בלילה שבין חמישי לשישי (28 במרץ) נעבור לשעון קיץ, והשעה תוזז קדימה. כשהשעון יראה 02:00 בלילה, הוא מיד יקפוץ ל-03:00, ונאבד שעת שינה. נכון, נרוויח שעות אור נוספות בערב, שיעניקו לנו ימים ארוכים יותר אחרי העבודה או הלימודים, אבל השינוי הזה הוא לא רק עניין של נוחות – הוא גם עשוי להשפיע על הבריאות שלנו.
עוברים לשעון קיץ: כל מה שצריך לדעת
"שינוי זה אמנם מספק לנו יותר שעות אור במהלך היום, אך הוא משפיע על השעון הביולוגי שלנו – המקצב הצירקדי, המווסת את מחזורי השינה, הערות ותהליכים פיזיולוגיים נוספים", אומרת ד"ר מיכל רונן, מומחית ברפואת המשפחה ומנהלת מינהלת התיישבות בכללית, מחוז ירושלים. "אחד האתגרים המרכזיים במעבר לשעון קיץ הוא אובדן שעת שינה בלילה הראשון. עבור אנשים שרגישים לשינויים בשעות השינה, זה עלול לגרום לעייפות, קושי להירדם והפרעות בריכוז בימים הראשונים לאחר המעבר. ילדים ואנשים עם שעות שינה קבועות עלולים לחוות את ההסתגלות בצורה חדה יותר".
היתרונות: חשיפה רבה יותר לאור יום
לדברי ד"ר רונן, החדשות הטובות הן שהימים המתארכים והשמש הזמינה לשעות ארוכות יותר משפרים את מצב הרוח. חשיפה לאור יום תורמת להפרשת סרוטונין, מוליך עצבי הקשור לתחושת רוגע ושמחה, ועשויה להפחית את הסיכון לדיכאון עונתי (SAD), שמופיע לרוב בחודשי החורף החשוכים.
"כמו כן, השעות הארוכות של אור יום תורמות להגדלת החשיפה לשמש ולייצור ויטמין D, החיוני לבריאות העצמות, חיזוק מערכת החיסון ואיזון חילוף החומרים", מסבירה ד"ר רונן. "בנוסף, אור טבעי בשעות הבוקר משפר את הערנות ומווסת טוב יותר את הפרשת המלטונין, ההורמון האחראי על השינה".
בנוסף, הארכת שעות האור מעודדת פעילות גופנית בשעות אחר הצהריים והערב, מה שעשוי לשפר את הבריאות הכללית. עם זאת, השינוי בשעון עלול לגרום לשיבוש זמני של דפוסי התיאבון, ולגרום לרעב בשעות לא שגרתיות, עד שהגוף מסתגל.
ד"ר מיכל רונןצילום: פרטיד"ר רונן מציינת כי אנשים שנוהגים להשכים קום, בין אם מטבעם ובין אם בשל עיסוקם, עשויים לחוות את המעבר לשעון קיץ כאתגר, שכן הם יתחילו את יומם בשעות החשיכה, ויעבור זמן רב יותר עד לזריחה.
עייפות, עצבנות ואי-שקט
ד"ר מרים פינק-לביא, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומנהלת בריאות הנפש במחוז ירושלים בלאומית שירותי בריאות, מסבירה שכל שינוי בשעון משפיע על הגוף, גם אם מדובר בהפרש של שעה בלבד. המעבר לשעון קיץ יוצר חסך זמני בשינה, אשר עלול לגרום לעייפות, עצבנות ואי-שקט. מחקרים אף מצביעים על עלייה זמנית בשיעור תאונות הדרכים בעקבות שינוי זה. לדבריה, בתקופה כה מאתגרת, המאופיינת בקשיים בשינה ובדחיית שעת ההירדמות, אובדן נוסף של שעת שינה עלול להחמיר את המצב ולהוביל למעגל של עייפות מוגברת ושגיאות הנובעות מחוסר ריכוז.
