בימים האחרונים התבשרנו על עליית מחירים נוספת במגוון מוצרי מזון, ובמרכזה – מוצרי המתיקה: חטיפים, עוגיות, דגני בוקר ממותקים ומשקאות מוגזים. מדובר ללא ספק בבשורה פחות משמחת עבור לא מעט משפחות, במיוחד בתקופה שבה יוקר המחיה מעיק. אבל האם ייתכן שהמהלך הזה דווקא משרת את בריאות הציבור?
מתוק מבחוץ, בעייתי מבפנים
למרות הדימוי הנוסטלגי של סוכר כחלק בלתי נפרד מהילדות, מהמסיבות, ומה"פינוק" הקטן של אחר הצהריים – המחקרים העדכניים מציגים תמונה מדאיגה. צריכת סוכר גבוהה נקשרה לשורת בעיות בריאות חמורות:
- עלייה בסיכון להשמנה
- פיתוח עמידות לאינסולין וסוכרת סוג 2
- מחלות לב וכלי דם
- ואף סיכון מוגבר לחלק מסוגי הסרטן
הסוכר הפשוט, בעיקר בצורתו המעובדת, גורם לעלייה חדה בגלוקוז בדם, שמעודדת הפרשת אינסולין. לאורך זמן, העומס המטבולי הזה פוגע באיזון ההורמונלי ובבריאות הכללית.
ההורמון שמעורר שאלות
אחד הנתיבים שזוכה לאחרונה לתשומת לב מחקרית הוא הקשר בין סוכר להורמון הנקרא IGF-1 או במילים אחרות Insulin-like Growth Factor 1. זהו הורמון חשוב לגדילה ולהתפתחות, אך רמות גבוהות שלו בגיל המבוגר עלולות להיות בעייתיות.
פרופ' משה פרנקלצילום: אלבום פרטיIGF-1 מעודד התרבות תאים ומעכב את מותם הטבעי. על רקע זה, מחקרים אפידמיולוגיים שונים מצאו קשר בין רמות גבוהות של IGF-1 לבין עלייה בסיכון להתפתחות סוגים מסוימים של סרטן – כולל סרטן השד, הערמונית והמעי הגס.
ומה אומרים המחקרים?
מאמר סקירה נרחב שפורסם ב-2022 ("Sugar and Cancer") מדגיש שצריכה עודפת של סוכר אינה "מזינה את הסרטן" באופן ישיר, אך יוצרת סביבה מטבולית שעלולה לעודד תהליכים סרטניים – במיוחד דרך דלקת כרונית, עמידות לאינסולין והשפעה על IGF-1.
הפחתת צריכת הסוכר בתזונה היומית מביאה לשיפור ממשי במדדי בריאות רבים:
- ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם
- שליטה טובה יותר ברמות הסוכר והאינסולין
- סיוע בירידה במשקל ובשמירה עליו
- הפחתת הסיכון לסוכרת
- שיפור עור הפנים, ריכוז ומצב רוח
- ואפילו – האטה בהזדקנות המוח. מחקר ישראלי מאוניברסיטת בן-גוריון מצא שתזונה ים תיכונית דלה בסוכרים משפיעה לטובה על גיל המוח ותורמת לתפקוד קוגניטיבי תקין בגיל המבוגר.
ומה לגבי המחיר?
עליית מחירי מוצרים עתירי סוכר מעוררת כעס טבעי, אך הנתונים מלמדים שזו אולי הדרך היעילה ביותר לשנות הרגלים. לפני שלוש שנים, לאחר שהוחל בישראל מס סוכר על משקאות ממותקים, נרשמה ירידה חדה בצריכה. אך ביטול המס לאחר מכן – הביא מיד לזינוק במכירות. מדינות אחרות – כמו מקסיקו, בריטניה וצ'ילה – כבר הראו שמיסוי על סוכר מפחית את הצריכה, במיוחד בקרב צעירים ובעלי הכנסה נמוכה.
אנחנו אולי לא אוהבים לשלם יותר על עוגייה או חטיף. אבל אם תוספת המחיר הזו גורמת לנו לעצור רגע, לבחור טוב יותר, ולהפחית את צריכת הסוכר – אולי זה שווה הרבה יותר מכל הנחות הסופר. המשבר הכלכלי זמני. ההרגלים שנבנה עכשיו – ישפיעו על הבריאות שלנו לשנים קדימה.
רוצים להתחיל?
הנה טיפ קטן להתחלת השינוי בצורה פשוטה וקלה: החליפו משקה מוגז במים עם נענע ולימון, הפחיתו את הסוכר בקפה בהדרגה, ובחרו פרי כקינוח. השינויים הקטנים הם אלו שמצטברים לתוצאה גדולה.
פרופ' משה פרנקל הוא מנהל המרפאה לאונקולוגיה אינטגרטיבית, המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן, הקריה הרפואית רמב"ם
