"היו פעמים שהייתי בוכה. הייתי נפגעת ולוקחת ללב, זה היה לא פשוט. גם היום ילדים מסתכלים עליי בצורה שונה ואחרת, יש קשיים. אבל לאט לאט בניתי לעצמי ביטחון ולמדתי להשלים עם זה". עדי (שם בדוי), בת 14, מתמודדת מגיל שמונה עם השמנת יתר וגם עם הצקות ואמירות פוגעניות. "היו פעמים שניסיתי לעשות דיאטה כדי לא לאכזב את הקרובים אליי, אבל החבאתי אוכל". כשליש מבני הנוער בישראל סובלים מעודף משקל ומהשמנה, והמצב אף חמור יותר אצל ערבים וחרדים. מאחורי הנתונים היבשים מסתתרות נפשות רכות שסופגות השפלות ומעשי בריונות.
עדי שוקלת כיום 104 ק"ג וגובהה 1.54 מטר: "כיום יש לי קצת יותר ביטחון, אבל כשהייתי קטנה יותר היה לי קשה לקבל את עצמי. היה קשה לראות ילדים שהם כמו כולם, ורק אני היחידה שלא". אימה אילנה מכירה מקרוב את הקשיים שבתה חוותה. "גם אני הייתי ילדה שמנה, ותמיד כשהיו פוגעים בי הנחמה שלי הייתה אוכל. ולא היו אז את המודעות והפתרונות שיש כיום. אז זה היה הדבר הכי קל להתקרבן בתוך עצמך", היא מספרת. לדבריה, בשנים האחרונות ניסתה בתה טיפול באמצעות זריקות הרזיה, שלא צלח. "הייתי רוצה בעתיד לנסות שוב טיפול באמצעות זריקות", אומרת עדי.
4 צפייה בגלריה
"הייתי הולכת למזכירה ולמנהלת ולא הייתי יוצאת משם כי היו צוחקים עליי". ישראלה גרינברג ובתה אנאל בת ה-14
(צילום: שאול גולן)
מחירי הזריקות הגבוהים מרחיקים את הפתרון היעיל הזה מהישג ידם של רבים. "יש משפחות שאין להן כסף, שהיו רוצות לעשות את השינוי אבל זה לא מתאפשר להם", אומרת אילנה, "אם מערכת הבריאות מכירה במחלת ההשמנה, וקוראת לזה 'מחלה', וכל עוד יש דרכים להתמודד עם זה, ראוי להנגיש את זה לציבור".
ישראלה גרינברג, אימה של אנאל בת ה-10, שמתמודדת עם השמנה לצד אוטיזם, מעידה: "הרבה פעמים אני רואה אותה מסתכלת מהצד, בוחנת אנשים, היא אומרת שהייתה רוצה בטן שטוחה, נעמדת מול המראה וממש מכניסה את הבטן. היו פעמים שראיתי שהיא הסתכלה באתרים על כל מיני דרכים להקיא או לרזות".
אילנה, אימה של עדי: "יש משפחות שאין להן כסף, שהיו רוצות לעשות את השינוי אבל זה לא מתאפשר להם. אם מערכת הבריאות מכירה במחלת ההשמנה, וקוראת לזה 'מחלה', וכל עוד יש דרכים להתמודד עם זה, ראוי להנגיש את זה לציבור"
כבר מגיל צעיר התמודדה אנאל עם עודף משקל. כיום היא שוקלת 80 ק"ג וגובהה 1.54 מטר. "עוד כשהייתה קטנה ראינו שיש לה יותר תיאבון. היינו במעקב התפתחותי ועם השנים הבחנו שזה מעבר למצב הרגיל. מאז הלכנו לייעוץ ודיאטניות אבל הגענו לשלב שהבנו שזה פשוט לא עוזר. החלטתי שאני מנרמלת את זה, שאני לא אגביל אותה. אני כן קונה חטיפים ונותנת לה ללכת עם חברות למכולת, אבל אנחנו מנסים להתאים את המינונים המדויקים כדי שזה לא יהיה משהו מוגזם".
