בשיתוף עוזרמד
צפו בכתבה המלאה:
"טיפול תרופתי בפסיכיאטריה הוא אולי קצה הקרחון", ד"ר בן עמית
(צילום: ירון ברנר | הפקה: לינוי מסטבוים | עריכה: חן מרקוביץ', נדב ברגר)
השנתיים האחרונות הותירו את החברה הישראלית עם פצעים נפשיים עמוקים והנתונים מראים כי קיימת עלייה בהפרעות חרדה, דיכאון ופוסט טראומה. "בהשוואה בין כמה חודשים לפני ה-7/10 לכמה חודשים אחרי, באמת יש עלייה משמעותית. ולא זו בלבד שהייתה עלייה, היא לא חולפת והיא מלווה גם בבעיות נוספות; כמו למשל עלייה של כ-15% בהתמכרויות", אומר ד"ר בן עמית, מומחה בפסיכיאטריה ובהתמכרויות שעוסק בטיפול ואבחון בהפרעות חרדה, דיכאון ופוסט טראומה.
בעוד שרבים פונים לטיפול התרופתי הנפוץ והמקובל כפתרון ראשון, ד"ר עמית טוען כי זו גישה שגויה. לטענתו, "טיפול תרופתי בפסיכיאטריה הוא אולי קצה הקרחון, ומיועד בעיקר למקרים שהם יותר מקרי קצה. במרבית האוכלוסייה שפונה עם תסמינים של דיכאון פוסט-טראומה, אין סיבה לתת טיפול תרופתי פסיכיאטרי ומוטב שאנחנו נשקול חלופות אחרות".
הוא חושף נתון מדאיג שעלה במחקרים: "אנחנו יודעים שתרופות פסיכיאטריות, כמו למשל נוגדי דיכאון, עושות הבדל משמעותי ויעיל רק לכשליש מהמטופלים. זאת אומרת ששני שליש מהמטופלים לא נהנים במידה משמעותית מטיפול נוגד דיכאון".
4 צפייה בגלריה
במרבית האוכלוסייה שפונה עם תסמינים של דיכאון פוסט-טראומה, אין סיבה לתת טיפול תרופתי פסיכיאטרי ומוטב שאנחנו נשקול חלופות אחרות", ד"ר בן עמית
(צילום: ירון ברנר)
במקום זאת, הוא מציע גישה הוליסטית ש"מתבססת על שלוש שיטות טיפול - אורחות חיים, טיפול פסיכותרפי ,טיפול תרופתי ותוספי תזונה". הוא מאמין ש"ככל שיש לנו אפשרות לטפל בדברים כמה שיותר מהשורש, למצוא את הסיבה ולטפל בה, אז כך מוטב".
לפי השקפתו, אבני היסוד של בריאות הנפש מצויות באורח החיים - שינה נכונה, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת. "גם המוליכים העצביים במוח דורשים חומצות אמינו מסוימות. הן מגיעות מחלבונים שאנחנו אוכלים", מסביר ד"ר עמית. "אדם שלא צורך חלבון, קשה לו לייצר חומרים שנחוצים לפעילות התקינה של המוח, את חלק מהחוסרים אפשר לבדוק ולאבחן בבדיקות דם".
כדוגמה, הוא מציין מקרה בוחן: "אדם למשל יכול שיחסר לו B12 כי הוא לא אוכל או לא סופג מספיק אותו מהתזונה. והוא יהיה בדיכאון, ואז ניתן לו נוגדי דיכאון ולא נדע למה זה לא עובד".
4 צפייה בגלריה
"גם המוליכים העצביים במוח דורשים חומצות אמינו מסוימות. הן מגיעות מחלבונים שאנחנו אוכלים", ד"ר בן עמית
(צילום: ירון ברנר)
"גורמת לאנשים להרגיש כמו 'זומבי'"
לדברי ד"ר עמית, לעיתים קרובות הטיפול התרופתי יוצר מצב רפואי בפני עצמו ומצריך שימוש תרופתי לתופעות הלוואי של הכדורים הפסיכיאטריים. "אנחנו יודעים למשל מחקרים מהשנים האחרונות מהרווארד, שלמעט במקרים של דיכאון קליני, מג'ורי-בינוני או חמור, שזה מעט המיעוט מהמקרים, אין ערך ממש משמעותי לתרופות פסיכיאטריות".
כיום ידוע על שלושה סוגים עיקריים של תופעות לוואי לנוגדי דיכאון ממשפחת ה-SSRI- ירידה בליבידו, שכוללת שינויים בתפקוד המיני, עלייה במשקל והשטחה רגשית "שגורמת לאנשים להרגיש כמו 'זומבי'", אומר ד"ר עמית.
