בבית החולים אסותא באר שבע נשלמות ההכנות לפתיחה החגיגית בעוד שבועיים. מעבר לטקסים ולרחפן שממרק את המבנה החדש, מציב בית החולים יעד שאפתני לקיצור תורים לניתוחי ילדים - נושא כאוב שממחיש את פערי מרכז-פריפריה ואף כיכב בדוח מבקר המדינה. "אנחנו מבצעים את הניתוחים האלה למרות שאנחנו לא מרוויחים מהם, מהסיבה הפשוטה שזה צורך של האוכלוסייה בנגב", אמר ד"ר אבי (אברהם) יצחק, הרופא הראשי של בית החולים בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות".
דוח מבקר המדינה שפורסם לפני שנתיים, הצביע על פערים חריגים מאוד שמביאים את ילדי הפריפריה להמתין יותר זמן לאותם הניתוחים, לעומת ילדים במרכז הארץ (לעיון בדוח המלא - לחצו כאן). לפי הדוח, זמני ההמתנה לניתוח בסיסי בילדים, כמו ניתוח כפתורים (המסייע בניקוז הנוזלים המופרשים בתעלת האוזן, כך שלא תיפגע התפתחות השמיעה) עמד בשנת 2022 על כחצי שנה (26-24 שבועות) בבתי חולים בדרום, לעומת בתי חולים במרכז הארץ, שם עמד זמן ההמתנה על בין 16-3 שבועות.
מצחצחים את בית החולים החדש אסותא באר שבע לקראת הפתיחה בסיוע רחפן
גם משך ההמתנה לאחד הניתוחים השכיחים בקרב ילדים, כריתת שקדים, היה גבוה, ועמד בכל הארץ על 15.4 שבועות בממוצע. באסותא באר שבע מתכוונים לקצר את הזמנים כך שמטופלים לא יצטרכו להמתין מעבר לשבועיים. "כולנו יודעים לצערנו שיש פערים מאוד גדולים בין המרכז לדרום, וזו ההזדמנות שלנו להביא בשורה אמיתית", אומר גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים.
אחת המטרות היא גם לקצר תורים לניתוחים אורתופדיים. "זמן ההמתנה היום בדרום לניתוחים כמו החלפות מפרקים, עומד על שנתיים, למה? כי זה לא ניתוח חירום, אבל צריך להבין שזה כואב, זה סבל, במיוחד לאנשים מבוגרים. באסותא נוכל לתת את השירות בתוך שבועות בודדים בלבד", אמר ד"ר יצחק. "בניגוד למה שרבים חושבים, 90% מהשירות שלנו הוא ציבורי, לחברי כל קופות החולים, באמצעות טופס 17", הוא מבהיר. לדבריו, אחוז הפעילות הפרטית של בית החולים זעום, וכולל שירותים פרטיים לחברות הביטוח, וכן תושבים חוזרים ותיירים, שאינם נמצאים תחת כיסוי ביטוחי.
עם זה, יש לזכור כי זמן ההמתנה מושפע גם מהסדרי הבחירה של קופות החולים עם בתי החולים השונים. "קופות החולים יהיו צריכות לעשות את השיקולים שלהן, האם המטופל והסבל שלו חשוב להן, או דפוסי התחשבנות כאלה ואחרים. אנחנו פתוחים לקבל כל מי שיבוא, גם מהמערכת הציבורית, וזו הבשורה", אמר. לדבריו, יש תחומים שאסותא באר שבע ייחודית בהם, כך למשל מכשיר MRI שד – שמאפשר רמת אבחון גבוהה ומדויקת לגילוי גידול סרטני: "אין אף מקום אחר שעושה את זה בדרום". בית החולים גם רכש רובוט דה וינצ'י מתקדם שישמש את חדרי הניתוח וכבר פועל בהצלחה בבתי חולים אחרים בישראל.
עד היום פעלה אסותא בבאר שבע במיקום אחר בעיר, קטן ומיושן, עם שני חדרי ניתוח בלבד. בבית החולים החדש, שנבנה במשך כחמש שנים, ובעלות של כ-300 מיליון שקל, יפעלו חמישה חדרי ניתוח מבוקר ועד כמעט חצות. בית החולים החדש מתפרס על פני כ-17,000 מ"ר עם שבע קומות עיליות רפואיות. כל חדרי הניתוח, מכוני ההדמיה והמערך התומך ממוגנים מפני טילים, כך שבית החולים יוכל להמשיך לעבוד גם בשעת מלחמה. באסותא צפויים לעבוד כ-400 עובדים. לדברי לשץ, אין ספק שפתיחת בית החולים החדש בדרום תפתח לצוותים רפואיים עוד אפשרויות תעסוקה באזור. "הרבה מאוד אנשים שבעבר עברו למרכז, יוכלו להישאר כאן, או לעבור לדרום", אמר.