"הייתי הולכת למזכירה ולמנהלת ולא הייתי יוצאת משם כי היו צוחקים עליי", מספרת אנאל, "יש דברים שלא בא לי להיזכר בהם". לדברי ישראלה, במשך תקופה ארוכה התקשתה אנאל ללכת לבית הספר. "היא הייתה מתעוררת באמצע הלילה וממציאה שהיא לא מרגישה טוב, מחוסר ביטחון ומחרדה ששוב יצחקו עליה".
"הציבור לא מבין שבאמת יש אנשים שמנים בעולם. זה אולי לא בריא אבל זה לא עניינו של אף אחד", מוסיפה גרינברג. "אנשים לא יודעים להכיל אנשים שמתמודדים עם השמנה, הם מסתכלים ומעירים, גם בצורה לא נעימה. בשבעה של אבא שלי אנשים ניגשו ושאלו אותי למה הילדה שמנה". למרות העלבונות הקשים, חלק מהילדים לומדים להתעלם מרעשי הרקע. "אחד הילדים קרא לי שמנה, ואז כמעט השעו אותו מבית ספר", מספרת אנאל. "התעלמתי מזה. הוא בא לבקש ממני סליחה אבל לא סלחתי, כי אני יכולה להתמודד עם זה".
ישראלה גרינברג, אימה של אנאל: "הציבור לא מבין שבאמת יש אנשים שמנים בעולם. זה אולי לא בריא אבל זה לא עניינו של אף אחד. אנשים לא יודעים להכיל אנשים שמתמודדים עם השמנה, הם מסתכלים ומעירים, גם בצורה לא נעימה. בשבעה של אבא שלי אנשים ניגשו ושאלו אותי למה הילדה שמנה"
המחלות והקושי החברתי
השמנה היא אחת המגפות הבריאותיות המטרידות ביותר את המומחים בעולם בשנים האחרונות. על פי רשויות הבריאות בעולם, יש צפי להכפלת שיעורי ההשמנה בקרב ילדים בין השנים 2020 ל-2035. כיום יש כ-160 מיליון ילדים הסובלים מהשמנה בעולם ובעוד עשור יהיו יותר מ-320 מיליון ילדים. "אלו מספרים בלתי נתפסים", אומר ד"ר הגואל, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה.
הנתונים בישראל מדאיגים לא פחות: לפי נתוני משרד הבריאות שהוצגו בנובמבר האחרון בכנסת - 31% מבני הנוער סובלים מעודף משקל ומהשמנה, כאשר 12.8% מהם סובלים מהשמנת יתר – שיעור זה צפוי לעלות ל-17% עד 2030. המצב חמור יותר בחלק מהאוכלוסיות כמו במגזר הערבי והחרדי. כך למשל 38% מתלמידי כיתה ז' הערבים סובלים מהשמנה ועודף משקל, לעומת 28% מבני גילם היהודים. שיעור ההשמנה ועודף המשקל אצל הבנות הערביות באותה שכבת גיל עומד על 35% לעומת 27% אצל בנות גילן היהודיות.
לפי נתוני World Obesity Federation, המתבססים על ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2035 כ-1.9 מיליארד בני אדם ברחבי העולם יסבלו מהשמנה, כלומר אחד מכל ארבעה. למחלת ההשמנה השפעה גם על הכלכלה הגלובלית: הנטל כתוצאה מעודף משקל והשמנת יתר צפוי לזנק ל-4.32 טריליון דולר עד לשנת 2035, ולהוות עול כלכלי כבד על מערכות הבריאות והכלכלה העולמית.
