בישראל חיים כיום מאות אלפי חולי סוכרת, אך רק מיעוט מהם מקבלים את התרופות המתקדמות הקיימות בסל הבריאות – שמאזנות סוכר, מפחיתות משקל ומקטינות את הסיכון לאי-ספיקת כליות. רופאי משפחה, שפועלים בעומס עצום, מתקשים לעקוב אחר ההנחיות המשתנות וההתוויות הסבוכות. כדי למנוע מקרים של תת-טיפול – פיתח פרופ' נעים שחאדה, מנהל מיזם "ספרת הסוכרת בגליל" ע"ש ראסל ברי של אוניברסיטת בר-אילן, "מחשבון סל הבריאות" חדש, שמסייע לרופא להבין אילו טיפולים מגיעים לכל חולה. המטרה: לצמצם פערים ולמנוע סיבוכים קטלניים של מחלת הסוכרת, כמו דיאליזה או קטיעות גפיים.
סוכרת נחשבת לאחת המגפות המשמעותיות של המאה ה-21. שיעורי התחלואה עולים בהתמדה ברוב מדינות העולם, והשלכות המחלה חורגות בהרבה מאיזון רמות הסוכר בדם. שני שלישים ממקרי המוות בקרב חולי סוכרת מיוחסים למחלות לב וכלי דם, וכ-50% מהחולים סובלים מפגיעה כלייתית. סוכרת היא גם הגורם המוביל לאי-ספיקת כליות סופנית ולצורך בדיאליזה. בנוסף, היא מלווה לעיתים קרובות בלחץ דם גבוה, פגיעה בעיניים ובעצבים, ושכיחות גבוהה של כבד שומני.
3 צפייה בגלריה
"הרופאים פועלים בעומס אדיר – צריך לספק להם כלים פרקטיים, לא עוד מסמכים"
(צילום: shutterstock)
בשלבים המוקדמים, סוכרת לא תמיד נותנת אותות ברורים. לצד תסמינים מוכרים כמו עייפות, צמא והטלת שתן מרובה – ישנם סימנים פחות מוכרים שעשויים להצביע על בעיה מתפתחת: פצעים שאינם מחלימים, גרד כרוני (במיוחד באזורי קפלים), כתמים כהים בצוואר ובבתי השחי, ראייה מטושטשת לסירוגין, תחושת נימול או צריבה בגפיים, וזיהומים חוזרים בעור או בדרכי השתן.
לדברי פרופ' שחאדה, מומחה לסוכרת ומנהל מיזם "ספרת הסוכרת בגליל" של אוניברסיטת בר אילן, "סימנים כאלה לא תמיד מזוהים כקשורים לסוכרת, ולכן האבחון מתעכב. כשהמחלה מזוהה מוקדם, ניתן למנוע סיבוכים חמורים".
"אם המידע היה נגיש יותר, זה היה נמנע"
בעשור האחרון נרשמה התקדמות משמעותית בטיפול בסוכרת. תרופות חדשות מצליחות לאזן סוכר, להפחית משקל, ולהקטין את הסיכון למחלות לב וכליה. תרופות אלו הוכנסו לסל התרופות, אך בפועל – רק 30%–40% מהמטופלים שזכאים להן אכן מקבלים אותן.
פרופ' שחאדה מספר: "בדקתי חולה עם סוכרת ומחלה לבבית קשה שלא קיבל את התרופות המתקדמות. הוא אמר שאין לו ביטוח משלים והוא לא יכול להרשות לעצמו לרכוש אותן. הוא בכלל לא ידע שהתרופות הללו כלולות בסל ושמחירן מסובסד. המקרה הזה היה הטריגר לפיתוח מחשבון שיאפשר לרופאים לדעת בדיוק מה מגיע לכל מטופל – ולא להסתמך רק על הזיכרון".
לדוגמה, גבר בן 60, תושב הגליל, אובחן עם סוכרת והשמנת-יתר, וסבל במשך שנים מפגיעה כלייתית עם חלבון בשתן. אף שהיה זכאי לתרופה המתקדמת הקיימת בסל, הרופא לא היה מודע לכך – והמטופל לא יכול היה לממן אותה בעצמו. רק לאחר הידרדרות משמעותית, החולה הופנה לדיאליזה.
"אם המידע היה נגיש יותר, זה כנראה היה נמנע", מסביר פרופ' שחאדה. "הרופאים פועלים בעומס אדיר – צריך לספק להם כלים פרקטיים, לא עוד מסמכים".
הנתונים: עלייה קבועה ומדאיגה
כ-600 אלף ישראלים מאובחנים כיום עם סוכרת, ועוד כמיליון נמצאים בשלב טרום-סוכרתי – שבו רמות הסוכר גבוהות, אך עדיין לא בתחום הסוכרתי. לפי ההערכות, כ-8% מהאוכלוסייה הטרום-סוכרתית מפתחת סוכרת מדי שנה. אם לא יחול שינוי משמעותי – מספר החולים בישראל צפוי לעבור את המיליון עד 2040.
במחוז הצפון שיעור חולי הסוכרת גבוה ב-20% מהממוצע הארצי – כ-12% לעומת כ-10% בכלל המדינה. שיעור החולים שאינם מאוזנים בגליל גבוה ב-30% מהממוצע, ונרשמים בו יותר מקרים של סיבוכים כמו מחלות לב, אי-ספיקת כליות, וקטיעות גפיים. "הפערים האלו לא מקריים", אומר פרופ' שחאדה. "הם תוצאה של מחסור במשאבים, עומס רופאים, וקשיים בגישה למידע טיפולי".
"הרופא לא יכול לזכור הכול"
הקצב המהיר של עדכוני הסל, ההבדלים בין הקופות והעומס במרפאות הקהילה – כל אלו מקשים על הרופא לעקוב אחרי ההתוויות העדכניות. "רופא משפחה צריך לנהל עשרות מטופלים ביום. הוא לא יכול לזכור בעל פה את כל הנחיות הסל או להקדיש זמן לבדיקה מול כל קופה. התוצאה היא שמטופלים פשוט לא מקבלים את מה שמגיע להם", אומר פרופ' שחאדה.
3 צפייה בגלריה
פרופ' נעים שחאדה, מנהל מיזם "ספרת הסוכרת בגליל" של אונ' בר-אילן
(צילום: ספרת הסוכרת בגליל)
במסגרת מיזם "ספרת הסוכרת בגליל", הפועל כחלק מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת, פותח "מחשבון סל הבריאות" שיאפשר לרופא להזין נתוני בסיס – ולקבל תשובה מיידית אם המטופל זכאי לתרופות הקיימות בסל. המערכת מתעדכנת באופן שוטף לפי הנחיות משרד הבריאות והקופות, ומציגה מידע ברור וקל לשימוש.
"המחשבון לא מחליף את שיקול הדעת הרפואי – אלא תומך בו", מדגיש פרופ' שחאדה. "הוא יכול להיות כלי משמעותי לצמצום תחלואה – במיוחד תחלואה לבבית וכלייתית – ולמנוע טיפולים פולשניים יקרים כמו דיאליזה".
השימוש במחשבון התחיל במספר מרפאות בצפון הארץ, במחלקות פנימיות בבתי החולים, וכיום זמין בכל רחבי הארץ. המטרה היא לעזור לרופאים לתת לכל חולה סוכרת בישראל את הטיפול הנאות שהוא זכאי לו, ללא תלות במקום מגוריו או ביכולת הכלכלית שלו.
