אזעקות באמצע הלילה, שינה מקוטעת, סטרס מתמשך – כל אלה הפכו לשגרה במלחמה עם איראן, שאולי מתקדמת להפסקת אש. אבל מלבד הפגיעה במצב הרוח ובתפקוד היומיומי, חוסר שינה בתקופות של מתיחות ביטחונית עלול להוביל לסכנה אמיתית: שבץ מוחי.
"כשאין שינה – המוח משלם את המחיר", מזהיר ד"ר סאלו חרץ, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. "המצב שאנחנו רואים היום – של לילות מקוטעים, חרדה תמידית ודריכות גבוהה – הוא מתכון ברור לשבץ מוחי".
לא רק עייפות – אלא סיכון ממשי למוח
לפי ד"ר חרץ, חסך שינה חריף – אפילו אם הוא נמשך רק כמה ימים – מפעיל סדרה של תגובות פיזיולוגיות מסוכנות:
• לחץ דם גבוה – שינה לא סדירה משבשת את הוויסות התקין של לחץ הדם.
• דלקת בכלי הדם – כתוצאה מהפרשת חומרים דלקתיים מוגברת.
• קרישיות מוגברת – מה שמעלה את הסיכון לחסימת כלי דם במוח.
אבל זה לא הכול. לדבריו, הגוף במצב של חוסר שינה מתמיד נכנס למצב של היפר-ערנות – סטרס פיזיולוגי מתמשך שפוגע בכלי הדם ובתפקוד המוח.
"המוח זקוק לשינה בשביל להתאושש", הוא מסביר. "במהלך היום מצטברים רעלנים בגוף, ובשינה המוח מסנן ומוציא אותם. כשלא ישנים מספיק, או שהשינה מקוטעת, מנגנוני הסינון האלה נפגעים. וזה מצטבר – עד כדי סיכון ממשי לשבץ מוחי או התקף לב, אפילו אחרי כמה ימים בלי שינה רציפה. לא צריך חודשים או שנים".
גם עכברים במעבדה לא עמדו בזה
לדבריו, מחקרים שבוצעו על עכברים וחולדות במעבדה הדגימו את ההשלכות הדרמטיות של מניעת שינה: "ראו לא רק שבץ מוחי – אלא כל הספקטרום של אירועים וסקולריים. בנוסף, חסך שינה כרוני פוגע בתפקוד האנדותל – השכבה הפנימית של כלי הדם – ומעלה את הסיכון לקרישי דם. בטווח הארוך, זה גם מגביר סיכון לדמנציה".
ד"ר סאלו חרץצילום: פרטיגם בקרב בני אדם, התמונה דומה: אנשים שעובדים במשמרות לילה באופן קבוע, למשל, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות נוירולוגיות, לחץ דם גבוה ושבץ. "אחרי יום-יומיים בלי שינה נורמלית, אנחנו כבר רואים מדדים שעולים – לחץ דם, מדדי דלקת, סטרס פיזיולוגי – וכשמצרפים לזה גם סטרס נפשי מהמצב הביטחוני, מהאזעקות באמצע הלילה, זו כבר ממש מתכונת לשבץ".
אז מהם הסימנים שדורשים טיפול רפואי מיידי?
יש ארבעה סימנים עיקריים שלא כדאי לפספס:
- שיתוק פתאומי – של יד או רגל.
- שיבוש בדיבור – פתאום לא מצליחים לדבר או להוציא מילים.
- עיוות בפנים – חיוך עקום מצד אחד.
- כאב ראש חריג ופתאומי – אבל כאן צריך להיזהר, כי כאבי ראש נפוצים גם מסיבות אחרות.
כל אלה – במיוחד אם הופיעו בבת אחת – דורשים פנייה מיידית לחדר מיון.
מי נמצא בסיכון מוגבר?
לדברי ד"ר חרץ, ככל שהגיל עולה – כך גם הסיכון לשבץ מוחי. אבל גם אנשים עם מחלות כרוניות נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה:
• אנשים עם יתר לחץ דם
• סוכרת
• רמות שומנים גבוהות בדם
• הפרעות קצב לב ופרפור פרוזדורים
• רקע משפחתי של שבץ מוחי
חשוב למדוד לחץ דם
"זה לא פשוט, אבל יש מה לעשות", אומר ד"ר חרץ. "הדבר הראשון הוא להבין – שינה היא לא מותרות, אלא צורך רפואי בסיסי. גם אם קשה לישון לילה שלם, עדיף לפרק את זה – לישון שמונה שעות בארבעה חלקים מאשר לא לישון בכלל".
הוא ממליץ להיעזר בערוצי התמיכה הקיימים – שיחות טלפון, זום, עזרה פסיכולוגית מקוונת. לדבר על התחושות, לנסות תרגילי נשימה, מדיטציה או יוגה. כל דבר שיכול לעזור להוריד את סף הסטרס.
"אנחנו גם רואים שדווקא בתקופות כאלה אנשים שוכחים לקחת את התרופות שלהם – וזה מסוכן במיוחד כשמדובר בלחץ דם, סוכרת, או תרופות קבועות. תזכורת: אפשר ורצוי למדוד לחץ דם בבית. אל תחכו שמשהו יקרה".
ההמלצות העיקריות של ד"ר חרץ ושל מומחים נוספים בתחום הנוירולוגיה כוללות:
• הגברת מודעות ציבורית – להבין שהשינה היא תנאי הכרחי לבריאות.
• עידוד שיטות להפחתת סטרס – מיינדפולנס, מדיטציה, פעילות גופנית קלה.
• שיפור תנאי השינה – גם בממ"ד – להחשיך, לשמור על אוורור, ולהפחית רעש ככל האפשר.
• יצירת סביבה בטוחה – גישה למקלטים או מרחבים מוגנים שניתן להירגע בהם.
• תמיכה פסיכולוגית זמינה ונגישה – טיפול בטראומה ובהפרעות חרדה יכול לשפר את איכות השינה בעקיפין.
• ניטור בריאות בבית – למדוד לחץ דם, לא לדלג על תרופות, ולהיות קשובים לסימני אזהרה.
