בשיתוף אמורפיקל
העצמות שלנו עשויות להיראות לנו כמו שלד סטטי וקשיח, אך בפועל מדובר ברקמה דינמית שפועלת ללא הפסקה וצורכת סידן בכל שנייה. הדרמה הסמויה מהעין מתחילה כשהאיזון העדין הזה מופר: הגוף ממשיך "ללוות" סידן מבנק העצם מבלי להחזיר, ומוביל לתהליך מואץ של דלדול מסיבי. זוהי מחלת האוסטאופורוזיס (בריחת סידן) – אויב שקוף לחלוטין שהופך את העצמות הדחוסות למבנה פריך ושביר, החשוף לסכנת שברים חמורים מכל מעידה קלה או נפילה קטנטנה.
הבעיה העיקרית בתת-האבחון בישראל של מחלת האוסטאופורוזיס היא שברגע שהיא מתגלה, הנזק לעצם כבר החל. אוסטאופורוזיס היא מחלה שקטה, שעד לרגע השבר בעצמות, אינה כואבת או מורגשת. "זאת לא מחלה כואבת, לא מחלה שרואים אותה, אין אדמומיות, אין עיוות, או סממן קיצוני", מסביר ד"ר גיא גוטמן, מומחה בגניקולוגיה, פוריות ומיילדות. "זאת לא מחלה שבאה לידי ביטוי בבדיקות דם. היא מחלה שקטה".
ד"ר גיא גוטמן, מומחה בגניקולוגיה, פוריות ומיילדותצילום: עצמיהסידן הכרחי לכל איבר ואיבר בגופנו. "יש המון איברים בגוף שצורכים סידן: המוח, השרירים, הלב, כמעט כל איבר בגוף שלנו", מסביר ד"ר גוטמן. "המקור של הסידן הוא מהתזונה שלנו, אבל הדיאטה היומית היא לא תמיד מספיקה לתת לך את כל הסידן. לכן, העצם היא כמו בנק. היא סופגת סידן מהדיאטה ומשחררת סידן לגוף, כי הגוף צורך סידן כל הזמן".
אצל נשים רבות, נקודת המפנה מגיעה בגיל המעבר. "בגלל שינויים הורמונליים וירידה בהורמון האסטרוגן, התהליך הזה מופר. הפירוק של העצם מתגבר על הבנייה של העצם", מסביר ד"ר גוטמן. "באנלוגיה של הבנק, את למעשה נכנסת למצב של overdraft, משיכת יתר. את צורכת סידן, אבל את לא נותנת לו מספיק, ואז העצם הולכת ומתדלדלת. חשוב להבין שכל זה קורה ומתרחש מבלי שנרגיש שום שינוי בפועל, ומבלי שנראה ביטוי חיצוני לכך".
מכיוון שהתהליך כולו מתרחש ללא תסמינים, אוסטאופורוזיס מתגלה לעיתים רק לאחר השבר הראשון. ההבדל בין עצם בריאה לעצם שנפגעה מאוסטאופורוזיס עצום. "זה קצת כמו ההבדל בין שוקולד למקופלת", מסביר ד"ר גוטמן. "העצם, במקום להיות חזקה וטובה, מקבלת טקסטורה של מעין 'מקופלת'. במצב כזה, כל טראומה קטנה, כמו נפילה, נפילה במדרגה, נפילה מסולם, סתם חבלה מינורית, גורמת לשברים. השברים האלה קשים מאד לתיקון, כי מראש העצם היא במצב חלש".
הנתונים הסטטיסטיים שמציג ד"ר גוטמן מדאיגים במיוחד. מדובר באחוז גדול מאד מהאוכלוסייה, והפגיעה מתבטאת בעיקר בנשים. "בנשים בין גיל 40 ל-60, מדובר באחת מכל עשר. בנשים בגיל 60 עד 80, אחת מכל שלוש. בנשים מעל גיל 80, כמעט אחת מכל שתיים. אנחנו מדברים פה על תחלואה של עשרות רבות של אחוזים".
