מהפכת קיצור לימודי הפסיכולוגיה שעליה דווח ב-ynet בחודש שעבר עומדת לעבור משוכה נוספת עם הקמתה של ועדה במועצה להשכלה גבוהה, שעליה הוחלט היום (שלישי). הוועדה תדון בבקשת משרד הבריאות לשינוי דרמטי בתחום. לפי התוכנית של משרד הבריאות, הקבלה ללימודי פסיכולוגיה יישומית (בין היתר קלינית) תהיה בתחילת התהליך, בדומה לרפואה. ההכשרה באוניברסיטה תימשך חמש שנים, כאשר הסטודנטים יוכלו להתחיל התמחות מעשית כבר בשנה הרביעית.
הלימודים הקליניים, המחקר וההתנסות המעשית יתחילו כבר בתואר הראשון וכמו כן יתקיימו מסלולים לאפיקי מעבר (בדומה לרפואה) שיאפשרו למי שהתחיל במסלול אחר להצטרף ללימודי פסיכולוגיה יישומית בהמשך הדרך. אם תאשר הוועדה של המל"ג את הרפורמה, ההכשרה של פסיכולוגים במסלול יישומי תוכל להגיע לקו הסיום כעבור שש שנים.
3 צפייה בגלריה
מסלול ההכשרה כיום מייצר אי-ודאות וכרוך בעלויות אסטרונומיות לסטודנטים
(צילום: shutterstock)
המועצה להשכלה גבוהה הודיעה היום על החלטתה להקים כאמור ועדה חיצונית, שתורכב מאנשי אקדמיה בכירים בשיתוף משרד הבריאות. הרכב הוועדה יאושר על ידי ועדת המשנה התחומית למדעי החברה של המל"ג, והוועדה שתוקם תבחן את המתווה לקיצור דרמטי בתהליך הכשרת הפסיכולוגים. בתום עבודתה יוצגו ההמלצות לוועדת המשנה והמל"ג.
הלימודים באקדמיה שאמורים להכין את הפסיכולוגים לעבודתם מתחלקים כיום לתואר ראשון ולתואר שני בפסיכולוגיה. לאחר השלמת הלימודים האקדמיים לתואר שני, פסיכולוגים נדרשים לשנתיים התמחות במשרה מלאה או ארבע שנים בחצי משרה באחד מששת תחומי המומחיות (קלינית, שיקומית, חינוכית, התפתחותית, תעסוקתית ורפואית). התמחות זאת נעשית על פי חוק הפסיכולוגים והתקנות ובפיקוח משרד הבריאות.
בין התואר הראשון לתואר השני מתבצע תהליך סינון המבוסס על הציונים בתואר הראשון, מבחן מתאם ארצי, המלצות בתחום המחקר ובתחום הקליני וראיונות. מצב זה מייצר חוסר ודאות חריף לסטודנטים שמתקבלים לתואר ראשון בפסיכולוגיה, אך אין להם ודאות בנוגע לאפשרות להשלים את התהליך ולהיות פסיכולוג יישומי בסוף המסלול.
התוצאה היא שמספר הלומדים בתואר השני במגמות המכשירות פסיכולוגים בתחומים היישומיים נמוך בהרבה ממספר הלומדים לתואר ראשון בפסיכולוגיה. בנוסף, בתואר הראשון נלמדים קורסים תיאורטיים בלבד, ואילו בתואר השני נלמדים קורסים מעשיים ומתבצעת הכשרה מעשית, וכמו-כן מתקיימים הכשרה במחקר וביצוע מחקר.
מסלול מסורבל ויקר
הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות גבי פרץ ויו"ר מועצת הפסיכולוגים ד"ר אילה בלוך, פנו לפני חודשיים למועצה להשכלה גבוהה: "אנחנו חושבים שיש צורך לעדכן את תוכניות ההכשרה בהלימה לצורכי השעה". לדבריהם, התהליך כיום מסורבל וכרוך בעלויות גבוהות, שמייצרות בין היתר חסם בפני מועמדים מרקע סוציו אקונומי נמוך ש"לא יכולים להתחייב למסלול ארוך כל כך".
