המראות מהשטח, הדיווחים הקשים, השמועות והכותרות – שוטפים את חיינו בימים האחרונים בקצב מסחרר. המתקפה מאיראן, ההסלמה והאיום הביטחוני הממשי שישראל מתמודדת איתו גורמים לרבים להרגיש שהם חיים בתוך שידור חדשותי אינסופי. אנחנו בודקים כל התראה, קופצים מכל פוש, לא מצליחים להירדם בלי להתעדכן שוב ושוב ("איפה היו נפילות?") – ובמקביל גם נמשכים למקרר בלי לחשוב יותר מדי. המתח הופך להיות חלק בלתי נפרד מהשגרה, ולעיתים קרובות הנזקים שלו מופיעים קודם כל בגוף ובנפש.
3 צפייה בגלריה
מעקב מתמיד אחר דיווחים וחדשות – עלול להפוך לעומס רגשי מתמשך ולפגוע בשינה ובבריאות הנפשית
(צילום: Shutterstock)
"אנחנו חיים בתקופה שבה קל מאוד להישאב לחשיפה מוגברת לחדשות, אבל הנפש האנושית לא בנויה לצרוך איום מתמשך", מסביר נוי רז, פסיכולוג קליני במכבי שירותי בריאות. לדבריו, "הרצון להתעדכן שוב ושוב הוא טבעי – אבל כשהוא הופך להרגל בלתי נשלט, הוא פוגע בנו. הגוף מגיב כאילו הוא נמצא כל הזמן בסכנה ממשית, גם כשזה לא המצב בפועל".
מחוברים למסכים: "הגוף מגיב כאילו הוא תחת מתקפה"
נוי רז צילום: מכבי שירותי בריאותלדברי רז, בעידן הדיגיטלי אנחנו מחוברים למסכים 24/7, ולעיתים זה אפילו מרגיש כמו חובה אזרחית או הישרדותית. אבל החשיפה המתמשכת הזו למראות קשים ואינפורמציה מאיימת יוצרת גירוי יתר למערכת העצבים המרכזית.
"כשאנחנו נחשפים שוב ושוב לתוכן קשה, גם אם זה דרך מסך", הוא מסביר, "הגוף מגיב כאילו הוא עצמו נמצא תחת מתקפה. הדופק מואץ, תחושת חרדה גוברת, השינה נפגעת – ובמקום לקבל מידע, אנחנו נכנסים למצב של סטרס כרוני. זה לא בריא ולא יעיל".
אז מה כן אפשר לעשות? רז מציע שלושה כללים פשוטים, אך חשובים:
- לא להתעדכן בחדשות ללא הפסקה: "הטעות הנפוצה ביותר היא לעבור מאפליקציה לאפליקציה – וואטסאפ, טלגרם, חדשות, רשתות חברתיות – כאילו כל מידע חדש הוא קריטי. בפועל, רוב הדיווחים חוזרים על עצמם, והנזק בצריכה החזרתית של המידע מצטבר".
מה עושים? "הגדירו לעצמכם זמנים קבועים להתעדכנות – בוקר, צהריים וערב בלבד ולזמן מוגבל. חשוב גם לבדוק מהו מקור המידע, ולהעדיף מקורות מהימנים ומתומצתים – ללא דרמטיזציה מיותרת".
3 צפייה בגלריה
כדי לשמור על איזון רגשי – מומלץ ליצור פעולות שמשרות רוגע, כמו שתיית תה, מוזיקה או נשימות עמוקות
(צילום: Shutterstock)
- לא לצרוך חדשות לפני השינה: "קריאה של דיווחים קשים רגע לפני שמנסים להירדם – פוגעת ביכולת של המוח להירגע. זה גורם לחלומות מטרידים, יקיצות, ולעיתים גם לנדודי שינה מתמשכים. חוסר שינה, בתורו, מגביר חרדה ורגשות שליליים נוספים".
במקום זאת, הוא ממליץ: "הימנעו ממסכים לפחות חצי שעה לפני השינה. העדיפו פעולות שמשרות רוגע – מקלחת חמה, מוזיקה נעימה, נשימות או קריאת ספר".
- לא להיכנע לפחד מהחמצת מידע: "רבים חיים בתחושת FOMO ביטחוני – כאילו אם נפספס דיווח, נהיה בסכנה. אבל בפועל, המידע החשוב באמת – מגיע אלינו. אין צורך לבדוק כל דקה".
מה כן? "סמכו על עצמכם ועל הסביבה. אם משהו משמעותי יקרה – תדעו. העדכונים החשובים יגיעו מהערוצים הרשמיים של פיקוד העורף. אתם יכולים להחזיר לעצמכם את תחושת השליטה – ולהחליט מתי ואיך להתעדכן".