"השינה ממלאת תפקיד חיוני לבריאות הגוף והנפש, הן בקרב ילדים ובני נוער בתהליך ההתפתחות שלהם והן בקרב מבוגרים, הזקוקים לה לשם התאוששות פיזית ומנטלית", מסבירה ד"ר פינק-לביא. "בשנים האחרונות ניכרת מגמה של קיצור שעות השינה, כאשר רבים ישנים פחות מהנדרש, מה שעלול לפגוע בריכוז, להגביר עצבנות ולהוביל לעלייה בשיעור הטעויות. מבוגרים זקוקים לכשבע שעות שינה בלילה, אך בפועל רבים אינם מגיעים לכך, בין היתר בשל חשיפה ממושכת למסכים, במיוחד בסמוך לשעת השינה".
ד"ר מרים פינק-לביאד"ר פינק-לביא מסבירה שבתקופות של מתיחות, כמו במלחמה, מתגברת תופעת הפרעות השינה לצד עלייה בצריכת מסכים, במיוחד בשעות הלילה. "רבים – הן בני נוער והן מבוגרים – נוטים ללכת לישון עם הטלפון לידם, לבדוק התראות ולעסוק בתכנים חדשותיים, דבר שפוגע ברצף השינה ומחמיר את תחושת העייפות", היא אומרת "במהלך השנה וחצי האחרונות נרשמה עלייה בביקוש לתרופות הרגעה וכדורי שינה, מה שמעיד על התמודדות נרחבת עם חרדות, לחץ וקשיי שינה".
לקראת המעבר לשעון קיץ, היא ממליצה על כמה צעדים שיכולים לסייע לגוף להסתגל לשינוי ולשמור על הבריאות:
הקדמת שעת השינה – מומלץ להיערך למעבר כמה ימים מראש ולנסות להקדים את שעת ההירדמות, כדי למנוע צבירת חסך שינה.
הימנעות ממסכים לפני השינה – מומלץ להימנע מצפייה במסכים כחצי שעה לפני השינה, שכן האור הכחול פוגע בהפרשת המלטונין ומקשה על הירדמות.
שמירה על היגיינת שינה – רצוי לבצע פעילות מרגיעה לפני השינה, כמו קריאת ספר, האזנה למוזיקה נעימה או תרגולי נשימה והרפיה.
הימנעות מפעילות גופנית אינטנסיבית – לפחות שעתיים לפני השינה, שכן היא עלולה לעורר את הגוף ולהקשות על ההירדמות.
חשיפה לאור יום – שהייה בחוץ בשעות היום מסייעת באיפוס השעון הביולוגי, משפרת את ההסתגלות לשינוי ומפחיתה תחושות של חרדה ודיכאון.
קשה מהמעבר לשעון חורף
המעבר בין שעון חורף לשעון קיץ - ולהפך - דומה לחוויית ג'ט-לג שמתרחשת בו-זמנית אצל כל תושבי המדינה. פתאום כולנו צריכים לכוון שעונים כאילו הלכנו לישון בישראל והתעוררנו באיטליה או בדובאי, רק בלי ליהנות מהטיול.
ד"ר שחר רובינזון, ראש תחום בריאות הנפש במחוז הדרום, מכבי שירותי בריאות, אומר כי עבור רוב האנשים, תזוזה כזאת של שעה אינה גורמת ליותר מאשר עייפות זמנית, אך בשבוע שלאחר כניסת שעון הקיץ, תחושת העייפות הופכת לתופעה נפוצה. "עבור חלק קטן מהאוכלוסייה, השינוי עשוי להיות משמעותי הרבה יותר", הוא אומר. "כשמדובר במדינה שלמה, אפילו 'אחוזים בודדים' פירושם מספר לא מבוטל של אנשים שסובלים מקשיים משמעותיים בהסתגלות".
ד"ר שחר רובינזוןצילום: דוברות מכבילדבריו, המעבר לשעון קיץ קשה יותר מהמעבר לשעון חורף כי הוא גוזל מכולנו שעת שינה, בנוסף לכך שהוא משנה את מחזור היום והלילה ועלול, כאמור, לגרום להפרעות שינה או להחמיר אותן בקרב מי שסובלים מכך ממילא.
"עבורם, כל שינוי כזה יכול להקשות עוד יותר להירדם ולהתעורר בזמן", מסביר ד"ר רובינזון. "מעבר לפגיעה באיכות החיים, שיבוש דפוסי השינה מקושר קשר הדוק גם להפרעות מצב רוח ולבעיות בריאותיות, בעיקר בתחום המטבולי. אמנם רק מיעוט מהאוכלוסייה צפוי לפתח בעיות חדשות עקב שינוי השעון, אך אנשים המתמודדים עם הפרעות מצב רוח או מחלות כרוניות עלולים לחוות החמרה במצבם בתקופה שלאחר המעבר".
