בעיצומו של כנס האיידס הבינלאומי ה-13 שנערך בקיגאלי, רואנדה, פרסם אמש (יום ב') ארגון הבריאות העולמי הנחיות חדשות הממליצות על שימוש בלנקפאביר (Lenacapavir) – זריקה הניתנת פעמיים בשנה – כאמצעי למניעת הידבקות ב-HIV. ההמלצה מגיעה כחודש בלבד לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר את התרופה – במהלך שארגון הבריאות מגדיר כצעד מדיניות פורץ דרך שעשוי לשנות את ההתמודדות העולמית עם המגפה.
לנקפאביר, שפותחה על ידי חברת התרופות גיליאד (Gilead Sciences), היא התרופה הראשונה למניעת HIV שניתנת בהזרקה פעמיים בשנה, ומהווה חלופה ארוכת טווח לגלולות יומיות (PrEP) ולטיפולים קצרי טווח אחרים. היא משתייכת לקבוצת Capsid Inhibitors – תרופות הפועלות על מעטפת נגיף ה-HIV – ובניסויים קליניים הוכחה כיעילה כמעט ב-100% במניעת הידבקות.
2 צפייה בגלריה
בשנת 2024 נרשמו ברחבי העולם כ-1.3 מיליון מקרים חדשים של הידבקות ב-HIV. כאן נכנסת לתמונה התרופה החדשה של גיליאד
(צילום: Tobias Arhelger / Shutterstock)
"בעוד חיסון ל-HIV עדיין איננו בנמצא, לנקפאביר הוא הדבר הקרוב ביותר לכך: תרופה אנטי-רטרו-ויראלית ארוכת טווח שהוכחה במחקרים כיעילה כמעט לחלוטין במניעת הידבקות בקרב אוכלוסיות בסיכון", אמר ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי. "פרסום ההנחיות לצד אישור ה-FDA מהווים צעד קריטי להרחבת הגישה לכלי רב-עוצמה זה".
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2024 נרשמו ברחבי העולם כ-1.3 מיליון מקרים חדשים של הידבקות ב-HIV. ההדבקות משפיעות באופן לא פרופורציונלי על אוכלוסיות מפתח: עובדות ועובדי מין, גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, טרנסג'נדרים, משתמשים בסמים בהזרקה, אסירים, ילדים ובני נוער. הזריקה החדשה עשויה להוות פתרון במיוחד למי שמתקשה בהתמדה על טיפול יומיומי, מתמודד עם סטיגמה או בעיית גישה לשירותי בריאות.
"לא פחות ממהפכה"
"לנקפאביר היא אחת הבשורות המרגשות ביותר שראינו בשנים האחרונות בתחום מניעת HIV", אומר ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל תחום להט"ב בכללית ובאיכילוב. "עבור מי שחיים בסיכון גבוה – גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, טרנסג'נדרים, נשים העוסקות בזנות ועוד – האפשרות לקבל זריקה פעמיים בשנה במקום טיפול יומיומי היא לא פחות ממהפכה".
ד"ר רועי צוקרצילום: יריב גולדפרבלדבריו, כעת האתגר האמיתי הוא להפוך את התרופה הזו לנגישה באמת – גם מבחינת זמינות וגם במחיר – כדי שלא תישאר בגדר הבטחה טכנולוגית אלא תגיע לכל מי שזקוק לה. "אני מאוד מקווה שגם בישראל נוכל לראות את לנקפאביר מתווספת לארגז הכלים שלנו כאופציית מניעה נוספת, ולהבטיח שכל מי שזקוק לה יוכל לקבל אותה בקלות ובשוויון".
בדיקות מהירות ללא הליכים מורכבים
לצד ההמלצה על לנקפאביר, ארגון הבריאות העולמי קובע גישה פשוטה יותר לבדיקות HIV: שימוש נרחב בבדיקות מהירות בקהילה – שיאפשרו מתן PrEP ארוך טווח גם בבתי מרקחת, מרפאות ושירותי רפואה מרחוק, ללא הליכים מורכבים ויקרים. לנקפאביר מצטרפת לשורת אמצעי מניעה שאושרו בעבר על ידי הארגון: גלולות יומיות (כמו Truvada, PrEP), זריקות קבוטגרביר הניתנות אחת לחודשיים, וטבעת נרתיקית עם דאפיבירין – פתרון מקומי לנשים הנמצא בשימוש בעיקר באפריקה.
למרות שלנקפאביר עדיין לא זמינה לציבור הרחב מחוץ לניסויים קליניים, ארגון הבריאות העולמי קורא לממשלות, לתורמים ולגופי בריאות עולמיים להתחיל לשלב אותה כבר עכשיו בתוכניות למניעת HIV. הארגון מדגיש כי יש לעקוב במקביל אחרי נתונים בשטח – כמו כמה אנשים משתמשים בזריקה, האם הם מתמידים בטיפול, ומה ההשפעות המעשיות שלה על מניעת הדבקה.
2 צפייה בגלריה
לנקפאביר, המפותחת על ידי חברת התרופות גיליאד, היא התרופה הראשונה למניעת HIV שניתנת בהזרקה פעמיים בשנה
(צילום: Shutterstock)
בהנחיות שפורסמו בכנס, ממליץ ארגון הבריאות העולמי לראשונה על מעבר לטיפול בהזרקה בקומבינציה של קבוטגרביר ורילפיווירין, כחלופה לטיפול התרופתי הפומי. ההמלצה מיועדת למבוגרים ובני נוער החיים עם HIV, שהשיגו דיכוי נגיפי מלא ואינם נשאים של הפטיטיס B פעיל – במיוחד עבור מי שמתקשים להתמיד בנטילה יומית של כדורים.
עוד קורא הארגון לשלב את שירותי ה-HIV עם טיפול במחלות כרוניות לא מידבקות, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, וכן עם טיפול בדיכאון, חרדה והתמכרות לאלכוהול. ההנחיות החדשות ממליצות גם על סקר של כלמידיה וזיבה באוכלוסיות מפתח, גם ללא תסמינים.
במקרה של הידבקות באבעבועות הקוף בקרב אנשים החיים עם HIV – ובעיקר אלו שלא טופלו בעבר או הפסיקו את הטיפול – מומלץ להתחיל מיד טיפול אנטי-רטרו-ויראלי. ארגון הבריאות העולמי מדגיש גם את הצורך בבדיקות HIV ועגבת בכל מקרה של חשד לאבעבועות הקוף.
ברקע כל אלה עומדת מגמה עולמית של ירידה במימון לתחום הבריאות בכלל ולטיפול ב-HIV בפרט. בתגובה לכך פרסם ארגון הבריאות העולמי מסמך הנחיה אופרטיבי, שנועד לסייע למדינות להגן על השירותים החיוניים: לקבוע סדרי עדיפויות, לעקוב אחר שיבושים, ולהתאים את המערכות למציאות התקציבית החדשה.
לפי ההערכות, בסוף 2024 חיו עם HIV כ-40.8 מיליון בני אדם – מהם כ-65% באפריקה. באותה השנה מתו כ-630 אלף איש ממחלות הקשורות ל-HIV, ונרשמו כ-1.3 מיליון מקרים חדשים – כולל 120 אלף ילדים. לעומת זאת, מספר המטופלים שקיבלו טיפול תרופתי עלה ל-31.6 מיליון, לעומת 30.3 מיליון ב-2023.
