בשיתוף מכון אברהמסון
זה תמיד מתחיל בהבטחה: הפעם נתמיד. ואז, בוחרים דיאטה, מתארגנים אבל מחזיקים מעמד רק עד שהלחץ של היומיום, השעמום או העייפות שוב מושכים אותנו לאוכל המנחם. חמישה ישראלים גילו שהרעב הוא רק סימפטום. אחרי שעברו שינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות, הם ירדו במשקל והחזירו לעצמם את תחושת החופש.
"אין לי יותר משיכה לפחמימות – אז אין מאבק"
"קיבלתי מתנה ליום הולדת 50 – השלתי 20 קילו", משתפת יאנה פרחדקין ברמן, כשנה אחרי שהצליחה לעשות שינוי מהותי בחיים. "הקילוגרמים העודפים התווספו במהלך השנים. ניסיתי כל מיני דיאטות ושיטות, אבל אף אחת לא החזיקה מעמד. בשיא, הגעתי ל־98 קילוגרם. היו לזה גם השלכות בריאותיות: היה לי קשה ללכת, לעלות מדרגות". לדבריה, הקושי הפיזי הלך וגבר, וההבנה שמשהו חייב להשתנות הפכה לברורה. "נכנסתי לאברהמסון במשקל 93 והיום אני שוקלת 73 קילוגרם. זה מהלך שלגמרי שינה לי את החיים".
היא מספרת כי ההתמודדות העיקרית שלה הייתה מול פחמימות. "יכולתי לאכול ביום כיכר לחם. אבל כבר כשנה אני לא אוכלת את זה, וזה אפילו לא מדגדג לי. אין לי משיכה לזה, אז אין לי מאבק". פרחדקין ברמן מסבירה שלא רק התפריט השתנה, אלא גם התחושה. "יש רצון לאכול, אבל אין אטרף שאני לא יכולה לעצור. לפני זה לא היו בלמים, והייתי מאוד מתוסכלת מזה".
כיום, לדבריה, תחושת של קלילות מלווה אותה ביומיום, לא רק במשקל הפיזי. "אין ספק שקל לי יותר היום בחיים. קל להסתובב בעולם כך. וגם הפידבקים נהדרים", היא מסכמת.
"זה מדהים, השינוי שעברתי"
"עדיין קשה לי להאמין שזה באמת קרה" אומרת נאוה עינבר, פנסיונרית בת 68. "שקלתי 87 וחצי קילוגרם כשהתחלתי, והיום אני שוקלת 70 קילוגרם. זה מספר שלא ראיתי הרבה מאוד זמן".
את רוב חייה עברה במשקל תקין. "הייתי תמיד רזה. אבל עם השנים, גם בגלל כל מיני בעיות רפואיות, הגוף השתנה והקילוגרמים התווספו", היא מעידה. היא חוותה נסיונות לא מעטים להיפטר מהמשקל העודף. "עשיתי דיאטות, והייתה תקופה שירדתי עשרה קילוגרם ואז הירידה הפסיקה, והכול חזר. בשאר הניסיונות ירדתי קצת פה, קצת שם. שום דבר לא החזיק מעמד".
כשהגיעה לאברהמסון, הרגישה שמשהו אחר קורה, בזכות הטיפול האנרגטי שעברה. "מאז זה לא מושך אותי. סוכרים, גלוטן, זה פשוט לא מדבר אליי. לקחתי את רשימת חומרי הגלם המותרים לאכילה ובניתי לי ארוחות שמתאימות לי. לפי מה שנוח לי".
השינוי הדרמטי לא נעלם מעיני הסביבה שלה. "אני מקבלת אין ספור מחמאות. יש לי קרוב משפחה שראה אותי ולא האמין. למחרת הוא התקשר, שאל מה עשיתי. הוא רוצה גם להיכנס לתוכנית".
"זה מדהים, השינוי שעברתי", היא מסכמת, "זה באמת עובד".
"אחרי הטיפול ראיתי מאפייה, הלכתי לכיוון הקרואסון, והרגשתי שאני לא רוצה"
"אין דיאטה שלא ניסיתי לפני שהגעתי לאברהמסון. ניסיתי ללכת לסדנאות, לתזונאית, עם קבוצת תמיכה או לבד", משתף ניר הופמן, בן 54, מהנדס מקיבוץ יד חנה. "הגעתי מתוך ייאוש. ראיתי סרטון של אנשים שהורידו במשקל ואמרתי לעצמי 'ננסה. או שאני אמות שמן, או שפעם אחת אצליח". הוא מודה כי הגיע לתהליך סקפטי: "אני איש רציונלי. חששתי שזרקתי כסף טוב, ולא אראה תמורה".
אבל אז הגיע הרגע בו הוא הרגיש את השינוי: "אחרי הטיפול ראיתי מאפייה ברעננה. הלכתי לכיוון הקרואסון שוקולד, והרגשתי שאני לא רוצה. יום למחרת הגישו בעבודה מאפים, ושוב לא היה לי חשק. מאז זה נמשך, גם שאני יוצא לטיולים, אפילו בחו"ל, אני מרגיש שאני אוכל הכל, רק שאין לי צורך יותר במאפים ובסוכר, זה לא מגרה אותי. ירדתי 27 קילוגרם, לא יודע מה עשו לי. אני 4 חודשים במילואים, אוכל הכל ושומר על המשקל בלי בעיה".
