקום, אומגה שלוש, פסיפלורה, יש כל מיני, כמובן שזה לא מחליף. כלים נוספים הם תרגול מיינדפולנס, נשימות, טיפולים קבוצתיים, זה משהו שיכול מאוד מאוד לעזור, כי פתאום אדם מבין שהוא לא לגמרי לבד בעולם הזה, שיש עוד אנשים שחווים מצוקה, שחווים סבל ופתאום הוא נעזר. זה מדהים".
ליבמן עצמה נחשפה בשנה האחרונה לתוסף תזונה טבעי בשם עוזרלקס: "מדובר בתוסף תזונה שנחקר קלינית. שמעתי אנשים שמדווחים שהוא מסייע להם להרגיש רגועים ויציבים יותר, והחלטתי לנסות על עצמי. בינתיים אני מרוצה ואני בהחלט אמליץ עליו".
עוזרלקס הינו תוסף תזונה מבוסס על זן מיוחד שנבחן מתוך 247 זנים שונים של צמח העוזרר ועבר מחקר קליני. זהו צמח המוכר במסורות הרפואה הקדומות בעיקר להפחתה של כאבי מחזור, כאבי שרירים, לדיכאון וחרדות. "כשאני ממליצה על טיפול אלטרנטיבי, חשוב לי לוודא שמדובר במוצר שנבדק קלינית. שהוא מבוסס על מחקרים, על חומרים שלא יכולים לפגוע, על חומרים טבעיים, שאם כבר הם יכולים רק להועיל", מסבירה ליבמן.
"במהלך שנות עבודתי, אני נתקלת המון במטופלים שממש יש להם אברסיה, כלומר ממש התנגדות לטיפולים תרופתיים והם חייבים תרופה, הם חייבים טיפול", אומרת ליבמן. "אני ממש מפצירה באנשים לא להתעלם מהמצוקה הנפשית שהם חווים. המצבים האלה נוטים לא להיעלם מאליהם".
בתקופה שבה רובנו מתמודדים עם צורה כלשהי של חרדה או דיכאון, החשיבות של מתן מענה הולם ומותאם אישית גדולה מתמיד. המפתח הוא לא להתעלם, להיות קשובים לעצמנו ולסובבים אותנו, ולחפש את הדרך המתאימה לנו להתמודד עם האתגרים הנפשיים של התקופה.
בשיתוף עוזרמד
פורסם לראשונה: 14:00, 17.07.25