פרופ' לנדאו: "הייתי רוצה להוריד את האשמה מהכתפיים של אותם ילדים ומבוגרים שחיים עם השמנה. צריך שידעו שהם חיים בסביבה שמקדמת השמנה ואורח חיים ישבני, שמקדמת שפע, וכי הנטייה להשמנה היא גם נטייה גנטית – אם זה בכמה קלוריות אנחנו שורפים, או בוויסות תחושת הרעב. אותם ילדים שמתמודדים עם השמנה צריכים להבין שזו מחלה לכל דבר"
ד"ר רז הגואל מסביר שהשמנה בילדים היא מצב שבו משקל הגוף של הילד גבוה משמעותית מהטווח הבריא לגילו ולגובהו. "מצב זה נמדד באמצעות מדד מסת הגוף (BMI) תוך התחשבות במדדים נוספים". לדבריו, השמנה בילדים נובעת בין השאר מגורמים גנטיים, תזונה לא מאוזנת שכוללת צריכה מוגברת של מזון מעובד, שתייה ממותקת, כמות גבוהה של סוכר, נתרן ושומן רווי. ובמקביל ירידה בפעילות הגופנית עקב שעות מסך מרובות ואורח חיים.
ד"ר רז הגואלצילום: רויטל טופיולהשמנה מגבירה את הסיכון למחלות כרוניות כבר מגיל צעיר. ד"ר הגואל מסביר שלפני עשור כמעט שלא היו עדויות לילדים עם סוכרת מסוג 2 ואילו כיום מדובר במחלה נפוצה מאוד גם בגילים צעירים. "הסכנה היא גם לפתח מחלות נוספות בגיל צעיר כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה ומחלות לב. בנוסף, העומס על המפרקים והשלד עלול לגרום לבעיות אורתופדיות, כאבי גב וברכיים". לדבריו, ילדים עם עודף משקל נוטים להמשיך להיות מבוגרים הסובלים מהשמנה, מה שמחמיר את ההשלכות הבריאותיות בטווח הארוך, והסיכוי שלהם לחזור למשקל תקין – קטן.
לצד הבעיות הגופניות, להשמנה יש לא מעט השלכות רגשיות וחברתיות. אסף בן ה-12 (שם בדוי) שסובל מהשמנה, מספר שהוא סובל בקביעות מהצקות בבית הספר. "הרבה פעמים ילדים אומרים לי אמירות פוגעניות כמו 'לך יא שמן', או שאומרים לי 'לך לאכול', זה פוגע". לדבריו, כשעלה לכיתה ז' נתקל גם בקושי ליצור חברויות חדשות. "הייתי רוצה שיפסיקו לצחוק על זה. הם לא יודעים כמה זה קשה, הם לא היו רוצים להיות במצב הזה".
אימו חגית (שם בדוי) מספרת שבשנים האחרונות הוא מטופל במרפאת השמנה, אם כי במרפאה אין כרגע מטפלת רגשית שמלווה את הילדים. "הילד זקוק למעטפת רחבה יותר, אבל אין להם כזו במרפאה. אין מספיק מודעות מטעם קופת החולים והמדינה", היא אומרת.
אסף, בן 12: "הרבה פעמים ילדים אומרים לי אמירות פוגעניות כמו 'לך יא שמן', או שאומרים לי 'לך לאכול', זה פוגע. הייתי רוצה שיפסיקו לצחוק על זה. הם לא יודעים כמה זה קשה, הם לא היו רוצים להיות במצב הזה"
חגית נזכרת ברגע קשה במיוחד שחווה בנה. "בפורים בשנה שעברה חיפשתי לו בכל הארץ תחפושת שתתאים לו, והיא הייתה צמודה עליו. כשהגיע לבית הספר אמרו לו המורים והצוות החינוכי ללכת הביתה כי 'זה לא מתאים', רק בגלל שזה היה צמוד. הוא חזר הביתה וישב לבדו. ראיתי אותו וחטפתי שוק. זה היה לי מאוד קשה. הוא לא חגג את מסיבת הפורים עם החברים בשנה האחרונה ביסודי בגלל זה".
