מחוקקי קליפורניה אישרו באחרונה הצעת חוק לאיסור שימוש בקבוצת כימיקלים הידועים בשם PFAS, המכונים "כימיקלים נצחיים", שפופולריים בעיקר במחבתות ובסירי נון-סטיק. המהלך הצית עימות בין שפים מפורסמים לבין ארגונים סביבתיים, וזכה גם להתערבותם של השחקן מארק ראפלו, פעיל בולט במאבק בענייני אקלים ואיכות הסביבה ושידוע גם בעמדותיו הפרו-פלסטיניות, ושל השפית הישראלית-אמריקנית עינת אדמוני.
הצעת החוק קובעת איסור על שימוש ב-PFAS בכלי בישול, מוצרי ניקוי, חוט דנטלי, אריזות מזון וחלק ממוצרי הילדים. היא התקבלה ברוב של 41 מול 19. 20 מחוקקים נמנעו מהצבעה. לאחר שעברה במהירות את תיקוני הסנאט, ההצעה ממתינה כעת לחתימתו של מושל קליפורניה, גאווין ניוסום.
"על הנושא הזה מדברים כבר כ-20 שנה", אומר פרופ' אמנון להד, מומחה לרפואת משפחה בכללית מחוז ירושלים. "החומרים העיקריים הם טפלון ודומיו, המוגדרים כחלק מקבוצת ה-PFAS. היתרון הגדול שלהם הוא בכך שהם אינם נדבקים (נון-סטיק) ושומרים על פיזור חום אחיד. מעבר לבישול הם משמשים גם בתחומים נוספים, אך הבולט ביותר הוא בתחום כלי המטבח.
"במחקרים שונים נמצא קשר – לא חזק במיוחד אך קיים – בין רמות גבוהות של חומרים אלה בדם לבין סרטן השחלה וסוגי סרטן נוספים. הנתונים אינם אחידים בכל המחקרים, וחשוב להדגיש שמדובר בקשר נסיבתי בלבד. לצד זאת, תמיד עולה השאלה מהי האלטרנטיבה: בעבר, למשל, הועלתה השאלה אם כלי אלומיניום עלולים לגרום לדמנציה, על בסיס מחקרים שבדקו רמות אלומיניום בדם".
מה זה PFAS?
PFAS (קיצור של Per- and Polyfluoroalkyl Substances) הם משפחה של אלפי כימיקלים סינתטיים, שנמצאים בשימוש נרחב כבר יותר מ-70 שנה במוצרים ביתיים, מסחריים ותעשייתיים, בזכות עמידותם לחום וליכולת הדחייה שלהם בפני מים וכתמים. הכינוי "כימיקלים נצחיים" נובע מכך שהם כמעט ואינם מתפרקים בסביבה, ונוטים להצטבר בגוף האדם ובבעלי חיים.
פרופ' אמנון להדצילום: ארנון בוסאניחשיפה ל-PFAS נקשרה לשורה של בעיות בריאותיות חמורות, בהן סרטן כליה ואשכים, פגיעה בכבד ובכליות, וכן נזקים למערכת העצבים ולמערכת הרבייה. על פי נתוני ה-CDC, כמעט כל אזרחי ארצות הברית נחשפו לכימיקלים הללו, וברובם ניתן לאתרם בדם.
פרופ' להד מציין כי "במחבתות או בסירים איכותיים, שאינם שרוטים או מתפוררים, כמות ה-PFAS המועברת למזון זניחה. הבעיה מתחילה כאשר יש שריטות, ואז הכימיקלים עלולים להשתחרר בכמויות גדולות יותר. כאשר הכלים חדשים, הסיכון קטן משמעותית. נקודה נוספת: חימום מחבת ריקה בטמפרטורה גבוהה עלול להגביר את פליטת הכימיקלים".
4 צפייה בגלריה
"מדע עצמאי מוכיח כי ה-PFAS ממחבתות עלולים להגיע אל המזון שלנו". השחקן מארק ראפלו
(צילום: taniavolobueva / Shutterstock)
המושל ניוסום נדרש להחליט עד 12 באוקטובר אם לאשר את החוק. מועדי היישום נקבעו בהדרגה: כלי בישול עד 2030, מוצרי ניקוי מסוימים עד 2031, וכל יתר המוצרים הכלולים בחוק עד 2028. קליפורניה כבר אסרה בעבר שימוש ב-PFAS בשטיחים, טקסטיל ובקצף כיבוי, וכעת עיקר המחלוקת מתמקדת במחבתות ובסירי הנון-סטיק (PTFE – תרכובת המשתייכת למשפחת ה-PFAS). יש לציין כי החקיקה מתמקדת במוצרים שכבר קיימות עבורם חלופות נטולות PFAS, דוגמת כלי בישול מנירוסטה או מברזל יצוק.
