תת-תזונה בגיל השלישי היא תופעה מדאיגה שמתרחשת מתחת לרדאר של מערכת הבריאות ושל משפחות רבות, ועלולה להשפיע על איכות ותוחלת החיים של אלפי מבוגרים בישראל. מאחורי מנות קטנות מדי, תחושת שובע מוקדמת ואובדן תיאבון מסתתרת בעיה רפואית רחבת היקף.
תת-תזונה (Malnutrition) היא מצב שכיח בגיל המבוגר. לפי הערכות, כ-3% מהמבוגרים הסיעודיים החיים בביתם ועד כמעט שליש מאלו הנמצאים באשפוז או במוסדות סובלים מתזונה לקויה. לרוב, מדובר בתהליך שמתהווה בהדרגה לאורך תקופה, ומתפספס בקלות.
3 צפייה בגלריה
תיאבון ירוד, בדידות או ירידה קוגניטיבית – כל אלה עלולים להוביל לתת תזונה מבלי שהסביבה תבחין בכך. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
במאמר חדש שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine, החוקרים מדגישים כי תת-תזונה בקרב מבוגרים היא תופעה שכיחה אך אינה מזוהה מספיק, ועלולה להוביל להחמרה בריאותית ולתמותה. הם אף מציינים כי קיימות כיום הנחיות מקצועיות המיועדות למניעה ולטיפול בתופעה, אך בפועל – היא עדיין אינה מאובחנת מספיק בשגרה הרפואית.
לדברי ד"ר גלית סגל, מנהלת תחום גריאטריה במאוחדת, "אחד האתגרים הוא שזה לא ניכר לעין. לפעמים הירידה במשקל איטית, ולפעמים המזון פשוט דל מאוד בערכים תזונתיים. כמו הרבה דברים בגריאטריה, הסימנים אינם ספציפיים – עייפות, ישנוניות, ירידה באנרגיה או הליכה למרחקים קצרים יותר – וצריך לחפור לעומק כדי להבין שהבעיה היא בתזונה. האתגר הוא שכל הסינדרומים האלה מאוד דומים, ולכן חשוב לזהות מה קורה אצל כל אדם בנפרד".
לא תמיד רואים בעיניים
הסיבות לתת-תזונה רבות ומשולבות: שינוי במנגנון הרעב והשובע בגיל המבוגר, ירידה בחוש הטעם והריח, בעיות שיניים, קשיים בבליעה בגלל דמנציה או פרקינסון, קושי מוטורי בידיים שמקשה על האכילה, מגבלות תנועה לקניות, הגבלות רפואיות, קושי רגשי, חוסר בתמיכה חברתית – ולעיתים פשוט בדידות.
ד"ר גלית סגלצילום: דוברות מאוחדתלכך מתווספים גם מצבים רפואיים חריפים כמו אשפוזים או ניתוחים שדורשים צום ממושך, ולעיתים משאירים את האדם עם חסרים תזונתיים שלא הושלמו. גם מצב כלכלי ירוד עלול להגביל את האפשרות לרכוש מזון איכותי, טרי ומגוון – וזו נקודה שחשוב לשים לב אליה.
"במקרים רבים, דווקא אדם שהתאלמן או נפרד – מפסיק לבשל לעצמו, מפסיק לאכול ארוחות חמות, מאלתר משהו קטן מדי פעם. נשים מבוגרות שחיות לבד אומרות: 'מה אני אעמיד עכשיו סירים רק בשבילי?' – וזו תופעה שצריך לשים לב אליה", מוסיפה ד"ר סגל.
שיחה רגישה, פתיחת מקרר, תשומת לב למזווה ריק או לארוחה שלא נאכלת עד הסוף – כל אלה יכולים להעיד על בעיה. "אפשר פשוט לשים לב – אם אדם מבשל לעצמו, אם יש אוכל טרי בבית, אם יש לו עם מי לאכול. לפעמים רק להזמין הורה לארוחה, או להציע לצאת לבית קפה, כבר יכול לעשות הבדל", היא אומרת.
3 צפייה בגלריה
מקרר ריק הוא לא תמיד עניין של קניות – לפעמים הוא סימן לקושי רגשי, כלכלי או בריאותי שדורש התייחסות
(צילום: Shutterstock)
מזונות עשירים בחלבון ובערכים תזונתיים
לדברי ד"ר סגל, המוקד בגיל המבוגר הוא בצריכת חלבון – שהיא פעמים רבות לא מספקת. "צריך להוסיף מזונות עשירים בחלבון כמו בשר, עוף, דגים, קטניות. מבחינת בדיקות – אנחנו מכירים את האלבומין כבדיקה שמעידה על תזונה, אבל כשהוא יורד זה כבר מאוחר מדי. אנחנו צריכים לזהות את הבעיה הרבה לפני שזה מופיע בבדיקות הדם".
