בשנים האחרונות גוברת המודעות להשפעת תוספי המזון על בריאותנו, וכעת – אחת ההחלטות הדרמטיות של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מעוררת סערה: השימוש בצבע המאכל הסינתטי האדום "Red 3" נאסר בעקבות עדויות על קשר אפשרי לסרטן. ההחלטה, שטרם נכנסה לתוקף, מעוררת שאלות לגבי השימוש בצבעי מאכל מלאכותיים נוספים והשפעתם על בריאות הציבור. האם הסיכון ממשי ונמצא ממש מתחת לאף שלנו, בין מסדרונות רשתות השיווק?
"צבעי מאכל נוצרו בתעשיית המזון על מנת להפוך את האוכל למפתה יותר, כדי שנרצה יותר לאכול אותו", אומרת ד"ר סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבילינסון מקבוצת כללית.
3 צפייה בגלריה
"להפוך את האוכל למפתה יותר, כדי שנרצה יותר לאכול אותו". מה יש בצבעי המאכל?
(צילום: shutterstock)
לפי ד"ר פרישמן, רוב צבעי המאכל הסינתטיים המוכרים לנו הם למעשה נגזרת של פחם. "בשוק ישנו מנעד רחב של כל הצבעים המופקים באופן סינתטי – כתום, אדום, שחור, סגול, כחול. כל מיני צבעים שאין כל כך בטבע והם אלה שנקשרים לרוב לסיכונים בריאותיים", היא אומרת, "צבעים אלו מסומנים על אריזות המזון עם האות E באנגלית וכשלאחריה מספר בין 199-100".
ד"ר סיגל פרישמןצילום: רמי זרנגראחד מהם, למשל, הוא צבע המאכל הצהוב. "שמו המסחרי הוא טרטרזין וברוב מדינות העולם כבר יודעים שהוא מזיק והוציאו אותו מחוץ לחוק. בשאר המדינות עוד מותר לשים אותו במוצרי מזון אך חייבים לציין זאת על גבי האריזה", מציינת ד"ר פרישמן, "אנחנו התזונאיות הרבה פעמים אומרות לאנשים 'תסתכלו על רשימת הרכיבים, וכשיש רשימה ארוכה של רכיבים שאין לכם כוח לקרוא אותה, אולי לא כדאי לקנות את המוצר הזה"
כמה שיותר טבעי – יותר טוב
גם אחד מצבעי המאכל האדומים, המכונה 3 RED, כאמור התווסף לאחרונה לרשימה. "הוכח במחקר שעשו על עכברים שהוא מסרטן ולאחר מכן החליטו ב-FDA לאסור על השימוש שלו בתעשייה", מספרת ד"ר פרישמן.
גם הגסטרואנטרולוגית פרופ' רחל גינגולד-בלפר, רופאה בכירה במכבי שירותי בריאות, ומנהלת מרפאת צליאק, המכון לגסטרואנטרולוגיה בבית חולים בילינסון, מסכימה: "אנחנו יודעים שניסויי מעבדה בחולדות הראו שהצבע עלול לגרום לסרטן בבלוטת התריס אבל מעבר לזה גם ראו שיש לו השפעה על ילדים", היא מוסיפה, "הוא יכול להגביר היפראקטיביות, לגרום להחמרה של הפרעות קשב וריכוז וגם לגרום להופעה של תגובה אלרגית קשה או חמורה. בנוסף, ישנם עוד צבעים רבים שעדיין נעשה בהם שימוש ועדיף להימנע מהם. צבעים כמו Blue 1 ו-2, Red 40, Yellow 5 ו-6 ו-Green 3".
פרופ' רחל גינגולד-בלפרצילום: אלבום פרטימהעבר השני של המתרס קיימים גם צבעי מאכל טבעיים המופקים מחומרים הזמינים בטבע, אך השימוש בהם פחות נפוץ. "אלה צבעים שלמעשה מפיקים מחומרים שניתן למצוא בטבע – צמחים או בעלי חיים כמו מקקים", מסבירה ד"ר פרישמן, "לוקחים את האדום מסלק, כרוב אדום או פפריקה, ואת הצבע הכתום מגזר, למשל".
עם זאת בתעשיית המזון פחות אוהבים להשתמש בהם. "למה? א' כי הם יקרים יותר ו-ב' הם פחות עמידים ופחות מפתים או בוהקים", מתארת ד"ר פרישמן, "אני זוכרת את התעשייה מרצה לנו במשך שנים על זה שכשהם ניסו להחדיר את הצבעים הטבעיים לשוק אנשים לא צרכו את האוכל והם לא מכרו, אז הם למעשה החזירו את הצבעים הסינתטיים".