ד"ר אראל דומניצילום: הקריה הרפואית רמב"םד"ר אראל דומני, נוירולוג בכיר במחלקה הנוירולוגית והרופא האחראי על מרפאת כאבי ראש בקריה הרפואית רמב"ם, מסביר כי שינויי שעון, כולל המעבר לשעון קיץ, עשויים להשפיע על אנשים הסובלים ממיגרנות או כאבי ראש כרוניים. לדבריו, חולי מיגרנה רגישים במיוחד לשינויים בשעות השינה ובמחזורי האור והחושך, מה שעלול לעורר התקפים. "גם הסובלים מכאב ראש מקבצי, שנוטה להתפרץ בעונות המעבר, עשויים לחוות החרפה סביב שינויי השעון", הוא מציין.
הוא מוסיף שמחקרים מצביעים על עלייה בשיעור מקרי השבץ המוחי והפרכוסים בקרב חולי אפילפסיה במהלך השבוע שלאחר החלפת השעון, ככל הנראה בשל שינויים במקצבים הביולוגיים ובאיכות השינה. "גם אנשים עם דמנציה או אלצהיימר עלולים לחוות קשיים מוגברים בתקופה זו, הן בשינה והן בתפקוד", אומר ד"ר דומני.
בנושא השינה הוא מציין כי "לרוב אין צורך בטיפול תרופתי יזום, אך במקרים מסוימים ניתן להיעזר במלטונין, בהתאם להמלצת הרופא המטפל".
שעון הקיץ והפוריות
אצל בעלי החיים, אור היום מהווה אות ביולוגי לקביעת עונת הרבייה. כאשר שעות האור מתארכות, רמות המלטונין – הורמון המופרש בשעות האפלה – פוחתות, מה שמעודד את תהליכי הרבייה. לעומת זאת, בימי החורף, כשהאור מצומצם, רמות המלטונין עולות ועלולות לעכב את הפעילות ההורמונלית הדרושה להתרבות. מנגנון זה מבטיח שהזדווגות תתרחש במועד שבו התנאים האקלימיים נוחים להמשך החיים.
"גם אצל בני אדם קיימות תבניות ילודה עונתיות, אם כי הרבה פחות בולטות ומשתנות ממדינה למדינה", מסבירה ד"ר אולה גוטצייט, רופאה בכירה במערך נשים ויולדות, אחראית מרפאת שימור פריון, היחידה להפריה חוץ גופית בקריה הרפואית רמב"ם. "תבניות אלו מושפעות ממספר גורמים – שעות אור, טמפרטורה, השפעות תרבותיות וחברתיות ועוד. לדוגמה, בבית חולים רמב"ם נרשמה עלייה של 5% בלידות בחודשים יולי-אוגוסט לעומת הממוצע השנתי, מה שעשוי לשקף תהליכים ביולוגיים שהתרחשו כמה חודשים קודם".
ד"ר אולה גוטצייטצילום: קטי חכיםכמו כן, מחקרים מצביעים על כך שבארצות עם אקלים חם נרשמים שיפורים באיכות הזרע בעונת החורף, כאשר שינויים בעונתיות הזרע – כגון תנועתיות גבוהה ואיכות משופרת – עשויים לתרום להעלאת שיעורי ההפריה.
"במדינות קרות, שעות השמש הארוכות בעונת הקיץ מעלות את רמות ויטמין D בגוף, אשר חיוני לתהליכים פיזיולוגיים שונים והמשפיעים גם על הפוריות", אומרת ד"ר גוטצייט. "במקביל, השינויים ברמות המלטונין בהתאם לאורך היום והלילה משפיעים על השעון הביולוגי ועל פעילותו של הציר ההורמונלי".
לדבריה, הזזת השעון אינה משנה את כמות שעות האור בפועל, ולכן לא צפויה להשפיע באופן ישיר על תהליכי הרבייה. מה שכן, שינוי השעה יכול לגרום לחסך שינה זמני. למרות שמחקרים על חסך שינה, כפי שמתרחש בעבודות במשמרות, מצביעים על קשר עם ירידה בפוריות, במקרה של שעון הקיץ ההפרעה היא קצרה ואינה משפיעה באופן משמעותי על המערכות הביולוגיות.