עוד הם מציינים כי "הלימודים היישומיים וההכשרה המעשית מתבצעים רק בשנתיים של התואר השני. לכן, יש מגבלה על מספר הקורסים שמכשירים את הפסיכולוג לעבודתו במקצוע. מגבלה זו לא מאפשרת להעניק הכשרה מספקת ופסיכולוגים רבים ממשיכים ללמוד בבתי ספר לפסיכותרפיה ובקורסים רבים. התואר הראשון כפי שהוא היום לא ממצה את הפוטנציאל שלו בהכשרת הפסיכולוגים". כמו כן, המחקר מוגבל כיום לשנתיים של התואר השני: "סטודנטים רבים לא מצליחים להשלים את המחקר במהלך השנתיים האלה שבהם יש גם לימודים רחבים וגם הכשרה מעשית ומשלימים את עבודת המחקר רק בחלוף זמן מסיום התואר".
3 צפייה בגלריה
ישיבת המל"ג על הרפורמה בלימודי פסיכולוגיה. מימין משמאל: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, שר הבריאות אוריאל בוסו, שר החינוך יואב קיש, מ"מ מנכ"ל הוועדה לתכנון ולתקצוב, ד"ר ורדה בן שאול
עוד אמרו מומחי משרד הבריאות כי במצב הנוכחי קיים נתק בין השטח לאקדמיה וכי "קיים צורך לעדכן את הלימודים ואת ההכשרה בהתאם להתפתחות בעולם ולמחקר בתחום הפסיכולוגיה ובנוסף, להתחשב בפערים בין הדרישות בחו"ל לדרישות בישראל בכל הקשור לקליטת פסיכולוגים עולים וישראלים שלמדו בחו"ל". הם מציעים להגדיר חמש מטרות בתוכנית ההכשרה החדשה:
- הרחבת התכנים הנלמדים במסגרת ההכשרה באקדמיה
- שילוב מחקר ויישומים קליניים לאורך כל ההכשרה וחיבור בין השדה לאקדמיה
- הרחבת ההכשרה המעשית והקדמתה בתהליך ההכשרה הן בשלבים הלמידה הראשוניים והן בהתמחות
- שימור הרמה המקצועית הגבוהה של הפסיכולוגים בישראל
- קיצור התהליך
שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש, מסר היום כי "בימים אלו, כשמדינת ישראל מתמודדת עם מלחמה, הצורך באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש הופך לחיוני מתמיד". לדבריו, "הרפורמה בהכשרת פסיכולוגים היא צעד משמעותי שיאפשר להכשיר יותר אנשי מקצוע איכותיים בזמן קצר יותר, ולהביא מענה אמיתי לאזרחי ישראל - בבתי החולים, במרפאות, בבתי הספר ובקהילות. המל"ג בראשותי תמשיך לפעול כדי להתאים את מערכת ההשכלה הגבוהה לצרכים של החברה הישראלית".
שר הבריאות, אוריאל בוסו, שיזם ודחף להקמת הוועדה, הוסיף: "משבר כוח האדם בפסיכולוגיה מחייב אותנו לפעול. התוכנית שאנו מבקשים לקדמם תביא לקיצור מסלול ההכשרה הארוך, תשלב למידה מעשית מוקדמת, ותאפשר לפסיכולוגים להיכנס למערכת מהר יותר - מבלי להתפשר על הרמה המקצועית הגבוהה. זה צעד הכרחי להבטחת נגישות הטיפול לכל אזרח, לחיזוק מערכת בריאות הנפש, מערך השיקום ומערכת החינוך ולתמיכה בהתמודדות עם האתגרים הרבים של החברה הישראלית בשנים הבאות. אני מודה לשר החינוך על שיתוף הפעולה ולאנשי המל"ג על האוזן הקשבת לצרכי מערכת הבריאות".
