צעיר בשנות ה-20 לחייו מצפון הארץ חזר לאחרונה מניתוח להארכת גפיים שבוצע בטורקיה, עם סיבוכים קשים בעצמות הירכיים. הצעיר אושפז בבית החולים רמב"ם ובימים האחרונים שוחרר לשיקום בקהילה. לפי הערכת הרופאים, הוא עלול להישאר נכה לכל חייו. כך נודע ל-ynet.
קראו עוד על הניתוח הלא-שגרתי:
פרופ' מארק אידלמן, מנהל המחלקה לאורתופדיה ילדים ברמב"ם, מסביר כי "הצעיר הגיע עם זיהום באזור הניתוח ומהבדיקה מצאנו שלא רק שהפעולה בוצעה בצורה לא תקינה, הוא לא ביצע שום פעילות שיקומית לאחר מכן או פעילות למניעת זיהומים סביב הפינים החיצוניים שחודרים לשרירים ולעצמות, שלא לדבר על ביקורות לאחר הניתוח, לכן אנחנו חוששים שנגרם לו נזק בלתי הפיך".
בעבר בוצעו ניתוחים להארכת גפה לצורך תיקון הבדל משמעותי באורך הרגליים, טיפול בתסמונות גנטיות כמו אכונדרופלזיה (נמכות קומה) או אחרי שברים מורכבים שפגעו בגדילה. בשנים האחרונות, יותר צעירים פונים להליך מסיבות אסתטיות, כדי להוסיף כמה ס"מ לגובהם.
לדברי פרופ' אידלמן, מומחה בעל שם עולמי בשיקום עיוותים בגפיים ובהארכת גפיים על רקע מומים מולדים, זו אינה הפעם הראשונה שבה נתקל בסיבוכים על רקע רצון לבצע ניתוח אסתטי להארכת גפיים. "מדובר בניתוחים שדורשים מומחיות, ציוד מתקדם ומתאים וגם רצוי מאוד - גיבוי של מערך רפואי מקצועי שיכול לטפל בזיהומים ובעיות", הוא אומר.
פרופ' מארק אידלמן מרמב"ם מסביר על הסכנות בהליך הארכת גפיים
(צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
פרופ' אידלמן מסביר כי ניתוח הארכת גפיים מתבצע בכמה שלבים. "תחילה שוברים באופן מבוקר את העצם שברצוננו להאריך, למשל עצם הירך או השוק". בהמשך, מרחיקים בין חלקי העצם. בשלב זה, ניתן לקבע את המצב באמצעות מתקן חיצוני - מתקן מתכתי שמורכב סביב הרגל, עם טבעות ומסמרים שחודרים דרך העור ומתחברים לעצם. "המתקן מאפשר שליטה מדויקת על תהליך ההארכה, כאשר המטופל או הצוות הרפואי מסובבים מוטות בקצב של מילימטר בכל יום", מסביר פרופ' אידלמן.
עם זאת, לדבריו, ב-15 השנים האחרונות החלו להשתמש בשיטה שבה הקיבוע הוא פנימי, באמצעות החדרת מסמר טלסקופי לתוך העצם. "המסמר הזה מורכב משני חלקים שיכולים 'להתרחק' זה מזה בהדרגה, כלומר הוא יכול להתארך מבפנים לאט לאט", מסביר פרופ' אידלמן. הוא מציין כי היתרון של הקיבוע הפנימי הוא שאין מסמרים שחודרים דרך השריר, מצב שכרוך בכאב רב, ומגביר את הסיכון לזיהומים, שכן מדובר בקיבוע חיצוני וחשוף.
3 צפייה בגלריה
בשיטה המסורתית, הקיבוע מתבצע באמצעות פינים שחודרים את שכבת השריר - הליך שכרוך בכאב רב. ארכיון
(צילום: Shutterstock)
הצעיר, שגובהו 1.62, טס לטורקיה בחודש אפריל לבצע את הניתוח, וההארכה המשולבת בוצעה תוך שימוש במסמר פנימי וקיבוע חיצוני. ואולם, לטענת הרופאים ברמב"ם, לאחר הניתוח לא בוצע כל מעקב אחר מצבו על ידי הרופאים המנתחים. הוא שב לארץ כשהוא סובל מזיהום כרוני, בכל מקום שבו הוחדרו המסמרים. "הוא כרגע לא יכול ליישר את הרגליים, סובל מזיהום ופגיעה ברקמות רכות, וכן מאי חיבור של העצם", אומר פרופ' אידלמן. "זו הטרגדיה. הוא נסע כי רצה עוד כמה ס"מ, ועכשיו הוא סובל מנכות. הוא עשה זאת במחיר זול מאוד, וככל הנראה הקיבוע היה משומש", הוא מוסיף.
לטענת פרופ' אידלמן, לאחר כל ניתוח אורתופדי מומלץ לבצע פיזיותרפיה כדי "להחזיר את האיבר המנותח, לתפקוד רגיל", הוא אומר. "במקרה הנוכחי, המטופל לא עשה שיקום כראוי, בטח לא על פי תוכנית טיפול כלשהי, ויחד עם הזיהום קיבלנו 'מתכון בטוח' למגבלה מאוד רצינית שתישאר ככל הנראה להמשך חייו".
"זו זכותו של כל אחד לבחור אם הוא מעוניין לבצע ניתוח כזה, אך חשוב לבצע את זה במקום מבוקר ומסודר", סיכם פרופ' אידלמן. הוא הוסיף כי "צעירים כאלה, שחוזרים ארצה עם סיבוכים רפואיים מורכבים, ייפלו בסופו של דבר למעמסה כלכלית על מדינת ישראל ועל משלם המיסים הישראלי, לכן יש לנו פה אינטרס להעלות מודעות לסכנה בביצוע ניתוח עם פוטנציאל לסיכון במקומות שאינם מתאימים או מתמחים בכך".