מעבר לשעון קיץ והמלצות תזונתיות
עדי בצלאל, דיאטנית קלינית בכירה של כללית במחוז ירושלים, מסבירה שמחסור בשעות שינה הוא גורם סיכון משמעותי להשמנה מכמה סיבות. מחסור בשעות שינה גורם לסטרס, שמתבטא בין היתר בעלייה בקורטיזול (הורמון הלחץ), שגורם לנו לאגור יותר שומן בטני.
לדבריה, מחסור בשינה מוביל גם לעלייה בהורמון הרעב – גרלין, וירידה בהורמון השובע – לפטין, מה שגורם לנו לחפש יותר מזון, ולרוב הנטייה גם תהיה לבחירות מזון פחות מוצלחות, כלומר מזון מעובד ופחמימות.
עדי בצלאל"הוסיפו לזה את העובדה שיותר שעות אור גורמים לאנשים לבלות זמן רב יותר בחוץ, להיות ערים יותר שעות ולאכול בשעות מאוחרות יותר – כל אלו עלולים לתרום אף הם לסיכון לעלייה במשקל", היא אומרת.
אז איך אפשר להתמודד עם זה?
• השתדלו לשמר ככל שניתן סדר יום קבוע של ארוחות ושעות שינה סדירות וקבועות.
• נסו להימנע מאכילה בשעות מאוחרות. האידיאל יהיה לסיים אכילה לפחות שעתיים לפני השינה.
• הקפידו על ארוחת ערב קלה שתעזור לכם לישון טוב יותר.
• הימנעו ככל שניתן מצריכת אלכוהול, בעיקר בשעות מאוחרות. האלכוהול מספק לנו עודף קלוריות מיותרות ומפריע לשנת לילה איכותית על-ידי קיצור משך שלב השינה העמוקה.
• נסו להימנע מצריכת מוגברת של קפאין, שעלול אף הוא לשבש את השינה. נסו לצרוך את כוס הקפה האחרונה עד השעה 14:00 כדי לתת לגוף מספיק זמן להתנקות מהשפעת הקפאין.
• נצלו את שעות האור לשילוב פעילות גופנית סדירה. הפעילות הגופנית מסייעת בשליטה ברעב, עוזרת לנו להיות אנרגטיים יותר, לישון טוב יותר וכמובן תורמת לשמירה על משקל מאוזן.
• הקפידו על שתיית מים מספקת. הידרציה טובה קריטית לשמירה על המשקל, תורמת לערנות ועוזרת לנו לנהל את תחושות הרעב והשובע.
היא מדגישה שהמעבר לשעון הקיץ, למרות הקושי הראשוני בהסתגלות, מביא איתו לרוב גם הרבה דברים טובים עבור רובנו. יותר שעות אור ושמש שתורמות לעלייה במצב הרוח ובאנרגיות. "נצלו את שעות השמש לדברים טובים - חשיפה מבוקרת לוויטמין D, לפעילות חברתית ולפעילות גופנית", היא מציינת. "כולנו זקוקים לקצת יותר אור ואופטימיות, במיוחד בימים אלה".
השפעת האביב על עורנו: מה כדאי לדעת
עם המעבר לעונת האביב, הגוף שלנו חווה לא רק שינוי במזג האוויר. האביב מביא עמו אתגרים עוריים חדשים הקשורים לקרני השמש המתחזקות, שינויי הטמפרטורה, עלייה בלחות ופריחת הצמחים. אתגרים אלה עשויים להוביל להחמרה של מספר בעיות עוריות נפוצות.
"בעונת האביב, ישנם מספר אלרגנים באוויר היכולים לגרום לדרמטיטיס אלרגית", מסבירה ד"ר אפרת בר אילן, רופאת עור מומחית לילדים ומבוגרים מחוז דן פ"ת, כללית. "אנשים שסובלים ממצב זה עלולים לחוות תסמינים כמו פריחה, גירודים ויובש עורי. החשיפה המוגברת לאלרגנים סביבתיים נוטה גם להחמיר מחלות עור שונות, במיוחד אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור). עבור חולים במצב זה, האביב מהווה זמן מאתגר במיוחד בשל הרגישות המוגברת לשינויים סביבתיים. זיהוי וטיפול מוקדם, הימנעות מחשיפה לאלרגנים ידועים, ושימוש תדיר בקרם לחות עשויים למנוע החמרה משמעותית".