המודעות הגוברת לתופעות הלוואי של התרופות, לצד התפתחותן של חלופות טבעיות לנוגדי דיכאון, מובילה לעלייה מתמשכת בביקוש. עם זאת, מדגיש הפסיכיאטר: "זה לא מתאים לכל מטופל".
אחת החלופות הטבעיות המבטיחות היא עוזרלקס - תוסף תזונה המבוסס על צמח העוזרר. ד"ר עמית מספר על החוויה האישית שלו: "קיבלתי בכנס השנתי בפסיכיאטריה ביולוגית כמה דוגמיות וניסיתי את זה לאורך זמן, באמת עם תוצאות טובות. זה מאוד עוזר לי גם להמליץ על זה בלב שלם, ברגע שאתה מנסה משהו ואתה חווה מזה תועלת, אז אתה מרגיש שההמלצה היא באמת בלב שלם".
גם מטופליו של ד"ר בן עמית מדווחים על תוצאות מעודדות מהתוסף: "קיבלתי משובים מאוד טובים, דומים למה שקיבלתי על טיפול בתרופות נוגדות דיכאון.
4 צפייה בגלריה
"ברגע שאתה מנסה משהו ואתה חווה מזה תועלת, אז אתה מרגיש שההמלצה היא באמת בלב שלם", ד"ר בן עמית
(צילום: ירון ברנר)
לפי ד"ר עמית, ההבדל בין עוזרלקס לתרופות ממשפחת ה-SSRI הוא המנגנון. כשמדובר על תרופות נוגדות דיכאון, הפירוש של SSRI הוא למעשה -Selective Serotonin reuptake inhibition, זאת אומרת - עיכוב ספיגה חוזרת של סרוטונין.
"יש לנו במוח כל מיני מוליכים עצביים, נוירוטרנסמיטורים, שהמפורסם והרלוונטי מביניהם הוא סרוטונין. הוא נמצא במרווחים בין העצבים", מסביר הפסיכיאטר. "התרופה גורמת לעלייה של רמת הסרוטונין, הוא הולך ונקשר כמו מפתח למנעול, כשהמנעול הוא קולטן שנקשר לכל מיני קולטנים, יש כל מיני סוגים של קולטנים של סרוטונין. אז הסרוטונין עולה, נקשר לקולטן וזה גורם לאפקט נוגד הדיכאון".
עם זאת, אותה עלייה ברמת הסרוטונין מובילה לחלק גדול מתופעות הלוואי, כמו השטחה רגשית, פגיעה בתפקוד המיני והעלייה במשקל. בתוסף התזונה, זה עובד אחרת. "מה שמעניין בעוזרלקס מבחינה מנגנונית, זה שהוא מדלג על כל הקטע הזה של העלייה ברמת הסרוטונין. הוא פשוט הולך ונקשר ישירות לקולטן וככה מתחיל את התהליך", מפרט ד"ר עמית. "הוא מדלג על שלב ראשון שהוא לא הכרחי לתהליך. ואולי זה מה שמסביר את המיעוט תופעות הלוואי שאנחנו רואים איתו".
4 צפייה בגלריה
"לפעמים צריך לחפש כמה שיטות טיפול עד שמוצאים את הנכונה" ד"ר בן עמית
(צילום: ירון ברנר )
השיפור קליני – המחיר רגשי
נקודה חשובה נוספת שעלתה בשיחה היא היחס של המטפלים, פסיכיאטרים ונוירולוגים, לעומת המטופלים עצמם. "יש גם מחקרים שמראים שכרופאים, אנחנו לצורך העניין, ממוקדים מאוד בתוצאות ומטופלים יותר ממוקדים בדרך", מסביר ד"ר עמית. "מטופלים צריכים לקחת את התרופה כל יום ואם יש תופעות לוואי, הם סובלים מזה, אנחנו לא, אנחנו מאוד שמחים לראות שיש שיפור, אבל מטופלים מוטרדים מתופעות הלוואי".
לד"ר עמית חשוב לסכם במסר מעודד לכל מי שחש שהמערכת אכזבה אותו בעבר: "קודם כל יש טיפול, לפעמים צריך לחפש כמה שיטות טיפול עד שמוצאים את הנכונה. חשוב מאוד לזהות את מקור הבעיה ולקבל טיפול שהוא הוליסטי כולל הלוקח בחשבון את העדפות שלך, את תופעות הלוואי ואת הדרך שבהן אתם מעדיפים לקבל טיפול, כי רק ככה זה עובד הכי טוב".
לפרטים נוספים על עוזרלקס לחצו כאן
בשיתוף עוזרמד