מלבד מערך דימות מתקדם, בבית החולים יפעלו בין השאר מכון עיניים, מכון גסטרואנטרולוגיה, מרפאת כאב, וכן מרכז בריאות לגבר, שבו יבוצעו גם ניתוחים חדשניים לכריתת הערמונית. ד"ר יצחק אומר כי "במסגרת המרכז, נבצע את כל הטיפולים תחת קורת גג אחת, מבדיקות ועד ניתוחים. לא נגיד למטופל שאנחנו עושים ניתוח לכריתת ערמונית, אבל לצורך טיפול באבנים בכליות הוא צריך לנסוע למרכז".
אסותא באר שבע היא חלק ממהפכת בריאות גדולה שתתרחש בשנים הקרובות בדרום. בשנת 2031, צפוי להיפתח גם בית החולים החדש על שם שמעון פרס בבאר שבע (פרויקט "שיבא נגב"), לצד בתי החולים הקיימים, בהם סורוקה וברזילי, שממשיכים להתרחב ולהשתדרג. קשה להתעלם מהאתגר הגדול ביותר של כל בתי החולים באזור - מצוקת כוח האדם.
בדרום חסרים כיום אלפי רופאות ואחים, ואחד החששות הוא קניבליזם בין בתי החולים, שיאלצו לשאוב כוח אדם זה מזה. "קשה לי להגיד אם 'שתיתי' כוח אדם לסורוקה. בסוף מי שנמצא בסורוקה, טוב לו בסורוקה, נשאר בסורוקה. אנחנו הולכים לדבר עם בתי ספר לרפואה, הולכים לדבר עם בתי ספר לאחיות, הולכים לדבר עם בית ספר לטכנאות, כדי לגייס את בעלי התפקידים האלה, לתפוס אותם בעודם מתמחים", מסביר ד"ר יצחק.
משרד הבריאות מנע אישורים
המעבר של אסותא באר שבע למבנה החדש, הוא הזדמנות להתרחבות ולהוספת שירותים רפואיים מתקדמים, אבל במקרים מסוימים הרגולציה מקשה על המהלך. "אנחנו נאבקים לקבל ממשרד הבריאות אישור להוסיף מכשיר PET-CT", מציין ד"ר יצחק. מדובר בבדיקת הדמיה מתקדמת ובעלת חשיבות רבה בתהליך האבחון של גידול סרטני, ובהערכת מידת ההתפשטות שלו בגוף. "כשאבא שלי בן ה-80 חלה בסרטן, הוא היה צריך לנסוע מבאר שבע לאשדוד או לתל אביב, כי המכשיר היחידי בנגב התקלקל במשך חודשים. לאבא שלי יש בן רופא, אבל לרוב האנשים אין, ואם יגידו להם לנסוע למרכז, הם יוותרו על הבדיקה. אסותא מוכנה להכניס יד לכיס ולרכוש את המכשיר, אבל משרד הבריאות סירב ללא שום סיבה רפואית מוצדקת".
לדבריו, באסותא באר שבע ביקשו גם להקים יחידת הפריה חוץ-גופית בשל העומסים הקיימים, אך "במשרד הבריאות לא היו מוכנים לדבר על זה". "בשנת 1995 נכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שאמר שבריאות זו זכות כמו ביטחון, כמו רווחה. רק שהזכות הזו נראית בצבע מסוים במרכז, ובצבע אחר בפריפריה", מוסיף ד"ר יצחק.
באסותא באר שבע, בדומה ליתר מרכזי הרשת, לא יהיה חדר מיון, כלומר מטופל שיזדקק לטיפול דחוף בעקבות התקף לב או אירוע חירום אחר, עדיין יצטרך לגשת לאחד מבתי החולים בדרום. יש גם דיסציפלינות שבהן לא יטפל בית החולים כמו נוירוכירורגיה וחולים יידרשו להגיע למרכז-על כמו סורוקה.
ד"ר אבי (אברהם) יצחק: "אני כירורג, אני אלוף משנה, עשיתי הרבה דברים, אבל אני לא תופס מעצמי יותר מדי, אני לא שם את עצמי מעל האחר. כל אדם, מכל מקום, אם משכונה ד' או מהפזורה הבדואית, צריך לקבל את המענה הרפואי במקצועיות ובגובה העיניים, זה המבחן בסוף"
עם זאת, בבית החולים תפעל מחלקת טיפול נמרץ לטיפול במקרה של סיבוך לאחר ניתוח. "זו תוספת משמעותית מבחינתנו שמאפשרת לנו לתת שירות יותר טוב", אומר ד"ר יצחק. לדבריו, רק במקרים נדירים, ייאלץ בית החולים להעביר את המטופל לבית חולים אחר בדרום. "אך אם תהיה הידרדרות שאסותא לא יודעת להתמודד איתה, כמו למשל קרע בכלי דם מרכזי בבטן, אני אדע להעביר אותו. אנחנו לא אוהבים להיות נטל על המערכת הציבורית, אנחנו רוצים להקל עליה, אבל יש מצבים שאין ברירה".
