עבור רובנו עונת הקיץ היא עונה מדהימה – היום מתארך, אור ושמש, בילויים, ים, גלידה וחופשות. אבל עבור כאחד מתוך שבעה אנשים ברחבי העולם שסובלים ממיגרנה, חודשי הקיץ עלולים להיות דווקא תקופה של סבל ו"בילוי" בחדרים חשוכים עם עיניים עצומות כהתגוננות מאור השמש. רבים מחולי המיגרנה מדווחים על עלייה בתדירות ובעוצמת התקפי הכאב. מהם הטריגרים בחודשי הקיץ שעלולים להחמיר מיגרנה, וכיצד אפשר להתגונן מפניהם? ד"ר עובד דניאל, מומחה לנוירולוגיה, מסביר.
מהי מיגרנה?
על פי ההערכות, במדינת ישראל ישנם למעלה ממיליון אנשים הסובלים ממיגרנה, והיא נפוצה פי שלושה יותר בקרב נשים. אנשים הסובלים מהתקפי מיגרנה תכופים סובלים מפגיעה תפקודית ומפגיעה משמעותית באיכות חייהם. מיגרנה מדורגת על-פי ארגון הבריאות העולמי כמחלה השנייה בשכיחותה מבין כל המחלות, הגורמת להגבלה תפקודית.
המיגרנה מתאפיינת בהתקפים של כאבי ראש, לרוב חד-צדדיים אבל לא בהכרח, בדרגה בינונית-קשה, הנמשכים בין ארבע שעות ל- 72 שעות, מחמירים במאמץ, ומלווים בבחילה ו/או בהקאה, או אי-סבילות לאור ולרעש. האבחנה עדיין קלינית ואין בידינו סמן ביולוגי אבחנתי.
ד"ר עובד דניאלצילום: שמוליק שלישהשכיחות של מיגרנה באוכלוסייה הכללית היא כ-15%, ומתוכם כ- 20% סובלים ממיגרנה עם אאורה. אאורה מופיעה באופן טיפוסי לפני כאבי הראש, נמשכת כ-30-20 דקות בממוצע, ומתבטאת לרוב כהפרעה בשדה הראייה (כמו הופעת אורות מהבהבים או משוננים, או נקודות של עיוורון בשדה הראייה), הפרעת תחושה בפלג גוף, או קושי בדיבור.
מה גורם למיגרנה בקיץ?
ההערכות הן שמתוך למעלה ממיליון אנשים הסובלים ממיגרנה בישראל, כ-200 אלף אנשים סובלים ממיגרנה כרונית. מיגרנה נגרמת כתוצאה מהיווצרות של דלקת בקצות העצבים של כלי הדם של קרומי המוח, ויש תורשתיות מובהקת, קרי סיכוי גבוה שלאנשים שסובלים ממיגרנה יש הורה אחד או שניים הסובלים גם ממיגרנה, אולם ישנם שלל טריגרים (גורמים מעוררים) שעלולים להוות זרזים להתפתחות התקף – שינויים הורמונליים, סוגי מזון מסוימים, לחץ נפשי, חסך שינה ועוד. חודשי הקיץ מביאים איתם כמה מהטריגרים הבולטים ביותר.
במחקר שפורסם ב-2024, 49% מהמשתתפים בו דיווחו כי מזג האוויר הוא טריגר להתקפי המיגרנה שלהם. עלייה של 26.5% בלחות יחסית הייתה קשורה לעלייה של 28% בסבירות להתקפי מיגרנה, במיוחד במהלך החודשים החמים מאפריל עד ספטמבר.
3 צפייה בגלריה
49% מהמשתתפים במחקר דיווחו כי מזג האוויר הוא טריגר להתקפי המיגרנה שלהם
(צילום: Shutterstock)
שעון הקיץ משבש את השינה
שינה לא סדירה היא אחד הטריגרים השכיחים והידועים להתקפי מיגרנה. המעבר לשעון קיץ – גם אם מדובר רק בשעה אחת – עלול לשבש את השעון הביולוגי של הגוף ולהשפיע על איכות השינה. מחקר נוסף שפורסם בשנת 2024 בכתב העת Neurology International בחן את השפעת המעבר לשעון קיץ וחורף על תדירות התקפי מיגרנה. המחקר מצא כי בשבוע שלאחר המעבר לשעון קיץ, חלה עלייה של 6.4% בתדירות ההתקפים, בעוד בשבוע שלאחר המעבר לשעון חורף חלה ירידה של 5.5% בתדירות ההתקפים. הממצאים מצביעים על כך שהמעבר לשעון קיץ עלול לשבש את הסנכרון בין השעון הביולוגי לשעון החברתי, מה שעשוי להוביל לעלייה בהתקפי מיגרנה.