הטיפול בתזונה לקויה מתמקד בהתאמה אישית – לפי משקל, רמת פעילות, ומחלות הרקע. ההמלצה המקובלת היא לצרוך כ-30 קלוריות לכל ק"ג משקל גוף, ולדאוג לצריכה מוגברת של חלבונים. חשוב לוודא אספקה מספקת של ויטמינים ומינרלים, ובמיוחד ויטמין D, שרמתו נמצאה נמוכה אצל מרבית הזקנים.
"באופן כללי, התזונה הכי נכונה היא אכילה מגוונת מכל אבות המזון. אבל אפשר גם להיעזר במעדני חלב מועשרים בחלבון, או בתוספי מזון רפואיים כמו אבקות ושייקים. במצבים מסוימים צריך להוסיף גם ויטמין D וסידן – אבל חשוב להיוועץ עם רופא, כי סידן אסור בחלק מהמקרים", מדגישה ד"ר סגל, וממליצה להיעזר בתזונאית קלינית.
כאשר המצב חמור, וצריכה דרך הפה אינה אפשרית – ניתן לשקול האכלה דרך צינור. אך חשוב לדעת שתכשירי מזון רפואיים, כמו אנשור, הם טיפול רפואי לכל דבר – ויש להשתמש בהם רק לפי צורך רפואי, ולא כפתרון מניעתי כללי.
אסור לו מלח וסוכר - אולי מותר?
נקודה חשובה שד"ר סגל מדגישה היא הנטייה של מבוגרים להישאר עם הרגלים תזונתיים נוקשים שכבר אינם מתאימים למצבם הנוכחי. "לפעמים מחלות כמו סוכרת או לחץ דם היו מאוד פעילות בגיל 50 או 60, אבל בגיל מבוגר – בערך 85 ומעלה – לחץ הדם כבר תקין, הסוכרת רגועה, ואין צורך באותה נוקשות", היא מסבירה. "אבל הם עדיין מקובעים עם ה'אסור לי'. לפעמים אפילו מותר קצת יותר מלח, או קצת יותר סוכר – בהתאם למצב הבריאותי הנוכחי. זה כמובן תלוי בנתונים הרפואיים של כל אדם, אבל חשוב לדעת שגם בהקשר הזה – צריך לעדכן את החשיבה".
3 צפייה בגלריה
ארוחה משותפת עם הורה או סבא-סבתא היא לא רק מחווה – היא כלי משמעותי לזיהוי מצבים תזונתיים ולמניעת הידרדרות
(צילום: Shutterstock)
מה יכולה המשפחה לעשות?
הפתרונות לעיתים פשוטים יחסית: טיפולי שיניים, ארוחות חמות, שעות סיוע של מטפל/ת – יכולים לשנות את התמונה לחלוטין. אך גם בלי פתרונות פורמליים, לד"ר סגל יש עצות ברורות למשפחה: "להציע חברה. לאכול ביחד. לצאת לארוחה. לבדוק את המקרר. לעודד להצטרף למסגרות חברתיות. לאכול זה דבר חברתי, ואנחנו יצורים חברתיים. ברגע שאוכלים יחד – גם הבריאות משתפרת".
היא מדגישה: "אדם שסובל מתת תזונה הוא חלש יותר, עם פחות רזרבות גופניות. כל מחלה קטנה עלולה להכניס אותו להידרדרות משמעותית. זה מחליש את מערכת החיסון, גורם לחולשת שרירים, מגביר את הסיכון לנפילות – ויוצר מעגל אכזרי שמזין את עצמו. לכן חשוב לזהות את המצב בזמן, ולהתערב כמה שיותר מוקדם".
לא גזירת גורל
לצערנו, הצוותים הרפואיים לא תמיד מקבלים הכשרה מספקת בנושאי תזונה. תזונאים קליניים חסרים במערך הבריאות, ולכן האחריות נופלת לא אחת על המשפחה. תת-תזונה בגיל השלישי אינה תופעה שולית – אך גם אינה גזירת גורל. היא ניתנת לזיהוי, למניעה ולטיפול – אם רק נהיה ערים. לפעמים, שינוי קטן – שיחה, ביקור, הצעה לארוחה – יכול להציל חיים.
אם ההורים או הסבים נראים עייפים מהרגיל, אם המזווה ריק, אם הארוחה נותרת חצי שלמה – אל תתעלמו. מאחורי מחסור באוכל עשויים להסתתר לא רק רעב, אלא גם קושי רגשי, בדידות או בעיה רפואית. בגיל השלישי – כל קלוריה נחשבת. וכל אדם ראוי לאכילה טובה, מזינה ומכבדת.