בשל שכיחות המחלה הגבוהה, ד"ר גוטמן מדגיש את חשיבות המניעה. "חשוב למנוע את הירידה בצפיפות העצם, ולא לחכות עד שהיא כבר מתרחשת". המניעה מתחילה באורח חיים בריא. "תזונה נכונה עשירה בסידן היא משמעותית מאד. ההמלצות הן לעבור את ה-1,200 מיליגרם סידן ביממה, אבל אף אחד לא עומד בזה", אומר ד"ר גוטמן. "זה לא מספיק שלוקחים סידן. סידן חייבים לקחת עם ויטמין D. אם לוקחים אותו בלי ויטמין D, הסידן לא נספג טוב".
מה הקשר בין ויטמין D לבין סידן?
"ויטמין D הוא ויטמין שנהיה יותר פעיל בשמש, ולכן גם חשיפה לשמש היא טובה למניעת האוסטאופורוזיס. אנשים שלא נחשפים לשמש מפתחים ירידה בצפיפות העצם, השמש גורמת לויטמין D להיות אקטיבי, והויטמין D הוא זה שמאפשר לספוג את הסידן".
מה אפשר לעשות עם הקושי בספיגה?
"מכיוון שהתחלואה היא כל כך גבוהה, יש המלצה חד משמעית לכל הנשים מגיל המעבר לצרוך תוספים של סידן וויטמין D, כי מה שמקבלים בדיאטה זה לא מספיק".
כדי להתמודד עם בעיית הספיגה, פותח בשנים האחרונות גם סידן אמורפי ד"ר גוטמן מסביר את ההבדל בין שני הסוגים - סידן גבישי וסידן אמורפי. "רוב תוספי הסידן הסטנדרטיים מגיעים בצורת גבישים, שהם חלקיקים גדולים. מכיוון שהחלקיקים האלה גדולים, הספיגה שלהם במעי היא פחות מוצלחת, כי ככל שמשהו יותר קטן הוא נספג יותר טוב".
במה מתבטא השוני של הסידן האמורפי מהסידן שהכרנו עד כה?
"הסידן האמורפי הוא אחר. אמורפי זה חסר צורה. הוא הרבה יותר קטן מהסידן הגבישי, ולכן הספיגה שלו היא הרבה הרבה יותר טובה. רק כדי להמחיש את זה בסדרי גודל, מדובר בפרופורציות בין זבוב לפיל. הסידן הגבישי הוא הפיל, והסידן האמורפי הוא הזבוב שבקצה הזנב של הפיל".
מהן תופעות הלוואי?
"תופעות הלוואי של הסידן האמורפי, כמו כאבי בטן, מכיוון שהוא נספג בצורה אידיאלית, הן פחותות".
האם התרופה החדשה עברה מחקרים קליניים?
"יש בזה הרבה רציונל רפואי וקליני. נעשו מחקרים קטנים על אוכלוסיות קטנות, אבל עדיין אין מחקרים גדולים של אלפי נשים שנלקחו לאורך השנים. אנחנו מאוד בהתחלה, כי זה חדש. אבל זה כל כך בטיחותי וזה כל כך מבטיח, עד כדי שזה קיבל את כל האישורים המתאימים, וזה נמכר, ובהחלט שווה לנסות. זה קצת יותר יקר מהסידן הסטנדרטי, אבל יש בזה הרבה רציונל רפואי."
"לא לחכות לנפילה הראשונה"
"אני קוראת להם היהלומים שלי", כך מתארת עליזה אוליאל, בת 65, מהר גילה, את כדורי הסידן האמורפי מסדרת "אמורפיקיור" שהיא נוטלת מדי יום. כשאוליאל הייתה בת 45, היא גילתה שקשה לה מאד לעבור ממצב ישיבה למצב שכיבה, וכאבים באזור האגן הפריעו לתפקוד שלה באופן תדיר. "הסיפור המשפחתי היה מולי כל הזמן", היא מספרת. "אמא שלי סבלה מאוסטאופורוזיס במצב מאוד מתקדם. מגיל 60 היא בקושי יכלה ללכת."