מעגל הקסמים האכזרי
ד"ר אלון ליברמן, פסיכולוג אחראי של המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז הרפואי שניידר מקבוצת כללית, מסביר שההשפעות הפסיכולוגיות שחווים ילדים הסובלים מהשמנה עלולות לייצר "מעגל קסמים", שבו הילדים יתמודדו גם עם דימוי עצמי נמוך, חרדה, דיכאון ובידוד חברתי, שעלול להוביל להחמרת המצב. עם זאת, ד"ר ליברמן מבקש להדגיש כי המנגנון שעומד מאחורי מחלת ההשמנה בבסיסו אינו נפשי. "אנשים לעיתים נוטים להשתמש במינוח 'אכילה רגשית', אבל חשוב לדעת שההנחה שאומרת שאם רק נפתור את הבעיה הרגשית הכול ייפתר, היא לא נכונה. ילד שסובל מהשמנה מתמודד עם הרבה דברים נוספים שקשורים גם בתורשה וסביבה".
חגית, אימו של אסף: "בפורים בשנה שעברה חיפשתי לו בכל הארץ תחפושת שתתאים לו, והיא הייתה צמודה עליו. כשהגיע לבית הספר אמרו לו המורים והצוות החינוכי ללכת הביתה כי 'זה לא מתאים', רק בגלל שזה היה צמוד. הוא חזר הביתה וישב לבדו. ראיתי אותו וחטפתי שוק. זה היה לי מאוד קשה. הוא לא חגג את מסיבת הפורים עם החברים בשנה האחרונה ביסודי בגלל זה"
לטענת המומחים ששוחחנו איתם, השפעות המלחמה בשנה האחרונות מורגשות באופן מובהק בשטח. "אני עובדת באשדוד וחלק מהילדים שמגיעים אליי מתגוררים בעוטף, חוו אזעקות ויציאה משמעותית מהשגרה, ואני בהחלט רואה עלייה במשקל", אומרת פרופ' זהר לנדאו, מומחית ברפואת ילדים ואנדוקרינולוגית ילדים בקופת חולים מאוחדת. "הורים מספרים על ילדים שנמצאים מאז יותר בבית, שמפחדים לצאת החוצה. יש אכילה פחות טובה ומבוקרת, שבוודאי מושפעת מסטרס, שידוע כגורם שעלול להחמיר מצב של השמנה. סטרס משפיע על תזונה ועל איכות השינה".
ד"ר ליברמן: "אנשים לעיתים נוטים להשתמש במינוח 'אכילה רגשית', אבל חשוב לדעת שההנחה שאומרת שאם רק נפתור את הבעיה הרגשית הכול ייפתר, היא לא נכונה. ילד שסובל מהשמנה מתמודד עם הרבה דברים נוספים שקשורים גם בתורשה וסביבה"
ד"ר ליברמן אומר שילדים הסובלים מהשמנה מתמודדים עם סטיגמות משני סוגים. "אמירות פוגעניות, בריונות וכינויי גנאי, אבל גם, וברמה יותר רחבה ופחות בולטת, בעובדה שהם מקבלים מסר מהחברה שהשמנה היא משהו שתלוי רק בכוח רצון, סוג של חולשת אופי". לטענת פרופ' לנדאו, מסרים שגויים אלה מתקבלים לעיתים גם מצד אנשי צוות רפואי או אנשי חינוך. "אלה דברים שחייבים לטפל בהם ולעשות פעילות מקיפה להעלאת המודעות לנושא", היא אומרת.
ד"ר אלון ליברמןצילום: דוברות שניידר"אנחנו מסתכלים על השמנה כמחלה שילד מתמודד איתה, וצריך להתמודד איתה לאורך כל חייו", מציין ד"ר ליברמן. במרפאת אח"מ (אורח חיים מומלץ) בשניידר, פועל צוות רב-מקצועי שכולל דיאטנית, רופאה, אחות ופסיכולוגית שמנסה להטמיע בילדים ובהוריהם תפיסה נכונה של בריאותם.