זה בידיים שלכם
כיצד ניתן בכל זאת לצמצם את צריכה צבעי המאכל הסינתטיים ולהעלות את צריכת אלו הטבעיים? "כאשר מדובר בילדים האחריות היא של ההורים ושל מסגרות החינוך", אומרת ד"ר פרישמן. "זה מצחיק, כי אני כתזונאית מכירה את כל האימהות שנמצאות בגנים וכועסות על התזונאית שלא מוכנה שישימו סוכריות צבעוניות על העוגות או כל מיני דברים כאלה. המחשבה שיש על דיאטניות שהן משביתות שמחה היא לא נכונה. אנחנו באמת מכירות את כל הסכנות שבלהאכיל את הילדים בדברים לא בריאים. מבחינתנו לתת להם להיחשף לאוכל כזה זה כמו לא לתת לילד יד כשעוברים את הכביש".
אז מה הפתרון?
ד"ר פרישמן: "פשוט מאוד – להגביל את הצריכה, לקנות פחות הביתה. אני לא אומרת בכלל לא. מגיל אפס עד שנתיים באמת אין שום סיבה לחשוף ילדים לסוכריות או חטיפים מלוחים ומגיל שנתיים אז באמת במינון אחראי: בגן פעם בשבוע או בבית מדי פעם. לבחור כמה שפחות עם צבעי מאכל וכמה שפחות עם כמות סוכר מאוד גדולה. חפשו על אריזות המוצרים את הרכיבים עם האות E ומספר בין 199-100. לא בכל אחד כתוב איזה צבע מאכל נמצא אבל טרטרזין חייבים לכתוב. השתדלו לקנות את אותם מוצרים שמכילים צבעי מאכל טבעיים כמו כורכומין או סלק. כמה שיותר כאלה, יותר טוב.
"לגבי מבוגרים, על אחת כמה וכמה. אני רואה בחתונות ליד הברים את סוכריות הגומי ושלא תטעה – אני חולה על זה. אבל שוב, ההבדל בין לקחת נחש גומי אחד מדי פעם בחתונה או לקנות הביתה פעמיים בשבוע שקית מלאה הוא גדול. זה הכול עניין של מינון. אני לא אוהבת אורתודוקסיה. אני לא חושבת שצריך להגיד כל הזמן 'אסור ואסור ואסור'. אבל צריך למנן את זה".
גם פרופ' גינגולד-בלפר חולקת מחשבות דומות. "מה שאנחנו יכולים לעשות הוא באמת להימנע מהשימוש הזה. דבר ראשון ניתן לקרוא את רשימת הרכיבים שעל גבי אריזות המזון ופשוט לבחור מוצרים שהם נטולי צבעי מאכל סינתטיים ולהעדיף על פניהם מוצרים טבעיים שמופקים מירקות או תבלינים, כמו למשל סלק, פפריקה, כורכום.
"הדבר השני שאפשר לעשות הוא פשוט לפתח את המודעות הצרכנית. למשל באירופה הלחץ הציבורי הביא לזה שמוצרים עם צבעי מאכל מלאכותיים מתויגים וכתובה עליהם אזהרה על ההשפעה האפשרית על ילדים. הלחץ הזה יביא בסוף לשינוי בהרגלי הצריכה".
ומה אומרים במשרד הבריאות בנוגע להחלטה האמריקנית לאסור את השימוש בצבע המאכל האדום המוכר?
"בהמשך להודעת ה-FDA כי תאסור את השימוש בתוסף המזון RED3 (E127/ אריתרוזין) במגוון מוצרי מזון ובתרופות להקלה בשיעול, מבקש משרד הבריאות להבהיר כי השימוש ב-E127 מותר לשימוש בתוספי מזון באיחוד האירופי, ולפי הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) השימוש בתוסף זה בטוח ברמות הקיימות במוצרים. חשוב לציין כי הממצאים עליהם מתבסס ה-FDA התגלו בחיות מעבדה ולא בבני אדם.
"בישראל התוסף E127 נמצא במספר מצומצם של מוצרים לדוגמת דובדבנים מסוכרים ובדגני בוקר בטעם פירות. שירות המזון הארצי במשרד הבריאות ימשיך לעקוב אחר הנושא ויפעל ככל שיידרש", נמסר ל-ynet ממשרד הבריאות.