עליזה אוליאל, נלחמת בבריחת סידןצילום: עצמיאבל לא רק הגנטיקה השפיעה. אוליאל מזהה בעצמה את גורמי הסיכון, ובהם שנים ארוכות של עישון, צריכת קפה מרובה, ואורח חיים עמוס בעבודה תובענית כמנכ"לית קרן ביטוח חיים לצד גידול ילדים. כל אלו הקשו עליה להקפיד על תזונה מאוזנת ועל פעילות גופנית תדירה.
אוליאל ידעה עד כמה המחלה עלולה לשנות חיים. היא לא יכולה לשכוח את מה שקרה לאמה. "היא נפלה ושברה את האגן", נזכרת אוליאל. "מהרגע ההוא, היא לא חזרה להיות אותו דבר. היא הייתה נעזרת בהליכון. היא הפכה לסיעודית, ואחרי כשנה היא נפטרה. אמא שלי גידלה שבעה ילדים, היא הייתה אישה בריאה, חוץ מאוסטאופורוזיס".
הסיפור של אוליאל ממחיש יותר מכל למה מודעות מוקדמת לבריחת סידן יכולה לשנות חיים. "לרוב, מי שסובלים מכאבים חושבים שיש להם פריצת דיסק, ולא הולכים לבדוק", היא מסבירה. "צריך וחשוב מאד להעלות את המודעות למחלה הזו, גם לנשים וגם לגברים. החל מגיל 50 והלאה, חשוב מאד לעשות בדיקה ולראות מה המצב. אם רואים שמתחילה הידרדרות, לטפל. כי ברגע שנופלים בגילאים האלה, ההחלמה ממש קשה".
אוסטאופורוזיס - לא גזירת גורל
(צילום: שאטרסטוק)
בהתחלה, קיבלה אוליאל טיפול קונבנציונלי. היא נטלה ביספוספונטים, תרופות המונעות את איבוד מאסת העצם. אבל הגוף לא שיתף פעולה, והכדורים הסבו לה סבל רב. "הכדורים האלו, אני חושבת, עשו לי נזק בקיבה", היא מסבירה. "כל דבר שאכלתי היה מר".
הדברים השתפרו כשאוליאל החלה ליטול את כדורי הסידן האמורפי. "התחלתי עם שני כדורים ביום, ולפני ארבע שנים העליתי לארבעה, כלומר 1,000 מיליגרם סידן ביום," היא מסבירה. "כל שנה וחצי-שנתיים עשיתי בדיקת צפיפות עצם וראיתי שהערכים עלו. היה שינוי לטובה".
אוליאל משתפת שלא חוותה תופעות לוואי. "אישית אני לא סובלת מכלום. אני לוקחת את הכדורים במרווחים לאורך היום, לא משנה אם לפני או אחרי האוכל." היא מדגישה שהסידן האמורפי הוא רק חלק מהפתרון, והוא לא יכול לפתור בעיות שנובעות מאורח חיים לא בריא. "הדבר הכי חשוב זה לבצע באופן קבוע ותדיר התעמלות", מסבירה. "אני מתאמנת בפילאטיס פעם בשבוע לפחות, עם מדריכה שיודעת שיש לי אוסטאופורוזיס ומנחה אותי בתרגילים לבניית עצם. בנוסף לכך, הפסקתי לעשן לפני שנתיים וחצי. העישון מגביר את בריחת הסידן".
סיפורה של אוליאל ממחיש שאוסטאופורוזיס אינה גזירת גורל. שילוב של מודעות מוקדמת, בדיקות סדירות, תוסף סידן איכותי כמו סידן אמורפי, פעילות גופנית מותאמת והפסקת עישון, יכול לשמור על איכות חיים גבוהה גם עם המחלה. בנוסף, זהירות ביום יום יכולה להציל חיים. "אני מסתכלת טוב טוב לאן אני הולכת," מסכמת אוליאל. "אני מבינה שהעצם שלי פריכה. המודעות הזאת, היא ששומרת עליי".
בשיתוף אמורפיקל