"בתוך ההקשר הזה משתלבת הפסיכולוגיה, שתומכת ביכולת של הילד להתמודד טוב עם המסע הזה, ולבצע תיאום ציפיות שלו ושלו עם המשפחה, שגם היא הרבה פעמים מפנימה את התפיסות החברתיות לגבי השמנה". בחלק לא מבוטל מהמקרים, המשפחות של ילדים עם השמנה עושות טעויות שעלולות רק להחריף את המצב: "חשוב לנו לדאוג שהילד והוריו יעברו משיח של האשמה לשיח של אחריות ומודעות לאכילה ומערכת יחסים בריאה עם אוכל. חשוב להקפיד שלא להשתמש בשיח ביקורתי או בציניות כלפי הילד, 'כמה אכלת' או אמירות מסוג זה, וגם להימנע משיח שממקד את תשומת הלב באוכל", מסביר ד"ר ליברמן.
פרופ' זהר לנדאוצילום: דוברות מאוחדתהוא מדגיש כי הטיפול בהשמנה אינו מסתכם רק בהתמודדות של הילד, אלא בתמיכה חברתית מקיפה ושינוי באורחות החיים של כל בני הבית. ואין פתרונות קסם, "אנחנו יודעים למשל שדיאטות לפעמים דווקא מביאות לירידה אבל אז לעלייה במשקל מעבר למה שהדיאטה השיגה". ד"ר הגואל מציין שצריך לבדוק אם הילד מסוגל לעבור תהליך של ירידה במשקל: "יש המון ילדים שלא בשלים נפשית".
"הביטחון העצמי נהרס בשנייה"
"לקנות בגדים תמיד היה קשה, זה סיוט", אומרת חיה, אימה של נועם בת ה-14 (שמות בדויים) שסובלת מהשמנה מגיל צעיר. כיום היא שוקלת 90 ק"ג וגובהה 1.5 מטר. "כדי למנוע את התסכול שלה הייתי עושה קודם כל סיבוב לבד בחנויות, בודקת איפה יש בגדים במידות שלה ואז לוקחת אותה למקומות הספציפיים. אם לא, זה היה מאוד מתסכל. אחר כך למדנו להזמין מהאינטרנט, ככה ניסיתי לעקוף את הקושי והתסכול, גם מול האחיות שלה שרזות מאוד, ומול הסביבה".
בבית המשפחה הוחלט כבר מגיל צעיר שלא מדברים על דיאטות. "מאז שהיא ילדה ניסינו לחזק ולהעצים את הדברים הבולטים שלה, ולא להתייחס לעניין המראה או המשקל. בבית כל אחד מתעסק בצלחת שלו".
חיה מעידה כי בגיל ההתבגרות ההתמודדות של נועם הפכה קשה יותר. "זה גרם לה להתכנס לתוך עצמה. כשלא הייתה הולכת ליום הולדת של חברה, הייתי מבינה שמישהו זרק לה הערה. היה לי מאוד קשה לחשוב שהבת שלי לא מוגנת בסביבת החברים, מפוחדת או שהיא מפספסת אירועים חברתיים בגלל זה", מוסיפה חיה. "הביטחון העצמי שלהם יכול להיהרס בתוך שנייה".
האם משתפת שגם הטיפולים והמפגשים התכופים עם הדיאטניות שנלווים להתמודדות עם המחלה, עלולים לגרום להצפה של רגשות ולהתמודדות גם עם אנשי מקצוע שמאשימים בצורה גלויה או סמויה את הילד ואת המשפחה. "בעבר טופלנו אצל דיאטנית והיא הייתה יוצאת ממנה כל פעם עם דמעות בעיניים, ממש בוכה, כי זה היה מאוד נוקב, מאוד מאשים", מספרת חיה. "אני זוכרת שגם הייתה רופאה שאמרה לי שאני האמא, כלומר שאני צריכה להיות אחראית על מה שהילדה מכניסה לפה, אבל אמרתי לה שאני לא מוכנה להגביל אותה. אני מאמינה שהילדים יודעים להגיד סטופ לעצמם, אבל ברור שזה מאוד מתסכל. מצד אחד אני האמא והמבוגר האחראי שאמור להיות אמונה על בריאות הילד. מצד שני אני צריכה לדאוג לנפש שלה".