ד"ר אפרת בר אילןצילום: זיו אורןלדבריה, תופעה נפוצה נוספת בעונה זו היא כוויות שמש. "בתחילת האביב עורנו לא נחשף לשמש חזקה במשך תקופה ארוכה ולכן הוא רגיש במיוחד ונוטה להיכוות בקלות", מסבירה ד"ר בר אילן. "רבים אינם מקפידים על שימוש בקרם הגנה בחודשים אלה מתוך מחשבה שאין בכך צורך, אך למעשה דווקא בתקופה זו נדרשת זהירות יתרה. כוויות שמש לא רק גורמות לכאבים מיידיים, אלא עלולות להוביל לנזק מצטבר ארוך טווח, כולל הזדקנות מוקדמת של העור והגברת הסיכון לסרטני עור שונים".
ד"ר בר אילן ממליצה להקפיד על שימוש במסנני קרינה בעלי SPF גבוה, להימנע מחשיפה לשמש בשעות הצהריים החמות, וללבוש בגדים מגנים. כשמדובר בילדים מומלץ להקפיד ביתר שאת על הגנה מהשמש, שכן עורם רגיש יותר מעורם של מבוגרים.
7 צפייה בגלריה
אנשים רבים חווים תסמינים של פריחה, גירודים ויובש עורי בתקופת האביב
(צילום: shutterstock)
מלבד אלרגיות וכוויות שמש, ישנן מחלות עור נוספות העלולות להחמיר בשל שינויי מזג האוויר האביביים, עליית הטמפרטורות, הלחות וחשיפה מוגברת לשמש. בין אלו ניתן למנות את הרוזציאה, הגורמת לאדמומיות והרחבת כלי דם בפנים; סבוריאה, דלקת עור הגורמת לקשקש ואדמומיות בפנים; תפרחת חיתולים, השכיחה יותר בתינוקות בעונות חמות; פיטיריאזיס ורסיקולור (פטריית שמש), המתבטאת בכתמים בהירים על העור; וזיהומי פטרת עור שונים, במיוחד באזורי זיעה כמו בתי השחי, כפות רגליים, ומפשעה.
"שמירה על היגיינה אישית, הקפדה על יובש יחסי באזורים מועדים להזעה, ושימוש בתכשירים מתאימים בהתאם להמלצת רופא עור יכולים לסייע בהתמודדות עם אתגרי האביב העוריים", מסכמת ד"ר בר אילן. "במקרים של תסמינים מתמשכים או החמרה של מצבים קיימים, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי מקצועי לקבלת טיפול מותאם אישית".
האם ארה"ב תבטל את המעבר לשעון קיץ?
בכל שנה עולה מחדש הדיון על ביטול המעבר בין השעונים. בדצמבר 2024, הנשיא טראמפ הבטיח לבטל את שעון הקיץ. במקביל, חוק דו-מפלגתי בשם "חוק הגנת השמש" (Sunshine Protection Act) הוצג מחדש בקונגרס, במטרה להפוך את שעון הקיץ לקבוע לאורך כל השנה.
עם זאת, גופים רפואיים מובילים, בהם האגודה הרפואית האמריקנית ואקדמיית השינה האמריקנית, תומכים דווקא בביטול שעון הקיץ והשארת שעון החורף לאורך כל השנה. לטענתם, השעון הסטנדרטי (חורף) תואם טוב יותר את מחזור האור הטבעי של השמש ואת הצרכים הביולוגיים של הגוף.
"טיעון נפוץ בעד ביטול השעון הכפול והשארת שעון קיץ לאורך כל השנה הוא שמזעור שינויים בשעון הביולוגי עשוי להקל על התפקוד היומיומי ולמנוע את הנזק המשמעותי יותר מאלו שרגישים לכך", מסביר ד"ר רובינזון. "אך גם לכך יש חסרונות: האור הוא הגורם המרכזי לוויסות השעון הצירקדיאני שלנו, שממוקם ב-SCN: אזור קטן במוח הנמצא מאחורי העיניים, בדיוק בשביל שיוכל להיות רגיש לכמות האור סביבנו. היעדר אור בשעות הבוקר מקשה על היקיצה, בעוד עודף אור בערב עלול להקשות על ההירדמות – תופעה שרבים חווים גם ללא קשר לשעון הקיץ, בשל החשיפה לאור מלאכותי".