רז מסכם: "הרגיעה לא תגיע מהכותרת הבאה, אלא מהיכולת שלנו לשים גבולות. אל תתנו לחשיפה לחדשות לנהל אתכם – החליטו אתם מה נכנס לראש, ומתי".
"לא רעב – אלא צורך רגשי": על הקשר בין מתח לבין אכילה
ד"ר שרון פלגיצילום: מכבי שירותי בריאותמלבד חרדה, קיימת תגובה נפוצה נוספת למצבים של חירום – והיא האכילה הרגשית. ד"ר שרון פלגי, הפסיכולוגית הארצית של מכבי שירותי בריאות, מתארת כיצד בתקופות של מתח קיצוני האוכל הופך עבור רבים לאמצעי הרגעה.
"מתקפות טילים, איום מתמשך והחיים תחת שגרת חירום משפיעים על כולנו לא רק נפשית, אלא גם גופנית", אומרת ד"ר פלגי. "אחד הביטויים השכיחים למתח הוא אכילה רגשית – מצב שבו אנחנו פונים לאוכל כדי להתמודד עם רגשות שליליים כמו פחד, לחץ, עצב, שעמום או בדידות".
לדבריה, "האכילה הרגשית אינה נובעת מרעב אמיתי, אלא מצורך רגשי פנימי. הגוף מתרגם את התחושה הזו כרעב, אבל זה בעצם רצון לשכך תחושה פנימית לא נעימה. בדרך כלל נבחר באוכל עתיר פחמימות וסוכרים, שמפעילים את מרכזי ההנאה במוח – אך ההשפעה קצרה, ובמקומה מגיעים רגשות אשם ותסכול".
3 צפייה בגלריה
אכילה רגשית בשעות לא שגרתיות – מנגנון התמודדות נפוץ בתקופות של חוסר ודאות ומתח ביטחוני
(צילום: Shutterstock)
אז מה עושים כשמוצאים את עצמנו מול המקרר בשעת לילה מאוחרת? הנה שלוש המלצות מרכזיות של ד"ר פלגי:
- לזהות ולהבין את הרגש: "השלב הראשון הוא מודעות. שאלו את עצמכם לפני כל אכילה: האם אני רעב פיזית – או שאני מנסה להרגיע את עצמי? ברגע שמבינים שזה 'רעב רגשי' – אפשר לתת לו שם: פחד, לחץ, בדידות. עצם ההכרה עוזרת להפריד בין רעב אמיתי לרגשי".
טיפ פרקטי: "כתבו ביומן או בטלפון מה הרגשתם לפני שהחלטתם לאכול. תוך כמה ימים תתחילו לזהות דפוסים חוזרים".
- ליצור "רשימת הרגעה" שאינה כוללת אוכל: "לשבור את המעגל של אכילה רגשית דורש תחליף. בנו לעצמכם רשימה של פעולות שמסייעות לכם להירגע – הליכה, שיחה עם חבר, מקלחת חמה, נשימות, מוזיקה או מדיטציה".
ובימי חירום? "גם פעולות פשוטות ונגישות יכולות לעזור – שתיית מים קרים, יציאה למרפסת, ליטוף של בעל חיים או שיחה – אפילו שיחה עם בינה מלאכותית יכולה להועיל לפעמים".
טיפ פרקטי: "נסו לדחות את האכילה בחצי שעה. ברוב המקרים, לאחר פרק הזמן הזה, הצורך לאכול יירגע יחד עם הרגש".
- לא להילחם בעצמכם – אלא להתבונן בחמלה: "אכילה רגשית היא תגובה טבעית. אם חרגתם – זה לא כישלון. כל תהליך בדרך לשינוי מתחיל בצעד קטן. התבוננות בחמלה ולא בהלקאה תאפשר למידה וצמיחה. גם אם אין לנו שליטה על המצב הביטחוני, יש לנו שליטה על התגובה שלנו. אוכל הוא צורך בסיסי, אבל גם ממד רגשי. ככל שנלמד לזהות מתי אנחנו פונים אליו כדי להרגיע – נוכל לבחור באלטרנטיבה טובה יותר".
ד"ר פלגי ממליצה לסיים כל יום בהתבוננות חיובית: "גם בתקופות קשות, אפשר לזהות רגעים קטנים של אור. נסו להיזכר בסוף כל יום בדבר טוב שקרה או שעשיתם. זו הסתכלות שיכולה לעזור לנו לראות יותר רגעים חיוביים – גם כשהעולם סביבנו סוער".
לסיוע ותמיכה רגשית במצבי לחץ, חרדה או נדודי שינה – ניתן לפנות למוקד מכבי בטלפון 077-6021200. הקו מאויש בפסיכולוגים ובעובדים סוציאליים, וזמין בכל ימות השבוע בין השעות 8:00-24:00
