מכירים את הכתמים שמופיעים מדי פעם בפינת המטבח, בקיר שמאחורי הספה או על התקרה באמבטיה? מתברר שהעובש הזה עלול לגרום לנזק חמור. חשיפה לעובש בבית או במקום העבודה יכולה להוביל לנזק בלתי הפיך לריאות – החל מאסתמה שמתפתחת גם אצל מי שמעולם לא סבל ממנה, ועד לדלקת ריאות כרונית העלולה להסתיים בפיברוזיס ריאתי – הצטלקות הדרגתית של הריאות.
החדשות הרעות הן שהנזק עשוי להיגרם אפילו מחשיפה קלה, כשהיא מתמשכת לאורך שנים. במקרים קיצוניים, גם חשיפה קצרה ואינטנסיבית עלולה להספיק כדי לגרום לפגיעה קשה. החדשות הטובות: זיהוי מוקדם של העובש והפסקת החשיפה אליו יכולות לעצור את המחלה, ולהציל את הריאות שלכם. איך מזהים את התסמינים, באילו מקרים מומלץ לגשת לבדיקה, ומהם מקורות הסיכון שאולי מסתתרים אצלכם בבית?
עובש, עובש שעל הקיר
חשיפה לעובש עלולה לגרום לשתי מחלות ריאה עיקריות: הראשונה היא אסתמה, כאשר העובש מסוגל לעורר התקפי אסתמה אצל מי שכבר סובל מהמחלה ואף לגרום להתפתחותה אצל אנשים שמעולם לא חוו תסמינים. המחלה השנייה, והחמורה יותר, היא דלקת ריאות כרונית הנגרמת כתוצאה מרגישות-יתר לעובש. דלקת זו מובילה בהדרגה לקושי גובר בנשימה ולשיעול כרוני, ועלולה להתפתח לפיברוזיס ריאתי – מצב של הצטלקות בלתי-הפיכה של רקמת הריאה, שלעיתים דורש אף השתלת ריאות.
מדובר על חשיפה לעובש במשך זמן ארוך?
ברוב המקרים מדובר בנזק שנגרם לאחר חשיפה ממושכת לעובש, אפילו אם היא קלה יחסית. אך אצל אנשים רגישים במיוחד או במצבים של חשיפה אינטנסיבית מאוד, הנזק עלול להופיע גם בתוך זמן קצר – לעיתים תוך שבועיים בלבד.
ד"ר אברהם (רמי) אונטרמןצילום: ליאור צור, דוברות איכילובאיך יודעים שנגרמה פגיעה בריאות?
בהתחלה לא מרגישים כלום כי לריאות יש רזרבה גבוהה. איש או אישה רגילים שאינם ספורטאים לא משתמשים בכל נפח הריאות שלהם ביומיום, והם יכולים לאבד אפילו 30% מהתפקוד הריאתי שלהם בלי להרגיש את זה בכלל. כשהם מגיעים אלינו הם כבר עם שליש ריאה שאינה מתפקדת. לפעמים יהיה קצת שיעול, אבל קושי משמעותי בנשימה במאמץ יופיע רק אחרי שמאבדים את הרזרבה הריאתית.
כל מי שמשתעל וקורא את הכתבה צריך להילחץ ולחפש עובש בבית?
להילחץ ממש לא, אבל לפעול כן. מי שסובל משיעול כרוני שנמשך יותר משלושה חודשים חייב לעשות בירור מקיף שכולל בדיקת רופא ריאות, בדיקת תפקודי ריאות, צילום חזה, ובמידת הצורך גם CT חזה. סיבת השיעול במקרים רבים יכולה להיות קלה כמו אסתמה או נזלת כרונית, אבל לפעמים היא עלולה להיות פיברוזיס ריאתי או גידול בריאה".
3 צפייה בגלריה
מי שסובל משיעול כרוני שנמשך יותר משלושה חודשים חייב לעשות בירור מקיף
(צילום: shutterstock)
האם כחכוח נחשב לשיעול?
כחכוח הוא לא שיעול, אבל יש הרבה חפיפה בגורמים, ולכן אם יש כחכוח תמידי כדאי לעשות בירור כדי לבדוק ממה הוא נובע ולשלול סיבות מסוכנות. זאת יכולה להיות נזלת כרונית שמטפטפת לאיטה במורד הגרון, מצטברת מעל מיתרי הקול וגורמת לגירוי של שיעול או כחכוח. זה יכול לנבוע גם מצרבת וחומצות שעולות מהקיבה – אלה בין הסיבות הכי שכיחות לכחכוח ולשיעול.
יכול להיות שרק אחד מבני המשפחה יסבול מהרגישות לעובש?
בהחלט. הרוב הגדול של מי שיחשפו לעובש לא יפתחו את המחלה. בבית מסוים או במקום עבודה מסוים יכולים 100 אנשים להיחשף לעובש ורק אחד או אחת יפתחו את הרגישות.