חיה, אימה של נועם: "הייתה רופאה שאמרה לי שאני האמא, כלומר שאני צריכה להיות אחראית על מה שהילדה מכניסה לפה, אבל אמרתי לה שאני לא מוכנה להגביל אותה. אני מאמינה שהילדים יודעים להגיד סטופ לעצמם, אבל ברור שזה מאוד מתסכל. מצד אחד אני האמא והמבוגר האחראי שאמור להיות אמונה על בריאות הילד. מצד שני אני צריכה לדאוג לנפש שלה"
"ילד שמן תמיד מרגיש שמן, גם אם לא מעירים לו או אומרים לו", מספרת נועם בשיחה עם ynet. היא משתפת כי לאחרונה החלה להתאמן בחדר כושר. "הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו טוב לעצמי".
פרופ' לנדאו אומרת בהקשר זה: "הייתי רוצה להוריד את האשמה מהכתפיים של אותם ילדים ומבוגרים שחיים עם השמנה. צריך שידעו שהם חיים בסביבה שמקדמת השמנה ואורח חיים ישבני, שמקדמת שפע, וכי הנטייה להשמנה היא גם נטייה גנטית – אם זה בכמה קלוריות אנחנו שורפים, או בוויסות תחושת הרעב. אותם ילדים שמתמודדים עם השמנה צריכים להבין שזו מחלה לכל דבר".
תוכניות מניעה בגיל הרך ותרופות הרזיה
ד"ר הגואל מסביר שלמרות תחזיות ארגוני הבריאות העולמיים, נראה כי בשנים האחרונות קיימת יותר מודעות למניעה ולטיפול בשלבים מוקדמים. "חלק מהמדינות משקיעות יותר במודעות ובחינוך לתזונה בריאה ופעילות גופנית. למרבה הצער, בישראל המצב דווקא הפוך - מבטלים מס על משקאות ממותקים, אין מגבלה על פרסומות וכדומה".
פיתוח התרופות לטיפול בהשמנה בילדים נמצא עדיין בשלבים ראשוניים, אך מדובר בתחום עם פוטנציאל ענק. "עד כה, רוב התרופות שמיועדות להשמנה לא היו מאושרות לשימוש בילדים, אך בשנים האחרונות יש התקדמות בתחום זה עם כל הזהירות המתבקשת".
לטענת פרופ' לנדאו, יש לפעול באופן נרחב יותר למניעה, ולהתחיל תוכניות ייעודיות כבר בגיל הרך, גם עבור ההורים כך שיהוו מודל כלפי הילדים הצעירים, אם בפעילות גופנית ואם בשמירה על תזונה בריאה. "ככל שנתחיל עם זה יותר מוקדם, כך יותר טוב", היא אומרת. "כיום אנחנו יודעים כי אלף הימים הראשונים לחיי הילדים – כבר מהרחם ואז בשנתיים הראשונות לחייהם – משפיעים משמעותית על הבריאות שלהם בהמשך החיים. אני יודעת שנעשים ניסיונות של משרד הבריאות והחינוך ליישם תוכניות כאלה, אבל על קופות החולים וכן על משרד הבריאות להיות יותר פרו-אקטיביים, כולל פיתוח תוכניות לנשים הרות ולילדים בגיל הרך.
"יש לי מין חלום כזה שנגיע למצב שיהיה 'ביקור בריא' – שילד או ילדה יגיעו לרופא הילדים שלהם לא רק כשהם חולים אלא גם בזמנים שהבריאות תקינה, כך שיהיה ניתן לשוחח איתם גם על משקל, התבגרות וגדילה, כלומר דברים שאינם אקוטיים אלא ראייה רחבה יותר על בריאות הילד, אז ניתן יהיה לתפוס מצבים של ילדים שסובלים מעודף משקל, ועדיין לא מהשמנת יתר, והסיכוי לטפל בהם בהצלחה יהיה גבוה יותר".