"לדעתי האישית, ייתכן שיש כאן השפעה מסוימת, אך היא כנראה מוגבלת", מסביר פרופ' להד. "אין כיום הרבה אלטרנטיבות בריאות יותר. לכן חשוב להקפיד להשתמש בכלי בישול שאינם בלויים או שרוטים, ולהימנע מחימום יתר. מעבר לזה, נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבל תמונה מלאה יותר בנושא".
4 צפייה בגלריה
"האלטרנטיבות אינן מספקות את אותה עקביות, מה שעלול להקשות על בישול ביתי מזין". שפית עינת אדמוני
(צילום: אביגיל עוזי)
התנגדות מצד שפים ותעשיית כלי הבישול
קואליציית Cookware Sustainability Alliance, שמאגדת יצרני כלי בישול ומהנדסים, הצליחה לגייס שפים מפורסמים להתנגד להצעת החוק. בין החותמים: רייצ'ל ריי, תומאס קלר (French Laundry), מרקוס סמואלסון (Red Rooster) ודיוויד צ'אנג (Momofuku), שטענו במכתביהם למחוקקים כי מחבתות נון-סטיק בטוחות כל עוד נעשה בהן שימוש תקין.
ריי כתבה: "אני מכבדת ורוצה להגן על הציבור והסביבה, אבל מבקשת שתבחנו את המדע בזהירות. PTFEs, כשמיוצרים ונעשה בהם שימוש נכון, הם בטוחים ויעילים". שפים נוספים טענו שאיסור על שימוש במחבתות נון-סטיק עלול להקשות על משפחות בבישול היומיומי. השפית הישראלית-אמריקנית עינת אדמוני, הבעלים של מסעדת "בלבוסטה" בניו יורק, כתבה: "האלטרנטיבות אינן מספקות את אותה עקביות, מה שעלול להקשות על בישול ביתי מזין", כך לפי דיווח ב-CBS News.
4 צפייה בגלריה
ארגונים סביבתיים מזהירים כי שימוש יומיומי במחבתות טפלון עלול לשחרר חלקיקי PFAS או אדים רעילים
(צילום: Silva Wantini / Shutterstock)
סטיב ברנס, מנכ"ל הקואליציה, הסביר כי הציפוי הלא-דביק מבוסס על פולימר פלואורי, שנחשב אמנם לסוג של PFAS, אך הוכח כבלתי פעיל וללא נזק בריאותי. לדבריו, ה-FDA מאשר שימוש ב-PTFE מאז שנות ה-60, ואף חידש את האישור בתחילת 2025.
עמדת הארגונים הסביבתיים
ארגונים סביבתיים כמו NRDC ו-EWG מזהירים כי שימוש יומיומי במחבתות טפלון עלול לשחרר חלקיקי PFAS או אדים רעילים, בעיקר כאשר הכלים שרוטים או מתחממים יתר על המידה. אנה ריד, מנהלת תחום PFAS ב-NRDC, ציינה כי "PTFE הוא למעשה גרסה פלסטית של PFAS". לדבריה, חימום יתר או גירוד של המחבת גורמים לשחרור חלקיקים שעלולים להיספג במזון או להישאף. מחקרים קטנים מחזקים טענה זו ואף ממליצים לצמצם את השימוש בטפלון.
השחקן מארק ראפלו ("הנוקמים", "פתאום 30", "שאטר איילנד"), שכיכב גם בסרט "פרשת המים" (2019) – המבוסס על סיפורו האמיתי של עורך דין שניהל מאבק ממושך לחשיפת הקשר בין שורה של מחלות קשות לבין חומרים מסוכנים שבהם השתמשה ענקית הכימיקלים דופונט – הצטרף לדיון הציבורי וכתב לרייצ'ל ריי ברשת X: "מדע עצמאי מוכיח כי ה-PFAS ממחבתות עלולים להגיע אל המזון שלנו". בנוסף, שיתף ראפלו בחשבון האינסטגרם שלו, שבו למעלה מ-20 מיליון עוקבים, פרסומים נוספים בנושא.
הסנאטור בן אלן (דמוקרט, דרום קליפורניה), שיזם את החוק, הצהיר: "כימיקלי ה-PFAS מהווים סכנה ממשית. באמצעות החוק החדש קליפורניה עושה צעד נוסף לצמצום השימוש בהם ולהגנה על בריאות הציבור".