זה יכול לקרות גם במקום העבודה?
בוודאי, גם במקום העבודה יכול להיות קיר מוזנח עם עובש. מקרה קלאסי הוא של אופים שעובדים בסביבה מקומחת ובתוך הקמח יש עובשים. קמח תמיד סופח קצת עובשים, וחשיפה של האבק הזה עלולה לסכן. גם חקלאים שעובדים ברפתות עם חציר שנוטה לספוג עובש חשופים למחלה.
לפעמים לא מודעים לכך שיש עובש...
לאחרונה הייתה אצלי מטופלת שענתה בשלילה לשאלה שלי אם נחשפה לעובש. רק אחרי שדחקתי בה לחפש בכל מקום בבית, התברר שהייתה רטיבות נסתרת בקיר חדר השינה שעברה לחלק של הארון הצמוד אליו, וכל הבגדים בחלקו האחורי התמלאו בעובש. בגלל החשיפה הזאת היא הגיעה למצב של מחלה ריאתית קשה, אבל לפחות מצאנו את הגורם והעובש הוסר.
חייבים למצוא את העובש?
בהחלט. אם לא נאתר את מפגע העובש ונפסיק את החשיפה אליו, לא משנה כמה תרופות וטיפול ניתן, לא נצליח להשתלט על המחלה. בהקשר לחשיפות שגורמות לפיברוזיס ריאתי חשוב להזכיר גם את החשיפה לציפורים ולנוצות. מי שמגדלים ציפורים בביתם עלולים לפתח פיברוזיס ריאתי. היה לי מטופל שמילא את כל שאלון החשיפות שלנו ואת השאלה על בעלי כנף השאיר ריקה. מסתבר שהיו לו עשרות כנריות בבית שהוא גידל וזה היה תחביב רציני שלו. הוא הגיע כמעט לסף השתלת ריאה ונאלץ להיפרד מהאוסף.
מה יש בבעלי הכנף שפוגע בריאות?
בנוצות ובצואת הציפורים יש חומרים שמתפזרים באוויר וכאשר נושמים אותם לריאות הם עלולים לעורר תגובת יתר של מערכת החיסון באנשים הרגישים אליהם. בישראל, לדיירים רבים יש מפגע יונים במרפסת והחשיפה לניקוי הצואה שלהם עלולה לסכן את הרגישים לכך. גם שינה עם כריות נוצות יכולה לסכן.
ממה עוד תוכל להזהיר אותנו?
יש סוגים מסוימים של חיידקים שאוהבים מים חמים לכן מי שעושים סאונה, אמבטיה חמה או ג'קוזי יכולים להיחשף לחיידקים האלה.
אז זה הסוף לסאונה וג'קוזי?
ממש לא. אבל אם מתלווה לכך שיעול כרוני – צריך ללכת להיבדק, לא להזניח.
הרבה מגיעים במצב מתקדם של המחלה?
זה בהחלט קורה, כי אנשים בגיל מבוגר שמתקשים בנשימה במאמץ הרבה פעמים מייחסים את זה לגיל ולא יבואו להיבדק.
איך מאתרים את המחלה?
מאתרים את המחלה בצילום CT של הריאות, אבל אם לא מתקבלת תמונה ברורה נבצע ברונכוסקופיה – החדרה של סיב אופטי עם מצלמה לדרכי הנשימה. כך ניתן לבדוק האם יש תאי דלקת ולקחת ביופסיה מהריאות כדי לדעת מה הגורם למחלה. ברגע שחושדים בפיברוזיס מגבשים אבחנה בישיבה רב תחומית של רופא ריאות, רדיולוג ופתולוג.
ואיך מטפלים?
בפיברוזיס ריאתי מהסוג הזה קודם כל צריך למצוא את הגורם למחלה ולהימנע ממנו. הבעיה היא שבסביבות 40% מהמקרים אנחנו לא מוצאים את הגורם המדויק, ולכן התוצאות לטיפול לא מספיק טובות והמחלה מתקדמת. אם המחלה היא בעיקר דלקתית ניתן טיפולים נוגדי דלקת כמו סטרואידים, ואם המחלה בעיקר צלקתית ניתן טיפול נגד צלקת. לפעמים נשלב, לפי המקרה.
מתי הטיפול לא עובד?
כשהפיברוזיס קשה לפעמים היא ממשיכה להתקדם ומקבלת "חיים משלה", אפילו אם נמנעים מחשיפה ומקבלים את כל הטיפול. דלקת ריאות כרונית מרגישות יתר היא מחלה שרוב רופאי המשפחה לא מכירים אותה ולפעמים גם רופאי ריאות מתקשים לאבחנה.
- ד"ר אברהם (רמי) אונטרמן, מומחה ברפואת ריאות ומנהל המרכז המצוינות לפיברוזיס ריאתי בבית החולים איכילוב. כתבה זו נכתבה באיכילוב beWell. לכתבות נוספות בנושאי בריאות ומניעת מחלות באתר