כמעט שלוש שנים משמש ד"ר אבי (אברהם) יצחק בתפקידו כרופא ראשי באסותא באר שבע. יצחק בן ה-54, מתגורר בבאר שבע יחד עם גנט אשתו, עובדת סוציאלית במקצועה, וארבעת ילדיהם. הוא עלה ארצה מאתיופיה לפני 33 שנה, כשהיה בן 19, מבלי שידע עברית, והפך לסטודנט הראשון בישראל לרפואה מקרב יוצאי אתיופיה. "אם אנחנו מדינה מתוקנת, זה לא עניין שצריך לדבר עליו", הוא מדגיש.
התערבות על פחית קולה
לתחום הרפואה, הגיע רק במקרה. "סיימתי תיכון באתיופיה בגיל 15 כי קפצתי כמה כיתות", הוא מספר. "ואז שאלו מה אני הולך לעשות, וכמה ילדים בשכונה התערבו 'בוא נראה אותך מתקבל לרפואה', כי זה התחום הכי קשה. התערבנו על פחית קולה, וזכיתי. אחרי ששתית אותה, התחלתי לחשוב 'רגע מה זה אומר עכשיו'".
בעקבות מלחמת האזרחים באתיופיה, לאחר שלוש שנות לימודים וחצי עלה לישראל. "התכוונתי לעלות בסוף הלימודים עם תואר, ילד תמים. חשבתי שיכבדו את השנים שכבר למדתי. אמרו שיש לי ציונים יפים, אבל שזה רק אומר שאני יכול ללכת לעשות מבחן פסיכומטרי, ולנסות להתקבל לבית ספר לרפואה".
את לימודי העתודה עשה באוניברסיטת בן גוריון, ומאז כיהן בתפקידים רבים בצבא, בהם קצין רפואה של אוגדת עזה במבצעי עמוד ענן וצוק איתן, ראש ענף טראומה בצה"ל ומפקד רפואה של פיקוד הדרום. לאחר מכן שימש גם כקצין רפואה ראשי של כבאות והצלה.
6 צפייה בגלריה
בית החולים אסותא באר שבע יספק שירות טיפול נמרץ, אבל נעדר יכולות של מרכז-על
(צילום: הרצל יוסף)
בתקופת המלחמה גויס ד"ר יצחק למילואים בצפון, ובהמשך נשלח כגורם רשמי מטעם המדינה לייצג את ישראל במדינות אפריקה לצורך הסברה, על רקע התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. "זה היה מדהים לראות את המערכת הרפואית באתיופיה. אדם מסתגל לסטנדרטים שמציעים לו. היום אני נאבק כדי שיהיה PET-CT ורפואה טובה לכל אזרח שגר בדרום, ואז אתה נוסע לאתיופיה ואתה מקבל פרופורציות. אתה אומר לעצמך 'הגזמת, תהיה מציאותי, תראה איך הם חיים', אבל כנראה שזה מסוג הדברים שאסור להפסיק לחלום עליהם, לעשות יותר טוב".
"אני כירורג, אני אלוף משנה, עשיתי הרבה דברים, אבל אני לא תופס מעצמי יותר מדי, אני לא שם את עצמי מעל האחר", אומר ד"ר יצחק. "כל אדם, מכל מקום, אם משכונה ד' בבאר שבע, או מהפזורה הבדואית, צריך לקבל את המענה הרפואי במקצועיות ובגובה העיניים, זה המבחן בסוף".
משרד הבריאות מסר בתגובה לדברים כי הוא "פועל וימשיך לפעול לטובת מערכת בריאות ציבורית ושיוויונית לכלל תושבי ישראל. כך, ניתנים אישורים לפתיחת מכונים ומרפאות על פי הצורך בעדיפות לבתי החולים הציבוריים על פני בתי החולים הפרטיים. מספר מכשירי PET-CT מוגבל בחוק - בתקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), תשנ"ד 1994. בשנתיים האחרונות נוספו במסגרת החוק מספר מכשירים נוספים וצפויים להינתן מכשירים נוספים בעתיד - אך הם יינתנו במסגרת המערכת הציבורית על מנת להבטיח זמינות של השירות לכלל האזרחים".
עוד אמר בתגובה לטענות כי "יחידות הפריה חוץ-גופית נמצאות תחת בקרה צמודה של משרד הבריאות, על פיזורן, היקפן והפעילות המבוצעות בהן על מנת לתת מענה בטוח ואיכותי לטובת המטופלות והמטופלים. נציין כי ישנה יחידת הפריה חוץ-גופית בעיר באר שבע. בהערכה ראשונית שבוצעה על ידי המשרד בשלב זה אין מקום לאשר את היחידה באסותא באר שבע. בוודאי לאחר שרשרת האירועים שקרתה ביחידות ההפריה החוץ גופית ברשת אסותא. המשרד ימשיך לנטר את הצרכים ויבחן פתיחת יחידות נוספות בהתאם ותינתן גם כאן עדיפות ליחידות ציבוריות על פני פרטיות".