חום כבד והתייבשות
מחקר שנערך בבוסטון ופורסם בכתב העת Neurology ב-2009 מצא שעלייה של 5 מעלות צלזיוס בטמפרטורה מעלה את הסיכון להתקף מיגרנה בכ-7.5%. בנוסף, התייבשות – תופעה נפוצה בקיץ – מהווה גורם משמעותי נוסף. שתייה לא מספקת מפחיתה את נפח הדם, משבשת תהליכים פיזיולוגיים ומגבירה את רגישות מערכת העצבים. מחקרים מצאו כי שתייה מספקת יכולה להפחית את תדירות ההתקפים באופן ניכר.
שינויים בשגרה וחשיפה מוגברת לאור יום
הקיץ מלווה לא פעם בשינויים בשגרה: חופשות, נסיעות, שעות שינה משתנות וארוחות בזמנים שונים – כל אלה עלולים לשבש את המקצב הביולוגי של הגוף ולתרום להופעת מיגרנה. גם החשיפה הארוכה יותר לאור שמש בקיץ משפיעה: אנשים עם מיגרנה נוטים לרגישות גבוהה יותר לאור, והימשכות האור ביום מקשה על הפרשת המלטונין, אותו הורמון שמשפיע על השינה ועל סף הכאב. מחקר שפורסם ב-Headache בשנת 2010 חיזק את הקשר הזה.
שינויים בלחץ הברומטרי
תופעה פחות מדוברת אך בהחלט מורגשת בקיץ היא השינויים בלחץ הברומטרי (לחץ האוויר). ירידה חדה בלחץ האוויר עשויה לגרום לשינויים בלחץ הנוזל בתוך הגולגולת ולהוות טריגר עבור חלק מהסובלים ממיגרנה. חשוב לציין שלא כל חולה מיגרנה יושפע משינוי בלחץ הברומטרי, אך מדובר בגורם שיש לו בסיס מדעי.
עלייה בזיהום האוויר
לצערנו חווינו לאחרונה שריפות הנגרמות עקב מזג אוויר קיצוני. ידוע כי הסיכון לשריפות גובר גם במהלך חודשי הקיץ והתוצאה של עשן וזיהום אוויר כבד מהווה טריגר נוסף למיגרנה. חלקיקים זעירים בגודל של פחות מ-2.5 מיקרון (PM2.5), שנפלטים בכמות רבה משריפות, חודרים בקלות לריאות ויכולים להשפיע גם על מערכת העצבים המרכזית.
מחקר שפורסם ב-Headache ב-2018 מצא קשר בין חשיפה לרמות גבוהות של PM2.5 לעלייה במספר הפניות למיון עקב מיגרנה. חשיפה לחלקיקים רעילים יכולה לגרום לעלייה בציטוקינים פרו-דלקתיים ולהפעלה של מערכת העצבים הטריגמינלית – מנגנון מרכזי במיגרנה. כלומר, יש הסבר ביולוגי מבוסס לכך שזיהום אוויר, כולל עשן שריפות, עשוי להגביר רגישות להתקף.
אם כך, ניתן לראות שהמחקרים מצביעים על קשר מובהק בין תנאי הקיץ לבין עלייה בהתקפי מיגרנה. הבנת הקשר הזה יכולה לסייע באבחון, מניעה וטיפול יעיל יותר עבור הסובלים ממיגרנות בתקופה זו.
3 צפייה בגלריה
עשן משריפות וזיהום אוויר כבד מהווים טריגר נוסף למיגרנה. בתמונה: נזקי השריפה בהרי ירושלים
(צילום: שאול גולן)
לשלוט במה שניתן לשליטה
ברור לכולנו שאי-אפשר לשנות את מזג האוויר או את העובדה שהשמש שוקעת מאוחר יותר – אבל בהחלט אפשר לנקוט צעדים פשוטים כדי להפחית את הסיכון להתקפי מיגרנה:
• שמירה על שגרת שינה עקבית – גם בחופשות.
• שתייה מרובה – היעד הוא לפחות שני ליטרים ביום.
• הקפדה על שגרת תזונה קבועה.
• הגנה מפני השמש – כובע, משקפי שמש ושהייה בצל ככל האפשר.
• תכנון מוקדם – נסו להימנע מחשיפה לשינויים קיצוניים בטמפרטורה או בלחץ.
מיגרנה בקיץ היא אתגר, אך היא לא גזירת גורל. עם מודעות, היערכות נכונה והתייעצות עם הרופא המטפל או הנוירולוג לגבי טיפול תרופתי נכון – אקוטי או מניעתי, גם העונה החמה יכולה להפוך לנעימה יותר ולמלאת שלווה – בראש שקט.
ד"ר עובד דניאל, מנהל המרפאה לכאב ראש ופנים במרכז הרפואי איכילוב
