ארצות הברית צפויה לזנוח את ההמלצה הוותיקה שקוראת להגביל את צריכת האלכוהול למשקה אחד ביום לנשים ושניים לגברים – צעד שעשוי להיחשב לניצחון לתעשיית האלכוהול, שנמצאת בשנים האחרונות תחת בדיקה גוברת מצד גורמי בריאות עולמיים. הנחיות התזונה החדשות, שעשויות להתפרסם כבר החודש, צפויות לכלול אזהרה כללית בלבד על הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בשתיית אלכוהול – אך בלי המלצה כמותית ברורה.
3 צפייה בגלריה


המודעות הציבורית לנזקי האלכוהול עדיין נמוכה, למרות שהוא קשור למחלות רבות
(צילום: shutterstock)
"גם שתייה מתונה מזיקה"
כיום, המלצות התזונה של ארה"ב – שמעודכנות אחת לחמש שנים – מגדירות שתייה מתונה כלא יותר ממשקה אחד ביום לנשים, ושניים לגברים. לפי פרופ' שירה זלבר-שגיא, מומחית לבריאות הציבור מאוניברסיטת חיפה וראש הוועדה לבריאות הציבור באיגוד האירופי לחקר הכבד (EASL), "יש היום יותר ויותר הכרה בנזקים של אלכוהול, גם בצריכה שנחשבת 'מתונה'. משקה אחד או שניים ביום מעלים את הסיכון לסוגי סרטן מסוימים, ובעיקר לסרטן שד. לכן הכיוון העולמי הוא לצמצום הצריכה למינימום".

גם הנחיות רשמיות במדינות אחרות מעידות על מגמה זהירה יותר. קנדה, למשל, קובעת כי הסיכון הבריאותי משתיית אלכוהול מתחיל כבר אחרי שני משקאות בשבוע. לשם השוואה, בריטניה ממליצה להגביל שתייה ל-14 "יחידות" אלכוהול שבועיות. "אם נדייק את זה, מעל שתי מנות ביום כבר מזיקות לכבד של אישה – ומעל שלוש מנות ביום לגבר", מציינת פרופ' זלבר-שגיא. "אבל במחלות מסוימות, כמו סרטן, גם דרינק אחד ביום אינו מומלץ".
המאבק בתעשיית האלכוהול
שני דוחות מרכזיים שימשו בסיס לעדכון ההמלצות. הראשון מצא קשר בין שתייה מתונה לעלייה בסיכון לסוגי סרטן, אך גם ירידה מסוימת בתמותה הכללית ובסיכון לשבץ. הדוח השני היה חד-משמעי יותר: הסיכון לתמותה – כולל סרטן – מתחיל כבר ברמות צריכה נמוכות מאוד, וממשיך לעלות ככל שהצריכה גוברת.
פרופ' זלבר-שגיא מדגישה כי "המודעות הציבורית לנזקי האלכוהול עדיין נמוכה, למרות שהוא קשור למחלות רבות – לא רק סרטן וכבד, אלא גם לב וכלי דם. לכן יש דחיפה עולמית למודעות, לאזהרות, ואפילו לתוויות אזהרה על הקשר לסרטן על הבקבוקים, כמו שיש על סיגריות".
3 צפייה בגלריה


מעל שתי מנות אלכוהול ביום מזיקות לכבד של אישה – ומעל שלוש מנות ביום לגבר
(צילום: Shutterstock)
לפי רויטרס, המנתח הכללי לשעבר של ארה"ב, ד"ר ויווק מרתי, כבר קרא בעבר להוסיף תוויות אזהרה על בקבוקי אלכוהול – והזהיר שאלכוהול מעלה את הסיכון לפחות לשבעה סוגי סרטן. עם זאת, תעשיית האלכוהול לא נשארת אדישה. ענקיות כמו Diageo ואנהאוזר-בוש (Anheuser-Busch InBev) השקיעו מיליוני דולרים בלובי מול מחוקקים, כולל בנושאים הקשורים למסחר, מיסוי וההנחיות עצמן. לפי רישומי הסנאט האמריקני, שתי החברות סירבו להגיב לפניות בנושא.
גורמים בתעשייה הביעו חשש מהחמרת ההמלצות – במיוחד לאחר שארגון הבריאות העולמי החמיר את האזהרות לגבי צריכת אלכוהול בשנים האחרונות. במקביל, חוקרים וגופים רפואיים ברחבי העולם מגבירים את הלחץ להפוך את ההנחיות לברורות יותר וחדות יותר.
אווה גרינתאל, חוקרת מדיניות בכירה במרכז CSPI, אמרה כי השפה הכללית הצפויה בהנחיות האמריקניות היא "מעורפלת מדי מכדי להיות מועילה". לדבריה, מסר כללי עלול לגרום לציבור לשכוח שגם שתייה מתונה מלווה בסיכונים משמעותיים.
3 צפייה בגלריה


יש היום יותר ויותר הכרה בנזקים של אלכוהול, גם בצריכה שנחשבת מתונה
(צילום: Shutterstock)
פרופ' זלבר-שגיא מחזקת את הגישה הזו: "יש היום דחיפה משמעותית להצמיד תוויות על מוצרי אלכוהול, לפרסם ערכים תזונתיים מדויקים על הבקבוקים, קלוריות, ולהטיל מס – כמו שעשו עם משקאות ממותקים. לצערי, תעשיית האלכוהול מנסה לבלום יוזמות כאלה".
הברית האירופית לצמצום נזקי האלכוהול
לפי פרופ' זילבר-שגיא, בשבועות האחרונים השיקו האיגוד האירופי לחקר הכבד וארגון הבריאות העולמי ברית בריאותית חדשה: The European Health Alliance on Alcohol – יוזמה בינלאומית לצמצום נזקי האלכוהול. פרופ' זלבר-שגיא היא אחת ממובילות הברית, שמאגדת גופים רפואיים ממגוון תחומים – כולל פסיכיאטריה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, בריאות הלב, הכבד והמעי, ובריאות הציבור.
"המטרה שלנו היא ליצור כוח רפואי מאוחד מול תעשיית האלכוהול", היא אומרת. "אנחנו פועלים לצמצם פרסום אלכוהול לנוער (כולל ברשתות החברתיות), להגביל שעות מכירה, ולהשפיע על מדיניות כלל-אירופית בנושא. האחריות איננה רק על הצרכן – אלא גם על עושי המדיניות ותעשיית האלכוהול".
בעוד ארה"ב מתקרבת לפרסום הגרסה החדשה של הנחיות התזונה – שתשפיע גם על תוכניות בבתי הספר, מערכי תזונה ציבוריים והמלצות רופאים – השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם הקול המדעי יגבר על הלחץ התעשייתי. פרופ' זלבר-שגיא מסכמת: "הכיוון בעולם ברור – להפחית את צריכת האלכוהול למינימום האפשרי. לא מדובר רק בבחירה אישית, אלא באחריות של המדינה, עושי המדיניות ומערכת הבריאות".