לפרטים על שיטת אברהמסון לחצו כאן | פנו למכון אברהמסון במספר 9933*
גם בשירות המילואים, השינוי באורח החיים נשמר. "אנשים שמכירים אותי ואת האהבה למתוק אמרו שאני לא אחזיק מעמד, ואחרי כמה חודשים כבר אמרו לי: 'זה אתה?', כאילו ראו אדם אחר. לכל מי ששואל אותי, אני ממליץ, אבל לא משכנע. אני אומר להם – 'תראו אותי ותבינו לבד שאם אחד כמוני שניסה הכל, בסוף הצליח, אז כולם יכולים'".
"אמרתי לעצמי 'הללויה! זה משהו שאני מנסה שנים – ופתאום זה קורה'"
אלה אברמוב היא אחות במחלקת בריאות הנפש בבית החולים רמב"ם, וגם עוסקת בטיפול באומנויות, בדגש על פסיכודרמה. דווקא מתוך המפגש היומיומי עם עולמות רגשיים מורכבים, הבינה שהיא עצמה צריכה לעצור ולהיעזר. היא מסבירה כי ההצטרפות לתהליך שמציע מכון אברהמסון לא הייתה צעד אימפולסיבי עבורה. "ראיתי סרטונים, קראתי ופגשתי אנשים שעברו את זה".
היא ירדה יותר מ־10 קילוגרמים. "היום אני שוקלת 54.5, וזה המשקל שאני שומרת. כשנכנסתי לתהליך, התחייבתי לעצמי". היום היא שולטת בדחף: "זה עובד ברמה הפיזיולוגית. אני רואה עוגה או גלידה ומדלגת מעליהן בנונשלנטיות. אין לי צורך". כבר בשבועיים הראשונים, היא ירדה שלושה קילוגרמים. "אמרתי לעצמי – הללויה! זה משהו שאני מנסה שנים – ופתאום זה קורה".
גם בשגרה העמוסה, היא לא חוזרת אחורה. "אני אחות, מטפלת באומנות, אמא ועובדת בשני בתי חולים", היא מסבירה, "אבל אני מתארגנת מראש. המודעות שינתה גם את היחס לאכילה. פעם הייתי שומרת, אבל לא באמת מתמידה. היום אני מבינה שזאת לא רק ירידה במשקל, זה תהליך רגשי עמוק".
השלב הבא, היא מספרת, הוא להיכנס לכושר. "אני מרגישה טוב. יש יותר קלילות. אני רוצה עכשיו לשלב אימונים כי הבריאות חשובה לי". הטיפ שלה לאנשים בתחילת הדרך הוא לא להתייאש: "עם כוח רצון פנימי והבנה שחשוב לעבור תהליך אמיתי – הדברים יקרו. יהיו קשיים, אבל אם באמת מקפידים זה יקרה".
"פחמימות היו מרכז החיים שלי, ופתאום אני פשוט לא צריכה את זה"
עדנה מספרת כי היא גדלה על פחמימות - בורקסים היו חלק בלתי נפרד מהבית, מהמסורת ומהשבתות. לאורך השנים היא אמנם לא סבלה מבעיה רפואית שהובילה להשמנה, אבל הרגישה שמשהו משתנה. "במוח שלי, אני רזה. וכשהסתכלתי במראה וראיתי מישהי אחרת – זה פשוט לא הסתדר לי. זה לא היה עניין של איך אנשים רואים אותי, אלא של איך אני רואה את עצמי", היא משתפת.
לאורך השנים ניסתה סדנאות, דיאטות ועוד. "זה תמיד התחיל טוב – ירידה קטנה, ואז הפסקה, ואז חזרה. ככה במשך כמעט שני עשורים", היא מעידה. בשלב מסוים הנסיונות החוזרים שנכשלו גרמו לה להרגיש שהיא נשחקת.
לאברהמסון היא הגיעה בעקבות מכר שנגמל מעישון לפני כ־15 שנה. "ההשפעה הייתה כמעט מיידית", היא מספרת, " מה שהדהים אותי באמת זו תחושת השחרור. פחמימות היו מרכז החיים שלי – פסטות, פיצות, בורקסים – ופתאום? אין חוסר. אני פשוט לא צריכה את זה יותר".
גם ברגעי לחץ, עייפות או רגש, הפיתוי כבר לא מדבר אליה. "אני רואה את זה מול העיניים, וזה פשוט לא מושך אותי. פעם הייתי נשאבת בלי שליטה, היום? שקט".
גם היא מספרת כי מעבר לשינוי החיצוני, התחולל גם שינוי פנימי: פחות כבדות, יותר אנרגיה ופחות תלות באוכל כדי להתאזן. "זה לא סבל, להפך – זו הקלה. מצאתי דרך חיים שמדויקת לי", היא משתפת.
לפרטים על שיטת אברהמסון לחצו כאן | פנו למכון אברהמסון במספר 9933*
בשיתוף מכון אברהמסון
פורסם לראשונה: 13:23, 24.07.25
